שמשון ויגודר – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
קטגוריה/שכתוב: אישים, ישראל
Matanyabot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: תל אביב, \1תומאס\2, אידאולוג
שורה 7: שורה 7:


===פעיל ב"מצפן"===
===פעיל ב"מצפן"===
מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]] השתתף במאות פעילויות נגד הכיבוש וההתנחלויות{{הערה|[https://www.haokets.org/2013/01/18/איך-הקוף-הזה-מדבר-על-אידיאולוגיה/ "איך הקוף הזה מדבר על אידיאולוגיה שצמחה באירופה"] "העוקץ" (יוסי דהאן, [[יצחק ספורטא]]), מאמר: [[רון כחלילי]], 18 בינואר 2013}}.
מגיל 16 היה חבר ב[[מצפן (ארגון)|מצפן]] השתתף במאות פעילויות נגד הכיבוש וההתנחלויות{{הערה|[https://www.haokets.org/2013/01/18/איך-הקוף-הזה-מדבר-על-אידיאולוגיה/ "איך הקוף הזה מדבר על אידאולוגיה שצמחה באירופה"] "העוקץ" (יוסי דהאן, [[יצחק ספורטא]]), מאמר: [[רון כחלילי]], 18 בינואר 2013}}.


===פעיל ב"פנתרים השחורים"===
===פעיל ב"פנתרים השחורים"===
שורה 24: שורה 24:


==חיים אישיים==
==חיים אישיים==
ויגודר נשוי ל[[מיכל אביעד]]. הורים ל-2 ילדים{{הערה|[https://www.yes.co.il/SiteCollectionDocuments/PR/Dimona_twist_inteviwe_harretz.pdf דימונה עם טוויסט בעלילה] [[הארץ]], גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר 2016, עמוד 8}}{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.842151 "מאין באת ולאן אתה הולך", סיפורה של משפחת אביעד-ויגודר כולל [[ניצולי שואה]], [[פליטים]], [[גיורת]], [[גירושים]], ציונים ואחרים, אמריקאים נוצרים ממוצא אירי, יהודים הונגרים ואיטלקים - כור היתוך אחד גדול. הבמאית מיכל אביעד ובעלה שמשון, הנמצאים במרכז הסרט התיעודי "[[לילדים שלי]]", המשודר ב[[ערוץ 8]], הם זוג תל-אביבי טיפוסי, ושניהם מציגים את סיפור משפחתם ואת הלבטים שלהם כסיפור אישי אך ייצוגי] רותה קופפר, 24 בנובמבר 2002, עודכן ב: 18 באוגוסט 2011}}
ויגודר נשוי ל[[מיכל אביעד]]. הורים ל-2 ילדים{{הערה|[https://www.yes.co.il/SiteCollectionDocuments/PR/Dimona_twist_inteviwe_harretz.pdf דימונה עם טוויסט בעלילה] [[הארץ]], גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר 2016, עמוד 8}}{{הערה|[https://www.haaretz.co.il/misc/1.842151 "מאין באת ולאן אתה הולך", סיפורה של משפחת אביעד-ויגודר כולל [[ניצולי שואה]], [[פליטים]], [[גיורת]], [[גירושים]], ציונים ואחרים, אמריקאים נוצרים ממוצא אירי, יהודים הונגרים ואיטלקים - כור היתוך אחד גדול. הבמאית מיכל אביעד ובעלה שמשון, הנמצאים במרכז הסרט התיעודי "[[לילדים שלי]]", המשודר ב[[ערוץ 8]], הם זוג תל אביבי טיפוסי, ושניהם מציגים את סיפור משפחתם ואת הלבטים שלהם כסיפור אישי אך ייצוגי] רותה קופפר, 24 בנובמבר 2002, עודכן ב: 18 באוגוסט 2011}}


==לקריאה נוספת==
==לקריאה נוספת==
שורה 31: שורה 31:
==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
* [https://omny.fm/shows/kan-tarbut-specials/734704d2-8f03-4537-ae55-ac9100a62653 אל האור: הפנתרים השחורים של שמשון ויגודר] (כאן תרבות, תוכניות מיוחדות, 14 בדצמבר 2020, [[פודקאסט]], מראיינת: [[מיה סלע]])
* [https://omny.fm/shows/kan-tarbut-specials/734704d2-8f03-4537-ae55-ac9100a62653 אל האור: הפנתרים השחורים של שמשון ויגודר] (כאן תרבות, תוכניות מיוחדות, 14 בדצמבר 2020, [[פודקאסט]], מראיינת: [[מיה סלע]])
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990032547560205171/NLI על אי היכולת לחלום [[תומאס אוגדן]], מבוא: שמשון ויגודר]{{הערה|[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/על-אי-היכולת-לחלום/ על אי היכולת לחלום תומס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר] המגדלור}}
* [https://www.nli.org.il/he/books/NNL_ALEPH990032547560205171/NLI על אי היכולת לחלום [[תומאס אוגדן]], מבוא: שמשון ויגודר]{{הערה|[https://www.hamigdalor.co.il/store/books/על-אי-היכולת-לחלום/ על אי היכולת לחלום תומאס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר] המגדלור}}
* {{הארץ|שמשון ויגודר|מתרגם בין שפות הפסיכואנליזה|1.977569|28 ביוני 2004}}
* {{הארץ|שמשון ויגודר|מתרגם בין שפות הפסיכואנליזה|1.977569|28 ביוני 2004}}



גרסה מ־16:12, 1 בדצמבר 2021

תבנית:שכתוב

אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית

שמשון ויגודר היה חבר ארגון מצפן, מראשוני הפנתרים השחורים[1], ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה. ויגודר הוא פסיכולוג בעל תואר דוקטור בפסיכולוגיה קלינית מ- California School of Professional Psychology (CSPP) בעיר ברקלי. ממייסדי מכון תל אביב לפסיכואנליזה בת זמננו.[2]

ביוגרפיה

ויגודר נולד בירושלים לאם ילידת ארצות הברית שהתגיירה, הייתה שותפה פעילה למאבק האיגודים המקצועיים ומאבק השחורים בארצות הברית ולאב ממשפחה אירית יהודית הד"ר ג'פרי ויגודר (1999-1922) שהיה עורך באנציקלופדיה העברית, ערך את אנציקלופדיה יודאיקה (ערך קודם את "אנציקלופדיה של היהדות", בשפה העברית, שראתה אור בהוצאת מסדה ב-1969)[3].

פעיל ב"מצפן"

מגיל 16 היה חבר במצפן השתתף במאות פעילויות נגד הכיבוש וההתנחלויות[4].

פעיל ב"פנתרים השחורים"

בגיל 21 עבר לפנתרים השחורים עם אחיו מאיר. ב-1971 נעשה ניסיון ראשון של השמאל הקיצוני לגרור לשורותיו חלק מהמזרחים. שלושה סטודנטים פורשי קבוצת השמאל הרדיקלי "מצפן" חברו לצעירים מזרחים משכונת מוסררה הירושלמית, ובעזרת המרת רעיון "מלחמת המעמדות" המרקסיסטית ל"מלחמת העדות" האשכנזית-מזרחית, ביקשו ליצור עם צ’רלי ביטון, סעדיה מרציאנו וחבריהם ממוסררה מוקד הזדהות משותף המבוסס על שלילת הציונות. "דיברנו אתם על שמאל", כותב שמשון ויגודר, אחד משלושת הסטודנטים יוצאי מצפן, "על מאבקים אנטי-קולוניאליים, על דיכוי התרבות המזרחית, ועל האינטרס של התרבות השלטת לסכסך בין מזרחים לערבים"[5].

לקראת ההפגנה הראשונה האחים ויגודר הלכו למשטרה כדי להשיג אישור להפגנה, המשטרה שלחה אותם לעירייה ובעירייה, ביקשו מצ'רלי ביטון את הרשימה של חברי הקבוצה וביקשו לדעת מה כל אחד רוצה. "הציעו להם דירות, מכוניות, רק שלא יעשו רעש". את האישור לאותה הפגנה הם לא קיבלו.

ויגודר ניסח את הכרוז הראשון של "הפנתרים" לקראת ההפגנה הראשונה, ויחד עם שלושה חברים נוספים ב"מצפן", יצא להפיץ את הכרוזים במוסררה. אולם מיד כשהחלו לתלות אותם על הקירות, נעצרו על ידי בלשי המשטרה. ויגודר מצביע על ההבדל ביחס כלפי שתי הקבוצות: "זה היה יוצא דופן. לא עשינו שום דבר לא חוקי. כשהיינו במצפן...לא היה מצב שזורקים סתם לבית סוהר לפני הפגנה. התייחסו אלינו כמו לפנתרים... אני לא זוכר בכל ההיסטוריה של מצפן שעצרו אותנו על הסתה"[6].

הכרוז הראשון של "הפנתרים", שנוסח על ידי שמשון ויגודר, פורסם בגיליון "מצפן" מאפריל 1971. הכרוז נכתב בנוסח אמוציונלי ובשפת רחוב לא מהוקצעת, בניגוד לסגנונו של העיתון:

די מזה שאין עבודה. די מלישון עשרה בחדר. די מלהביט על השכונים שנבנים בשביל עולים. די לאכול כלא ומכות כל יום שני וחמישי. די מהבטחות הממשלה שלא מתקימות. די לנו מהקיפוח. די לנו מהפליה. כמה זמן ישימו לנו אותה ונשתוק? לבד לא נעשה כלום - יחד נצליח!

"פנתרים בישראל: מצפן תומך במאבקם של הפנתרים השחורים". גיליון מצפן, 10 באפריל 1971.[7]

.

חיים מאוחרים

לויגודר תואר ד"ר בפסיכולוגיה. עוסק בפסיכולוגיה קלינית.

חיים אישיים

ויגודר נשוי למיכל אביעד. הורים ל-2 ילדים[8][9]

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ חולשתו של הקול האחר הארץ, 18 באפריל 2002
  2. ^ Andrea Sabbadini (ע), Projected Shadows: Psychoanalytic Reflections on the Representation of Loss in European Cinema, New York: Routledge, 2007
  3. ^ הספרים שכתב ג'פרי ויגודר סימניה
  4. ^ "איך הקוף הזה מדבר על אידאולוגיה שצמחה באירופה" "העוקץ" (יוסי דהאן, יצחק ספורטא), מאמר: רון כחלילי, 18 בינואר 2013
  5. ^ גלעד צוויק ומשה איפרגן, בגידת המזרחים החדשים, 12 בנובמבר 2014, באתר מידה
  6. ^ ניצה אראל, מצפן - המצפון והפנטזיה, פרק 5, 'הפנתרים השחורים', עמ' 185-184.
  7. ^ לקריאת הכתבה
  8. ^ דימונה עם טוויסט בעלילה הארץ, גלריה, איתי שטרן, 5 בספטמבר 2016, עמוד 8
  9. ^ "מאין באת ולאן אתה הולך", סיפורה של משפחת אביעד-ויגודר כולל ניצולי שואה, פליטים, גיורת, גירושים, ציונים ואחרים, אמריקאים נוצרים ממוצא אירי, יהודים הונגרים ואיטלקים - כור היתוך אחד גדול. הבמאית מיכל אביעד ובעלה שמשון, הנמצאים במרכז הסרט התיעודי "לילדים שלי", המשודר בערוץ 8, הם זוג תל אביבי טיפוסי, ושניהם מציגים את סיפור משפחתם ואת הלבטים שלהם כסיפור אישי אך ייצוגי רותה קופפר, 24 בנובמבר 2002, עודכן ב: 18 באוגוסט 2011
  10. ^ על אי היכולת לחלום תומאס ה' אוגדן, מבוא: ד"ר שמשון ויגודר המגדלור