הדרך ההיסטורית יפו–ירושלים

דרך יפו-ירושלים או דרך ירושלים ההיסטורית היא דרך עתיקה בארץ ישראל המקשרת בין יפו (ונמל יפו) עם אזור השפלה, הרי יהודה, עד לשער יפו והעיר העתיקה של ירושלים.

כביש 44

תוואי הדרך

הדרך התחילה בשער ירושלים שהיה קבוע בחומת יפו העתיקה בסמוך אל כיכר השעון של היום ומשם נמשכה הדרך ברחוב עולי ציון (כיום האזור שבו נמצא שוק הפישפשים). משם חצתה הדרך את כיכר עיריית יפו בפינת שדרות ירושלים אל דרך בן-צבי (כביש 44), דרך הפרדסים שהיו ממזרח ליפו על גבול הערים אזור וחולון, היכן שעוברת היום דרך השבעה. משם המשיכה דרך בית דגן אל גבול הערים רמלה ולוד עד לאזור שעל יד מחלף נשרים של ימינו. לאחר מכן המשיכה הדרך בתוואי של כביש 424 לאזור מחלף לטרון ומשם המשיכה על תוואי כביש מספר 1 אל שער הגיא שעובר בתוך נחל נחשון, עד לכניסה המערבית של ירושלים של ימינו. משם המשיכה הדרך ברחוב יפו עד לשער יפו.

חשיבות הדרך במלחמת העצמאות

ערך מורחב – השיירות לירושלים

בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האומות המאוחדות על חלוקת שטחי המנדט הבריטי בארץ ישראל למדינה יהודית ומדינה ערבית. ערביי ארץ ישראל ומדינות ערב דחו ההחלטה ופעלו לסכלה. החל שלב א' במלחמת תש"ח - שלב מלחמת האזרחים. לוחמים בלתי סדירים ערבים פעלו לשיבוש התחבורה היהודית בכל רחבי הארץ באמצעות הצבת מחסומים וירי על כלי רכב. מאמץ מיוחד ריכזו הכנופיות, בהנהגת עבד אל-קאדר אל-חוסייני וחסן סלמה, לשבש את מעבר האספקה מתל אביב לירושלים עד כדי הטלת מצור על היישוב היהודי בעיר.

אתרים היסטוריים לאורך הדרך

• 
  סביל אבו נבוט באבו כביר
• 
  מצודת המישור הצלבנית באזור
• 
  אנדרטת שבעת הנוטרים באזור
• 
  בית הקרן הקיימת על יד בית דגן ב-1948
• 
  המצדית העות'מאנית במחלף השבעה
• 
  חאן שער הגיא

ביבליוגרפיה

• כל מקום ואתר, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והוצאת כרטא תשל"ח 1978, עמוד 430.
• זאב וילנאי, אריאל אנציקלופדיה לידיעת הארץ, 1975, (ואדי עלי) עמודים 7949 - 7952.
• גביש דב, " שער ירושלים בדרך הגיא ," קתדרה 15  ,1979, עמודים 3-20 . 
  ערך זה הוא קצרמר בנושא היסטוריה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.

ראו גם

• חומות יפו
• רחוב יפו
• שער יפו
• שער הגיא
• הדרך ההיסטורית יפו-שכם