ביבליותקה היסטוריקה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג)
מ ←‏פתיח: ניסוח, קישורים פנימיים
 
שורה 4: שורה 4:
היצירה מורכבת מארבעים ספרים, ובהם מתאר דיודורוס את ההיסטוריה של [[מצרים העתיקה]], [[מסופוטמיה]], [[הודו]], [[ערב]] ו[[המזרח התיכון]]. שם היצירה מצביע על כך, כי היא איננה מתיימרת להיות יצירה מקורית, כי אם ליקוט מחיבורים קודמים. בין השאר הספר מצטט את [[הקטאיוס איש אבדרה]], [[קטסיאס]], [[אפורוס]], [[הירונימוס מקארדיה]], [[דוריס מסאמוס]] {{אנ|Duris of Samos}}, [[דיולוס]] {{אנ|Diyllus}}, [[פיליסטוס]], [[טימאיוס (היסטוריון)|טימאיוס]], [[פוליביוס]] ו[[פוסידוניוס]].
היצירה מורכבת מארבעים ספרים, ובהם מתאר דיודורוס את ההיסטוריה של [[מצרים העתיקה]], [[מסופוטמיה]], [[הודו]], [[ערב]] ו[[המזרח התיכון]]. שם היצירה מצביע על כך, כי היא איננה מתיימרת להיות יצירה מקורית, כי אם ליקוט מחיבורים קודמים. בין השאר הספר מצטט את [[הקטאיוס איש אבדרה]], [[קטסיאס]], [[אפורוס]], [[הירונימוס מקארדיה]], [[דוריס מסאמוס]] {{אנ|Duris of Samos}}, [[דיולוס]] {{אנ|Diyllus}}, [[פיליסטוס]], [[טימאיוס (היסטוריון)|טימאיוס]], [[פוליביוס]] ו[[פוסידוניוס]].


התאריך המוקדם ביותר שמוזכר ביצירה הוא ה[[אולימפיאדה (פרק זמן)|אולימפיאדה]] ה-180 (השנים 60–56 לפנה"ס), כשדיודורוס מתאר את זעם תושבי מצרים כאשר אזרח רומי הרג בטעות [[חתול]] (חיה המקודשת למצרים). המאורע האחרון שהוא מזכיר היא מפלתו של [[אוגוסטוס קיסר]] בקרב הימי ליד [[טאורמינה]] בשנת 36 לפנה"ס. הוא איננו מזכיר את הפיכת מצרים לפרובינציה רומאית (דבר שאירע בשנת 30 לפנה"ס), כך שהוא גמר את חיבורו קודם לכן. דיודורוס טוען בהקדמה לחיבור כי הוא הקדיש 30 שנה ליצירה זו, כולל מסעות מסוכנים באירופה ואסיה. טענה שהחוקרים מפקפקים בנכונותה, לאור טעויות בחיבור שאינן הגיוניות אם הכותב היה עד ראייה להם, ולא רק העתיקם ממקורות אחרים.
התאריך המוקדם ביותר שמוזכר ביצירה הוא ה[[אולימפיאדה (פרק זמן)|אולימפיאדה]] ה-180 (השנים 60–56 לפנה"ס), כשדיודורוס מתאר את זעם תושבי מצרים כאשר אזרח רומי הרג בטעות [[חתול]] (חיה המקודשת למצרים). המאורע האחרון שהוא מזכיר היא מפלתו של [[אוגוסטוס קיסר]] בקרב הימי ליד [[טאורמינה]] בשנת 36 לפנה"ס. הוא אינו מזכיר את הפיכת [[מצרים (פרובינקיה רומית)|מצרים לפרובינקיה רומית]] בשנת 30 לפנה"ס, ומכאן שהוא סיים את כתיבת חיבורו קודם לכן. דיודורוס טוען בהקדמה לחיבור כי הוא הקדיש 30 שנה ליצירה זו, כולל מסעות מסוכנים באירופה ואסיה. טענה שהחוקרים מפקפקים בנכונותה, לאור טעויות בחיבור שאינן הגיוניות אם הכותב היה עד ראייה להם, ולא רק העתיקם ממקורות אחרים.


מתוך ארבעים הספרים שביצירה, רק 14 שרדו: חמשת הראשונים והספרים 11 עד 20. בנוסף, קטעים מתוך הספר מוזכרים בספרי [[פוטיוס הראשון]] ו[[קונסטנטינוס השביעי]].
מתוך ארבעים הספרים שביצירה, רק 14 שרדו: חמשת הראשונים והספרים 11 עד 20. בנוסף, קטעים מתוך הספר מוזכרים בספרי [[פוטיוס הראשון]] ו[[קונסטנטינוס השביעי]].

גרסה אחרונה מ־14:41, 27 בדצמבר 2021

ביבליותקה היסטוריקה
מידע כללי
מאת דיודורוס סיקולוס עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת המקור יוונית עתיקה עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה היסטוריוגרפיה עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

"ביבליותקה היסטוריקֶה"יוונית עתיקה: Βιβλιοθήκη ἱστορική, "ספריה היסטורית", בתעתיק ללטינית: bibliotheca historica) הוא חיבור היסטורי שנכתב על ידי דיודורוס סיקולוס איש אגירה שבסיציליה, בן המאה הראשונה לפנה"ס. החיבור הוא היסטוריה אוניברסלית (אנ') ממלחמת טרויה עד מלחמת גאליה של יוליוס קיסר.

היצירה מורכבת מארבעים ספרים, ובהם מתאר דיודורוס את ההיסטוריה של מצרים העתיקה, מסופוטמיה, הודו, ערב והמזרח התיכון. שם היצירה מצביע על כך, כי היא איננה מתיימרת להיות יצירה מקורית, כי אם ליקוט מחיבורים קודמים. בין השאר הספר מצטט את הקטאיוס איש אבדרה, קטסיאס, אפורוס, הירונימוס מקארדיה, דוריס מסאמוס (אנ'), דיולוס (אנ'), פיליסטוס, טימאיוס, פוליביוס ופוסידוניוס.

התאריך המוקדם ביותר שמוזכר ביצירה הוא האולימפיאדה ה-180 (השנים 60–56 לפנה"ס), כשדיודורוס מתאר את זעם תושבי מצרים כאשר אזרח רומי הרג בטעות חתול (חיה המקודשת למצרים). המאורע האחרון שהוא מזכיר היא מפלתו של אוגוסטוס קיסר בקרב הימי ליד טאורמינה בשנת 36 לפנה"ס. הוא אינו מזכיר את הפיכת מצרים לפרובינקיה רומית בשנת 30 לפנה"ס, ומכאן שהוא סיים את כתיבת חיבורו קודם לכן. דיודורוס טוען בהקדמה לחיבור כי הוא הקדיש 30 שנה ליצירה זו, כולל מסעות מסוכנים באירופה ואסיה. טענה שהחוקרים מפקפקים בנכונותה, לאור טעויות בחיבור שאינן הגיוניות אם הכותב היה עד ראייה להם, ולא רק העתיקם ממקורות אחרים.

מתוך ארבעים הספרים שביצירה, רק 14 שרדו: חמשת הראשונים והספרים 11 עד 20. בנוסף, קטעים מתוך הספר מוזכרים בספרי פוטיוס הראשון וקונסטנטינוס השביעי.

הספר מוזכר בקצרה בכתבי פליניוס הזקן, כשהוא משבח את דיודורוס על הענווה הנדרשת כדי לקרוא את ספרו בשם זה, באופן יוצא דופן ביחס לשאר ההיסטוריונים היוונים.

חלקיו הראשונים של הספר הודפסו לראשונה בבולוניה ב-1472 בלטינית. חלקיו האחרונים של הספר (ספרים 11 עד 20) נדפסו ביוונית לראשונה בבזל ב-1535. מאוחר יותר נדפסה היצירה בשלמותה, ב-1559 בז'נבה.

קישורים חיצוניים[עריכת קוד מקור | עריכה]