ההמנונות ההומריים לדיוניסוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Typest8 (שיחה | תרומות)
מ קישורים פנימיים
Typest8 (שיחה | תרומות)
מ ←‏ההמנון הראשון: תקלדה (מקורות מתייחסים)
שורה 6: שורה 6:
המשורר מתייחס למקום לידתו של האל, ומביא את המחלוקת שקשורה לעניין. חלק אומרים שהוא נולד בדרקנום, איקרוס, [[נקסוס]], בנהר אלפאוס או בטבס והוא קורא לכל הדעות האלו שקרים. לדעתו, דיוניסוס נולד בהר ששמו ניסא (קרוב ל[[מצרים]]) רחוק מבני-אדם, והסתיר אותו מהרה.<br>
המשורר מתייחס למקום לידתו של האל, ומביא את המחלוקת שקשורה לעניין. חלק אומרים שהוא נולד בדרקנום, איקרוס, [[נקסוס]], בנהר אלפאוס או בטבס והוא קורא לכל הדעות האלו שקרים. לדעתו, דיוניסוס נולד בהר ששמו ניסא (קרוב ל[[מצרים]]) רחוק מבני-אדם, והסתיר אותו מהרה.<br>
מה שידוע לנו בוודאות על דיוניסוס בהמנון הוא ש[[זאוס]] הוליד אותו משוקו, רחוק מבני אדם והסתיר אותו מהרה. במהלך השיר, מוזכר פולחן שאמור להתרחש לכבוד דיוניסוס כל שלוש שנים, כנגד אירוע שאבד מתוך השיר. אבל הטקס הזה מראה שהוא הפך לאל. <br>
מה שידוע לנו בוודאות על דיוניסוס בהמנון הוא ש[[זאוס]] הוליד אותו משוקו, רחוק מבני אדם והסתיר אותו מהרה. במהלך השיר, מוזכר פולחן שאמור להתרחש לכבוד דיוניסוס כל שלוש שנים, כנגד אירוע שאבד מתוך השיר. אבל הטקס הזה מראה שהוא הפך לאל. <br>
ייתכן שהחלק העיקרי של השיר כלל עלילה שהסבירה את המעבר מהמצב הראשון בו זאוס היה צריך להסתיר אותו למעמדו של אל. מקורות מ-600 לפני הספירה מתייחסות לחזרתם של הפייסטוס ודיוניסוס ל[[אולימפוס]], וזה כנראה גם כן מה שמסופר בהמנון הראשון של הקובץ. בנוסף המשורר אלקאיוס הכיר והתייחס למיתוס הזה, וההמנון שימש לו כדוגמה. אבל אין לסיפור בסיס במקורות העתיקים יותר, לכן ניתן לשער את התאריך שלו ל-650 לפני הספירה.
ייתכן שהחלק העיקרי של השיר כלל עלילה שהסבירה את המעבר מהמצב הראשון בו זאוס היה צריך להסתיר אותו למעמדו של אל. מקורות מ-600 לפני הספירה מתייחסים לחזרתם של הפייסטוס ודיוניסוס ל[[אולימפוס]], וזה כנראה גם כן מה שמסופר בהמנון הראשון של הקובץ. בנוסף המשורר אלקאיוס הכיר והתייחס למיתוס הזה, וההמנון שימש לו כדוגמה. אבל אין לסיפור בסיס במקורות העתיקים יותר, לכן ניתן לשער את התאריך שלו ל-650 לפני הספירה.


==ההמנון השביעי==
==ההמנון השביעי==

גרסה מ־16:05, 9 בדצמבר 2021

מתוך 33 ההמנונות הומריים, שלושה מוקדשים לדיוניסוס: הראשון, השביעי והעשרים ושש. שלושתם קצרים בצורה שהם הגיעו אלינו. בהמנונות האלו ניתן לפגוש את המאפיינים של דיוניסוס, האופי שלו, והסיפורים שקשורים אליו.

ההמנון הראשון

ההמנון הראשון לא נשמר במלואו, והוא נבנה משרידים שונים.[1]
המשורר מתייחס למקום לידתו של האל, ומביא את המחלוקת שקשורה לעניין. חלק אומרים שהוא נולד בדרקנום, איקרוס, נקסוס, בנהר אלפאוס או בטבס והוא קורא לכל הדעות האלו שקרים. לדעתו, דיוניסוס נולד בהר ששמו ניסא (קרוב למצרים) רחוק מבני-אדם, והסתיר אותו מהרה.
מה שידוע לנו בוודאות על דיוניסוס בהמנון הוא שזאוס הוליד אותו משוקו, רחוק מבני אדם והסתיר אותו מהרה. במהלך השיר, מוזכר פולחן שאמור להתרחש לכבוד דיוניסוס כל שלוש שנים, כנגד אירוע שאבד מתוך השיר. אבל הטקס הזה מראה שהוא הפך לאל.
ייתכן שהחלק העיקרי של השיר כלל עלילה שהסבירה את המעבר מהמצב הראשון בו זאוס היה צריך להסתיר אותו למעמדו של אל. מקורות מ-600 לפני הספירה מתייחסים לחזרתם של הפייסטוס ודיוניסוס לאולימפוס, וזה כנראה גם כן מה שמסופר בהמנון הראשון של הקובץ. בנוסף המשורר אלקאיוס הכיר והתייחס למיתוס הזה, וההמנון שימש לו כדוגמה. אבל אין לסיפור בסיס במקורות העתיקים יותר, לכן ניתן לשער את התאריך שלו ל-650 לפני הספירה.

ההמנון השביעי

למרות שהעלילה בשיר השביעי נראית שלמה, ייתכן שהיא רק חלק מהמנון יותר גדול[2].
בהמנון הזה מסופר על ספינת שודדי-ים שמצאו נער על צוק שהם זיהו כבן של מלך. רב-החובל מזהה שהוא אל, בלי לדעת מי הוא בדיוק. הוא מציע להחזיר אותו ליבשה כדי למנוע אסון. שאר השודדים ראו בו הזדמנות להתעשר ותכננו לבקש כסף להחזרתו, או אולי אפילו שוד. הם ניסו לאסור אותו בכבלים, אך לא הצליחו. דיוניסוס החליט להראות את כחו ולחולל פלאים. יין ערב התחיל לקלח על קרשי הספינה וכרם צומחת אל מרומי המפרש. קיסוס כהה מתלפף אל התורן ויתדות המשוטים נעטרות בזרים. למראה הנסים האלו רצו השודדים לחזור ליבשת, אך דיוניסוס נהפך לאריה, ויצר דוב לעומתו, השודדים שנבהלו קפצו לים, ונהפכו לדולפינים. דיוניסוס נזכר ברב-החובל שזיהה אותו ואומר לו שאין לו מה לפחד כי הוא מצא חן בעיניו.
בניגוד לגרסאות אחרות של העלילה, המיקום הגאוגרפי מאוד מעורפל. זה יכול להיות רמז לשיר כלל יווני שלא משתייך לאזור מיוחד בלבד[3].
ההמנון עוסק בהתגלות ושנוי. גם האל דיוניסוס וגם השודדים משתנים ונהפכים לחיות. רק רב-החובל נשאר כמו שהיה בתחילת השיר.
המעבר ממצב למצב הוא אחת התכונות שמיחסים לדיוניסוס. למרות שתחום השפעתו רחב וקשה להגדיר, דיוניסוס הוא גם אל השנוי, המעבר. הוא נע בין שני קצוות, גם אל, גם בן-אדם, גם חיה.

ההמנון העשרים ושש

המנון זה מתייחס לילדות של דיוניסוס. זאוס מסר אותו לנימפות בהר ניסא והן גידלו אותו, במערה שריחה נעים לפי בקשת אביו. לאחר מכן, השיר מספר שדיוניסוס התחיל לנוע ביער בצורה תמידית כשראשו עטור קיסוס וזרי דפנה והנימפות הלכו בעקבותיו, הוא הפך למנהיג הן. בחלק האחרון, המשורר נפרד מדיוניסוס בבקשה שיחדש את העונה השמחה להרבה שנים. בחלק הזה דיוניסוס מתואר כאל לענבים, אחד מתחומי השפעתו. זאת הפעם הראשונה שמתייחסות למגדלות שלו כאל נימפות. דיוניסוס נולד מאל ואשה ולכן ניתן לחשוב שיש קשר מיוחד בינו לבין הנימפות בשל מעמדן המיוחד[4].

דיוניסוס בשירה ההומרית

בשלושת ההמנונות לדיוניסוס, ניתן לראות יחס של כבוד לאמו סמלה, הן מצד המשורר והן מצד דיוניסוס עצמו. כשהוא מציג את עצמו לרב-החובל בהמנון השביעי, הוא אומר קודם שהוא בנה של סמלה, שהעניקה לזאוס.
תחומי השפעתו של דיוניסוס רחבים. הוא גם אל הפריחה, היין, וגם אל השנוי, המעבר. הוא גם אל, גם בן-אדם ואפילו חיה. הוא נע בין שני קצוות. חלק מהפולחן הוא להגיע להתלהבות, מצב בו האל נמצא בבן-אדם ושולט בו, קרבה שלא מוכרת באלים אחרים.
בנוסף, בשירה ההומרית, דיוניסוס מתואר גם כאל לא יציב, שיכול ברגע להפוך מצב בצורה אלימה, וללא הגיון. התנהגותו נראית כמשוגעת לפעמים, ולא נתפסת לשכל האנושי[5].
גם בהמנונות ההומרים ניתן לראות את התכונות האלו. הופעתו ודמותו עושות רושם סביבו. בהמנון השביעי, הוא מופיע כדמות אצילית גם לשודדים שהבחינו שהוא בן של מלך. והוא יוצר סביבה מפחידה, מאיימת אך גם פורחת ומשמחת. היין והדולפינים מתנגדים לחיות שהוא ברא בהתחלה. גם בהמנון העשרים ושש, הוא הופך למנהיג הנימפות.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ Faulkner, A. (2011). The Homeric hymns: Interpretative essays. Oxford: Oxford University Press.
  2. ^ http://www.espacefrancais.com/les-hymnes-homeriques/#Hymne--Dionysos
  3. ^ Faulkner, A. (2011). The Homeric hymns: Interpretative essays. Oxford: Oxford University Press.
  4. ^ Sébastien Dalmon, « Les Nymphes entre maternité et courotrophie dans les Hymnes homériques », Cahiers « Mondes anciens »
  5. ^ Paul Wathelet, « Dionysos chez Homère ou la folie divine », Kernos