שלומי – הבדלי גרסאות

שלומי
	שלט שלומי בצומת חניתה
מדינה	ישראל
מחוז	הצפון
מעמד מוניציפלי	מועצה מקומית
ראש המועצה	גבי נעמן
גובה ממוצע	‎73 מטר
תאריך ייסוד	1950
סוג יישוב	יישוב 5,000‏–9,999 תושבים
	נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף פברואר 2024 (אומדן)
- אוכלוסייה	7,848 תושבים
- דירוג אוכלוסייה ארצי	199
- שינוי בגודל האוכלוסייה	‎4.6% בשנה
- מאזן מפוני חרבות ברזל	‎-6.62 אלפי תושבים
- צפיפות אוכלוסייה	1,344 תושבים לקמ"ר
- דירוג צפיפות ארצי	154
תחום שיפוט	5,840 דונם
- דירוג ארצי	180
	(למפת הגליל המערבי רגילה) שלומי33°04′33″N 35°08′56″E / 33.075926778589°N 35.1487522876067°E
מדד חברתי-כלכלי - אשכול; לשנת 2019	6 מתוך 10
- דירוג ארצי	113
מדד ג'יני; לשנת 2019	0.3812
- דירוג ארצי	181
לאום ודת
	יהודים: 90.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.4%;
	יהודים: 90.6%; ערבים-מוסלמים: 0%; ערבים-נוצרים: 0%; דרוזים: 0%; אחרים: 9.4%;
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
אוכלוסייה לפי גיל
גילאי 0 - 4	7.4%
גילאי 5 - 9	8.1%
גילאי 10 - 14	8.4%
גילאי 15 - 19	7.3%
גילאי 20 - 29	13.3%
גילאי 30 - 44	18.4%
גילאי 45 - 59	19.8%
גילאי 60 - 64	5.2%
גילאי 65 ומעלה	12.0%
	לפי הלמ"ס נכון לסוף 2021
חינוך
סה"כ בתי ספר	3
– יסודיים	2
– על-יסודיים	2
תלמידים	1,044
– יסודי	598
– על-יסודי	446
מספר כיתות	44
ממוצע תלמידים לכיתה	28.1
	לפי הלמ"ס נכון לשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021)
	פרופיל שלומי נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־18:23, 27 בדצמבר 2021

ערך זה עוסק במועצה מקומית בגליל המערבי. אם התכוונתם למשמעות אחרת, ראו שלומי (פירושונים).

שְׁלוֹמִי היא מועצה מקומית במחוז הצפון בישראל. היא שוכנת בגליל המערבי, כקילומטר מגבול לבנון, כ-4 קילומטרים מזרחית לים התיכון ו-3 קילומטרים מזרחית לראש הנקרה. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת 1960.

היישוב נקרא על שמו של שלומי, אביו של אחיהוד ששימש כנשיא שבט אשר: ”וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא, אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי” (במדבר, ל"ד, כ"ז).

היסטוריה

שלומי נוסדה כמעברה, על שטח הכפר הערבי הנטוש אלבסה^[6]^[7]^[8]^[9]. תחילה שכנו בבתים הנטושים שבמקום עולים ממזרח אירופה, בעיקר מבולגריה. ב-1952 הצטרפו גם עולים מתימן ומתוניסיה והוקמו 150 פחונים לשיכון המתיישבים הנוספים^[10]. על פי התכנון הראשוני היה אמור לקום במקום מושב, אך באותה עת כבר הוקם בסמוך, בסוף שנת 1949, מושב בצת, היה חשש שאין מספיק מקורות מים באזור לגידולים חקלאיים של מושב נוסף, ורבים מהמתיישבים הראשונים עזבו^[11]. במקום מושב הוחלט שהיישוב ישמש כמרכז אזורי למתן שירותים ליישובי הסביבה. בשנת 1956 החלה בניית השיכונים ביישוב, 300 יחידות בבתים דו-משפחתיים, דרומית להריסות הכפר אל-באסה^[12]. באותה עת הגיעו לשלומי עולים ממרוקו ובסך הכל מנה היישוב כ-850 תושבים, אך היו בו רק שלושה ברזי מים^[13].

בעת קבלת מעמד של מועצה מקומית ב-1960 מנתה שלומי 2,000 תושבים^[14], אך כ-500 תושבים עזבו אותה עד שנת 1969^[11]. במקביל חוסלה המעברה וכל התושבים עברו לבתי קבע^[15]. היישוב לא התפתח כמרכז אזורי ורוב תושביו התפרנסו מעבודות מזדמנות בחקלאות ביישובי הסביבה^[16].

בתחילת שנות ה-70 סבלה שלומי, בין השאר עקב קרבתה לגבול^[17] ומחסור במקומות תעסוקה, מקשיים חברתיים וכלכליים^[18]. מספר הצעות הועלו לשיפור המצב, כולל סיפוח היישוב לעיר נהריה^[19]. דוד חזן, שנבחר כראש המועצה המקומית בשנת 1970, יזם תוכנית שיקום שכללה הקמת אזור תעשייה מודרני, מרכז קהילתי ובריכת שחייה^[20]. בשנות ה-80 הייתה שלומי ליישוב מבוסס, באזור התעשייה כבר פעלו 25 מפעלים שנהנו מהטבות של אזור עדיפות לאומית, ביניהם מפעל של חברת זוגלובק (שהוקם כבר ב-1972). הוחל בהקמת שכונת "בנה ביתך", מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים ומרכז השתלמויות של הסתדרות המורים^[21].

בשנות ה-90 נקלטו בשלומי כ-1,000 עולים מחבר המדינות (למעלה מ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה). באותה תקופה הגיעו גם כמה מאות תושבים מאזור הצפון לשכונת הווילות "פסגת שלומית" בזכות מחירי הנדל"ן הזולים, יחסית. בשנת 1998 החלה בנייתה של שכונה חדשה של בתים צמודי קרקע, צפונית ומזרחית לשלומית הוותיקה^[22].

לאורך תקופה ארוכה סבל היישוב מירי קטיושות של הפת"ח והחזבאללה. בשנת 2000, עם יציאת צה"ל מלבנון נפסק לתקופה ירי הקטיושות למעט אירועים נקודתיים^[23]. בשנת 2003 נהרג נער בשלומי כתוצאה מירי של חזבאללה^[24]. במאי 2005 וכן במאי וביולי 2006 (מלחמת לבנון השנייה) שב היישוב לסבול מירי קטיושות מלבנון.

לאחר שכמעט כל עתודות הקרקע של שלומי נוצלו (היישוב משתרע על כ-3,000 דונם), הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה הכוללת הגדלת תחום שיפוטה של המועצה ב-3,000 דונמים נוספים. מתוך שטח זה, 380 דונם מיועדים לתעשייה. שאר השטח מיועד לדיור ומוסדות ציבור שונים^[25]. במרץ 2010 אושרה התוכנית המאפשרת את הגדלת היישוב עד 25,000 תושבים^[26].

רב המועצה המקומית הוא הרב משה אלחרר.

אוכלוסייה

לפי נתוני הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה (הלמ"ס) נכון לסוף פברואר 2024 (אומדן), מתגוררים בשלומי 7,848 תושבים (מקום 199 בדירוג רשויות מקומיות בישראל). האוכלוסייה גדלה בקצב גידול שנתי של ‎4.6%‏. אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת ה'תשפ"א (2020-‏2021) היה 73.5%. השכר החודשי הממוצע של שכיר במשך שנת 2019 היה 8,165 ש"ח (ממוצע ארצי: 9,745 ש"ח).^[27]

חינוך

בשלומי נמצאים מעבר לבתי ספר יסודיים גם מוסדות החינוך הבאים:

בית ספר שש-שנתי של רשת אורט ישראל, הכולל חינוך בזרם הממלכתי והממלכתי דתי (נפתח בשנת 2007 כחטיבת ביניים). בשנת הלימודים תשע"ח נפתחה כיתת מחוננים.
מכללת ארז - מרכז להכשרה מקצועית. מרכז השתלמויות למורים בתחומים טכנולוגיה ומדעי הטבע
מרכז שלומי לעבודה ויצירה
בית ספר להעשרת למחוננים
מרכז הקוד הפתוח לקהילה

תרבות, ספורט ופנאי

מרכז שלומי לתיאטרון אלטרנטיבי הוקם בסוף שנת 2000 ביוזמת משרד התרבות והספורט באזור התעשייה הישן בשלומי, בהנגרים תעשייתיים^[28]. היוצרים במרכז שלומי הם: דודי מעיין, פבלו זלצמן, פנצ`ו אדלברג, נטע פלוצקי, אלן קוז`ינסקי ועוד^[29]. בשלומי מתנ"ס המשרת גם את התושבים ביישובים סמוכים, בריכת שחיה, אולם תרבות ואולם ספורט. כמו כן שוכנת לרגלי רכס חניתה אכסניית נוער. בדרום-מערב שלומי, בסמוך לגן ההרפתקאות נמצא אתר ארכאולוגי ובו רצפת פסיפס מן התקופה הביזנטית. ממצאים ארכאולוגיים נוספים נמצאים בשטח הכפר אל-באסה, צפונית לאזור התעשייה. שם נחשפו שרידי יישוב מהתקופה הרומית, מערות קבורה ושרידי מנזר מהתקופה הביזנטית וכן שרידים של מבנים מימי הביניים.

הבית המצויר בשלומי הוא אתר תיירות הפתוח למבקרים. זהו ביתה של האמנית עפיה זכריה אשר בשנותיה המאוחרות צבעה את כל קירות הבית והתקרה בצבעים נועזים^[30].

מזרחית לשלומי שוכן יער חניתה, בגבהים שבין 100 ל–400 מטרים מעל פני הים, ומשתרע על שטח של 2,300 דונם. מידע נוסף על יער חניתה: מסלולי טיול, פריחות ועוד, ניתן למצוא באתר של המועצה המקומית שלומי "יער קהילתי שלומי".

תעשייה ומסחר

אזור התעשייה משתרע על 500 דונם ובין המפעלים המצוים בו ניתן למנות את מפעל הבשר והנקניקיות של חברת "זוגלובק" ואת "מפעל מתכת חניתה" המייצר כלים ומכשירי חיתוך לתעשיית המתכת. שלומי מהווה מרכז מסחרי אזורי למושבים ולקיבוצים בסביבה.

המועצה שייכת לאשכול רשויות גליל מערבי - תאגיד כלכלי לפיתוח וקידום כלכלי של האזור.

ראשי המועצה

גלריית תמונות

מרכז ההשתלמויות למורים בשלומי
בניין המועצה המקומית שלומי
מסגד הכפר אל באסה במרכז אזור התעשייה בשלומי
בית עפיה : הבית המצויר בשלומי
שלט הכוונה אל הבית המצויר בשלומי - ביתה של עפיה זכריה

ראו גם

לקריאה נוספת

שנהר-אלרעי, עליזה, בר יצחק, סיפורי-עם משלומי, חיפה: אוניברסיטת חיפה, תשמ"ב 1982. (הספר בקטלוג ULI)
שלומי שלנו: ליהוד הגליל ולישוב הספר, שלומי: המועצה המקומית, תשל"ח 1978. (הספר בקטלוג ULI)
נוריאל, יוסף, ידיעון : ... מועצה מקומית שלומי: עיירת פיתוח וספר בגליל המערבי החותרת לקידמה, שלומי: המועצה המקומית, תשל"ב - 1972. (הספר בקטלוג ULI)
כלפון-סטילמן, ידידה, ממרוקו לשלומי: שרידיה של תרבות חומרית, חיפה: החברה למחקר מדעי שימושי, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ג 1982. (הספר בקטלוג ULI)
נוריאל יוסף, המועצה המקומית שלומי 1969–1973: סיכום הקדנציה השלישית, חיפה: אופסט פוטו פרינט, תשל"ד 1974. (הספר בקטלוג ULI)
דפי רקע: סיור עיתונאים בכירים בשלומי, 26,11,1972, שלומי: מועצה מקומית, תשל"ב - 1972. (הספר בקטלוג ULI)
זסלבסקי, דוד, סקר רמת הפיתוח: שלומי, ספטמבר 1970 תש"ל, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, 1970 (הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

https://www.shelomi.org.il/ - - אתר האינטרנט של הרשות המקומית

פרופיל שלומי נכון לשנת 2020 באתר הלמ"ס

מצאנו את ישוב הבוטיק של הגליל- אתר הבית
שלומי, באתר הרשות לפיתוח הגליל
מיכאל יעקובסון, סקירה אדריכלית על אכסניית שלומי, בבלוג "חלון אחורי", 24 באוגוסט 2015
מיכאל יעקובסון, סקירה מצולמת של שרידי אל-באסה באזור התעשייה של שלומי, בבלוג "חלון אחורי", 2 בפברואר2016

הערות שוליים

^ ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.
^ מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).
^ ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021
^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019
^ עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 919
^ עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 307
^ Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx
^ סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת, חלון אחורי
^ אריה כנרתי, עיירות פיתוח בגליל תובעות דיור ועולים, דבר, 1 בדצמבר 1972
^ ¹ ² מאיר הראובני, פיזור אוכלסיה נוסח שלומי, למרחב, 3 ביולי 1970
^ מוקם השיכון לתושבי מעברת שלומי, הארץ, 25 ביוני 1956
^ 3 ברזי־מים משמשים 850 נפשות במעברת שלומי ..., על המשמר, 12 ביולי 1956
^ מועצה מקומית עצמאית לעיירת הפיתוח שלומי, הארץ, 23 בדצמבר 1960
^ מעברת שלומי תחוסל בקרוב, דבר, 15 באוגוסט 1960
^ יוסי ביילין, שלומי יש בטחון אין אנשים, דבר, 31 במאי 1974
^ אסתר לודן, פרבר עוני בגבול לבנון, למרחב, 29 בספטמבר 1969
^ עמוס כרמלי, עיירת הקיפוח שלומי !, דבר, 25 בספטמבר 1970
^ עיירת הפיתוח שלומי לשטח שיפוט נהריה, מעריב, 27 בינואר 1971
^ מנחם רהט, שלומי מ"סף גסיסה ל-7500 תושבים", מעריב, 13 ביוני 1976
^ אורלי טל, שלומי - עיירה בתנופה, מעריב, 6 במרץ 1988
^ שרון קדמי, ‏שלומי: קודם כל הקרקע של משפחת ראש המועצה, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2000
^ אורי אס, 3 פצועים בשלומי מירי נ"מ של חיזבאללה, באתר הארץ, 22 ביולי 2003
^ נער משלומי נהרג מאש חיזבאללה; צה"ל תקף בצפון, באתר ynet, 10 באוגוסט 2003
^ דוד חיון, ‏שלומי: המחוזית אישרה הרחבת איזור התעסוקה ובית העלמין, באתר גלובס, 21 במרץ 2004
^ רנית נחום-הלוי, הפשרת קרקע מסיבית תהפוך את שלומי לעיר: צפוי לגדול מ-6,000 תושבים כיום לכ-25 אלף, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2010
^ פרופיל שלומי באתר הלמ"ס
^ הבמה נותנים במה לתרבות אתר הבמה
^ יאיר אשכנזי, התיאטרון האלטרנטיבי באמת בישראל מתקיים במקום לא צפוי, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019
^ עופר אדרת, הבית המצויר של עפיה זכריה בשלומי הוא יצירת אמנות עם סיפור קורע לב, באתר הארץ, 18 במאי 2017

[U-1] ¹ ² אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף פברואר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2022.

[Grading-2] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ לטבלת הדירוג המלא.

[3] מאזן מפוני מלחמת חרבות ברזל: מספר מפונים שנקלטו במועצה המקומית פחות מספר מפונים שפונו ממנה, מבוטא באלפי תושבים. מתוך אתר למ"ס, המתבסס על מערכת "יחד" (של מערך הדיגיטל הלאומי) נכון ל-סוף פברואר 2024 (אומדן).

[STAT-4] ¹ ² ³ ⁴ ⁵ הנתונים לפי טבלת רשויות מקומיות של למ"ס עבור סוף 2021

[ESHKOL-5] הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2019

[6] עמנואל הראובני, לקסיקון ארץ ישראל, משרד החינוך, מטח, 2010, עמ' 919

[7] עורך: זאב ענר, כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 2000, עמ' 307

[8] Benny Morris, The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited, Cambridge University Press, 2004, p. xx

[9] סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת, חלון אחורי

[10] אריה כנרתי, עיירות פיתוח בגליל תובעות דיור ועולים, דבר, 1 בדצמבר 1972

[הראובני-11] ¹ ² מאיר הראובני, פיזור אוכלסיה נוסח שלומי, למרחב, 3 ביולי 1970

[12] מוקם השיכון לתושבי מעברת שלומי, הארץ, 25 ביוני 1956

[13] 3 ברזי־מים משמשים 850 נפשות במעברת שלומי ..., על המשמר, 12 ביולי 1956

[14] מועצה מקומית עצמאית לעיירת הפיתוח שלומי, הארץ, 23 בדצמבר 1960

[15] מעברת שלומי תחוסל בקרוב, דבר, 15 באוגוסט 1960

[שם-הערה-16] יוסי ביילין, שלומי יש בטחון אין אנשים, דבר, 31 במאי 1974

[17] אסתר לודן, פרבר עוני בגבול לבנון, למרחב, 29 בספטמבר 1969

[18] עמוס כרמלי, עיירת הקיפוח שלומי !, דבר, 25 בספטמבר 1970

[19] עיירת הפיתוח שלומי לשטח שיפוט נהריה, מעריב, 27 בינואר 1971

[20] מנחם רהט, שלומי מ"סף גסיסה ל-7500 תושבים", מעריב, 13 ביוני 1976

[21] אורלי טל, שלומי - עיירה בתנופה, מעריב, 6 במרץ 1988

[22] שרון קדמי, ‏שלומי: קודם כל הקרקע של משפחת ראש המועצה, באתר גלובס, 10 בדצמבר 2000

[23] אורי אס, 3 פצועים בשלומי מירי נ"מ של חיזבאללה, באתר הארץ, 22 ביולי 2003

[חביב_דדון-24] נער משלומי נהרג מאש חיזבאללה; צה"ל תקף בצפון, באתר ynet, 10 באוגוסט 2003

[25] דוד חיון, ‏שלומי: המחוזית אישרה הרחבת איזור התעסוקה ובית העלמין, באתר גלובס, 21 במרץ 2004

[26] רנית נחום-הלוי, הפשרת קרקע מסיבית תהפוך את שלומי לעיר: צפוי לגדול מ-6,000 תושבים כיום לכ-25 אלף, באתר TheMarker‏, 23 במרץ 2010

[27] פרופיל שלומי באתר הלמ"ס

[28] הבמה נותנים במה לתרבות אתר הבמה

[29] יאיר אשכנזי, התיאטרון האלטרנטיבי באמת בישראל מתקיים במקום לא צפוי, באתר הארץ, 10 בדצמבר 2019

[30] עופר אדרת, הבית המצויר של עפיה זכריה בשלומי הוא יצירת אמנות עם סיפור קורע לב, באתר הארץ, 18 במאי 2017

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

[17]

[18]

[19]

[20]

[21]

[22]

[23]

[24]

[25]

[26]

[27]

[28]

[29]

[30]

@@ שורה 7: / שורה 7: @@
 }}
 {{פירוש נוסף}}
-'''שְׁלוֹמִי''' היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]]. היא שוכנת ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]], כקילומטר מגבול [[לבנון]], כ-4 קילומטרים מזרחית ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ו-3 קילומטרים מזרחית ל[[ראש הנקרה]]. היא הוכרזה כ[[מועצה מקומית]] בשנת [[1960]].
+'''שְׁלוֹמִי''' היא [[מועצה מקומית]] ב[[מחוז הצפון]] ב[[ישראל]]. היא שוכנת ב[[הגליל המערבי|גליל המערבי]], כקילומטר מגבול [[לבנון]], כ-4 קילומטרים מזרחית ל[[הים התיכון|ים התיכון]] ו-3 קילומטרים מזרחית ל[[ראש הנקרה]]. היא הוכרזה כמועצה מקומית בשנת [[1960]].
-היישוב נקרא על שמו של שלומי, אביו של אחיהוד נשיא [[שבט אשר]] כמאמר המקרא: {{ציטוטון|וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא, אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי}} ({{תנ"ך|במדבר|לד|כז|קצר=כן}}).
+היישוב נקרא על שמו של שלומי, אביו של אחיהוד ששימש כנשיא [[שבט אשר]]: {{ציטוטון|וּלְמַטֵּה בְנֵי אָשֵׁר נָשִׂיא, אֲחִיהוּד בֶּן שְׁלֹמִי}} ({{תנ"ך|במדבר|לד|כז|קצר=כן}}).
 == היסטוריה ==
-שלומי נוסדה כ[[מעברה]], על שטח הכפר הערבי הנטוש [[אל-בסה|אלבסה]]{{הערה|[[עמנואל הראובני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93576566&nTocEntryID=93586894#1.0.6.default '''לקסיקון ארץ ישראל'''], [[משרד החינוך]], [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], 2010, עמ' 919}}{{הערה|עורך: [[זאב ענר]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=18224547#1.0.6.default '''כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל'''], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2000, עמ' 307}}{{הערה| Benny Morris, '''The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited''', Cambridge University Press, 2004, p. xx}}{{הערה|[https://michaelarch.wordpress.com/2016/04/02/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%AA/ סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת], חלון אחורי}}. תחילה שכנו בבתים הנטושים שבמקום עולים ממזרח אירופה, בעיקר מ[[יהדות בולגריה|בולגריה]]. ב-1952 הצטרפו גם עולים מתימן ומתוניסיה והוקמו 150 [[פחון|פחונים]] לשיכון המתיישבים הנוספים{{הערה|{{דבר|אריה כנרתי|עיירות פיתוח בגליל תובעות דיור ועולים|1972/12/01|01308}}}}. על פי התכנון הראשוני היה אמור לקום במקום מושב, אך באותה עת כבר הוקם בסמוך, בסוף שנת 1949, מושב [[בצת]], היה חשש שאין מספיק מקורות מים באזור לגידולים חקלאיים של מושב נוסף, ורבים מהמתיישבים הראשונים עזבו{{הערה|שם=הראובני|{{למרחב|מאיר הראובני|פיזור אוכלסיה נוסח שלומי|1970/07/03|00406}}}}. במקום מושב הוחלט שהיישוב ישמש כמרכז אזורי למתן שירותים ליישובי הסביבה. בשנת [[1956]] החלה בניית השיכונים ביישוב, 300 יחידות בבתים דו-משפחתיים, דרומית להריסות הכפר אל-באסה{{הערה|{{הארץ1||מוקם השיכון לתושבי מעברת שלומי|1956/06/25|00330}}}}. באותה עת הגיעו לשלומי עולים מ[[יהדות מרוקו|מרוקו]] ובסך הכל מנה היישוב כ-850 תושבים, אך היו בו רק שלושה ברזי מים{{הערה|{{על המשמר||3 ברזי־מים משמשים 850 נפשות במעברת שלומי ...|1956/07/12|00311}}}}.
+שלומי נוסדה כ[[מעברה]], על שטח הכפר הערבי הנטוש [[אל-בסה|אלבסה]]{{הערה|[[עמנואל הראובני]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=93576566&nTocEntryID=93586894#1.0.6.default '''לקסיקון ארץ ישראל'''], [[משרד החינוך]], [[המרכז לטכנולוגיה חינוכית|מטח]], 2010, עמ' 919}}{{הערה|עורך: [[זאב ענר]], [https://kotar.cet.ac.il/KotarApp/Viewer.aspx?nBookID=18224547#1.0.6.default '''כל מקום ואתר: מדריך לכל מקום ואתר בארץ ישראל'''], [[משרד הביטחון – ההוצאה לאור]], 2000, עמ' 307}}{{הערה| Benny Morris, '''The Birth of the Palestinian Refugee Problem Revisited''', Cambridge University Press, 2004, p. xx|כיוון=שמאל}}{{הערה|[https://michaelarch.wordpress.com/2016/04/02/סיבוב-בשרידי-אל-באסה-ובמערת-קשת/ סיבוב בשרידי אל-באסה ובמערת קשת], חלון אחורי}}. תחילה שכנו בבתים הנטושים שבמקום עולים ממזרח אירופה, בעיקר מ[[יהדות בולגריה|בולגריה]]. ב-1952 הצטרפו גם עולים מתימן ומתוניסיה והוקמו 150 [[פחון|פחונים]] לשיכון המתיישבים הנוספים{{הערה|{{דבר|אריה כנרתי|עיירות פיתוח בגליל תובעות דיור ועולים|1972/12/01|01308}}}}. על פי התכנון הראשוני היה אמור לקום במקום מושב, אך באותה עת כבר הוקם בסמוך, בסוף שנת 1949, מושב [[בצת]], היה חשש שאין מספיק מקורות מים באזור לגידולים חקלאיים של מושב נוסף, ורבים מהמתיישבים הראשונים עזבו{{הערה|שם=הראובני|{{למרחב|מאיר הראובני|פיזור אוכלסיה נוסח שלומי|1970/07/03|00406}}}}. במקום מושב הוחלט שהיישוב ישמש כמרכז אזורי למתן שירותים ליישובי הסביבה. בשנת [[1956]] החלה בניית השיכונים ביישוב, 300 יחידות בבתים דו-משפחתיים, דרומית להריסות הכפר אל-באסה{{הערה|{{הארץ1||מוקם השיכון לתושבי מעברת שלומי|1956/06/25|00330}}}}. באותה עת הגיעו לשלומי עולים מ[[יהדות מרוקו|מרוקו]] ובסך הכל מנה היישוב כ-850 תושבים, אך היו בו רק שלושה ברזי מים{{הערה|{{על המשמר||3 ברזי־מים משמשים 850 נפשות במעברת שלומי ...|1956/07/12|00311}}}}.
 בעת קבלת מעמד של מועצה מקומית ב-[[1960]] מנתה שלומי 2,000 תושבים{{הערה|{{הארץ1||מועצה מקומית עצמאית לעיירת הפיתוח שלומי|1960/12/23|00613}}}}, אך כ-500 תושבים עזבו אותה עד שנת 1969{{הערה|שם=הראובני|}}. במקביל חוסלה המעברה וכל התושבים עברו לבתי קבע{{הערה|{{דבר||מעברת שלומי תחוסל בקרוב|1960/08/15|00417}}}}. היישוב לא התפתח כמרכז אזורי ורוב תושביו התפרנסו מעבודות מזדמנות בחקלאות ביישובי הסביבה{{הערה|שם=שם-הערה|{{דבר|יוסי ביילין|שלומי יש בטחון אין אנשים|1974/05/31|02800}}}}.
 בתחילת [[שנות ה-70 של המאה ה-20|שנות ה-70]] סבלה שלומי, בין השאר עקב קרבתה ל[[גבול ישראל-לבנון|גבול]]{{הערה|{{למרחב|אסתר לודן|פרבר עוני בגבול לבנון|1969/09/29|00309}}}} ומחסור במקומות תעסוקה, מקשיים חברתיים וכלכליים{{הערה|{{דבר|עמוס כרמלי|עיירת הקיפוח שלומי !|1970/09/25|01200}}}}. מספר הצעות הועלו לשיפור המצב, כולל סיפוח היישוב לעיר [[נהריה]]{{הערה|{{מעריב||עיירת הפיתוח שלומי לשטח שיפוט נהריה|1971/01/27|00401}}}}. דוד חזן, שנבחר כראש המועצה המקומית בשנת 1970, יזם תוכנית שיקום שכללה הקמת אזור תעשייה מודרני, מרכז קהילתי ובריכת שחייה{{הערה|{{מעריב|מנחם רהט|שלומי מ"סף גסיסה ל-7500 תושבים"|1976/06/13|01400}}}}. ב[[שנות ה-80 של המאה ה-20|שנות ה-80]] הייתה שלומי ליישוב מבוסס, באזור התעשייה כבר פעלו 25 מפעלים שנהנו מהטבות של [[אזור עדיפות לאומית]], ביניהם מפעל של חברת [[זוגלובק]] (שהוקם כבר ב-1972). הוחל בהקמת שכונת "[[בנה ביתך]]", מרכז מדע ודעת למחוננים ומצטיינים ומרכז השתלמויות של הסתדרות המורים{{הערה|{{מעריב|אורלי טל|שלומי - עיירה בתנופה|1988/03/06|09200}}}}.
 ב[[שנות ה-90 של המאה ה-20|שנות ה-90]] נקלטו בשלומי כ-1,000 [[עלייה לארץ ישראל|עולים]] מ[[חבר המדינות]] (למעלה מ-20 אחוזים מכלל האוכלוסייה). באותה תקופה הגיעו גם כמה מאות תושבים מאזור הצפון לשכונת הווילות "פסגת שלומית" בזכות מחירי הנדל"ן הזולים, יחסית. בשנת 1998 החלה בנייתה של שכונה חדשה של בתים צמודי קרקע, צפונית ומזרחית לשלומית הוותיקה{{הערה|{{גלובס|שרון קדמי|שלומי: קודם כל הקרקע של משפחת ראש המועצה|455829|10 בדצמבר 2000}}}}.
 לאורך תקופה ארוכה סבל היישוב מירי קטיושות של הפת"ח והחזבאללה. בשנת 2000, עם יציאת צה"ל מלבנון נפסק לתקופה ירי הקטיושות למעט אירועים נקודתיים{{הערה|{{הארץ|אורי אס|3 פצועים בשלומי מירי נ"מ של חיזבאללה|1.897536|22 ביולי 2003}}}}. בשנת [[2003]] נהרג נער בשלומי כתוצאה מירי של [[חזבאללה]]{{הערה|שם=חביב דדון|{{ynet||נער משלומי נהרג מאש חיזבאללה; צה"ל תקף בצפון|2722075|10 באוגוסט 2003}}}}.
@@ שורה 25: / שורה 25: @@
 לאחר שכמעט כל עתודות הקרקע של שלומי נוצלו (היישוב משתרע על כ-3,000 דונם), הוחל בתכנון תוכנית מתאר חדשה הכוללת הגדלת תחום שיפוטה של המועצה ב-3,000 דונמים נוספים. מתוך שטח זה, 380 דונם מיועדים לתעשייה. שאר השטח מיועד לדיור ומוסדות ציבור שונים{{הערה|{{גלובס|דוד חיון|שלומי: המחוזית אישרה הרחבת איזור התעסוקה ובית העלמין|781889|21 במרץ 2004}}}}. במרץ 2010 אושרה התוכנית המאפשרת את הגדלת היישוב עד 25,000 תושבים{{הערה|{{TheMarker|רנית נחום-הלוי|הפשרת קרקע מסיבית תהפוך את שלומי לעיר: צפוי לגדול מ-6,000 תושבים כיום לכ-25 אלף|1.562374|23 במרץ 2010}}}}.
-רב המועצה המקומית הוא  הרב [[משה אלחרר]].
+רב המועצה המקומית הוא הרב [[משה אלחרר]].
 == אוכלוסייה ==
@@ שורה 42: / שורה 42: @@
 בשלומי מתנ"ס המשרת גם את התושבים ביישובים סמוכים, בריכת שחיה, אולם תרבות ואולם ספורט. כמו כן שוכנת לרגלי רכס חניתה אכסניית נוער. בדרום-מערב שלומי, בסמוך לגן ההרפתקאות נמצא [[אתר ארכאולוגי]] ובו רצפת [[פסיפס]] מן [[התקופה הביזנטית]]. [[ממצא ארכאולוגי|ממצאים ארכאולוגיים]] נוספים נמצאים בשטח הכפר [[אל-באסה]], צפונית לאזור התעשייה. שם נחשפו שרידי יישוב מ[[התקופה הרומית]], [[מערת קבורה|מערות קבורה]] ושרידי [[מנזר]] מהתקופה הביזנטית וכן שרידים של מבנים מ[[ימי הביניים]].
 [[הבית המצויר בשלומי]] הוא [[אתר תיירות]] הפתוח למבקרים. זהו ביתה של האמנית [[עפיה זכריה]] אשר בשנותיה המאוחרות צבעה את כל קירות הבית והתקרה בצבעים נועזים{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|הבית המצויר של עפיה זכריה בשלומי הוא יצירת אמנות עם סיפור קורע לב|1.4101109|18 במאי 2017}}}}.
 מזרחית לשלומי שוכן [[יער חניתה]], בגבהים שבין 100 ל–400 מטרים מעל פני הים, ומשתרע על שטח של 2,300 דונם. מידע נוסף על יער חניתה: מסלולי טיול, פריחות ועוד, ניתן למצוא באתר של המועצה המקומית שלומי "יער קהילתי שלומי".
@@ שורה 65: / שורה 65: @@
 קובץ:Shlomi1.jpg|בניין המועצה המקומית שלומי
 קובץ:MisgadElBasa.JPG|מסגד הכפר [[אל באסה]] במרכז אזור התעשייה בשלומי
-קובץ:PikiWiki Israel 31671 Afia Zecharia House.jpg|בית [[עפיה זכריה|עפיה]] : '''הבית המצוייר''' בשלומי
+קובץ:PikiWiki Israel 31671 Afia Zecharia House.jpg|בית [[עפיה זכריה|עפיה]] : '''הבית המצויר''' בשלומי
-קובץ:The painted house in Shlomi.jpg|שלט הכוונה אל '''הבית המצוייר בשלומי''' - ביתה של [[עפיה זכריה]]
+קובץ:The painted house in Shlomi.jpg|שלט הכוונה אל '''הבית המצויר בשלומי''' - ביתה של [[עפיה זכריה]]
 </gallery>
@@ שורה 74: / שורה 74: @@
 == לקריאה נוספת ==
 * שנהר-אלרעי, עליזה, בר יצחק, '''סיפורי-עם משלומי,''' חיפה: אוניברסיטת חיפה, תשמ"ב 1982. {{ULI|000830124}}
 *'''שלומי שלנו:''' '''ליהוד הגליל ולישוב הספר''', שלומי: המועצה המקומית, תשל"ח 1978. {{ULI|004231308}}
 * נוריאל, יוסף, י'''דיעון : ... מועצה מקומית שלומי: עיירת פיתוח וספר בגליל המערבי החותרת לקידמה,''' שלומי: המועצה המקומית, תשל"ב - 1972. {{ULI|004231353}}
 *כלפון-סטילמן, ידידה, '''ממרוקו לשלומי: שרידיה של תרבות חומרית''', חיפה: החברה למחקר מדעי שימושי, אוניברסיטת חיפה, תשמ"ג 1982. {{ULI|003622635}}
-*נוריאל יוסף, '''המועצה המקומית שלומי 1969-1973: סיכום הקדנציה השלישית''', חיפה: אופסט פוטו פרינט, תשל"ד 1974. {{ULI|004057316}}
+*נוריאל יוסף, '''המועצה המקומית שלומי 1969–1973: סיכום הקדנציה השלישית''', חיפה: אופסט פוטו פרינט, תשל"ד 1974. {{ULI|004057316}}
 *'''דפי רקע: סיור עיתונאים בכירים בשלומי, 26,11,1972''', שלומי: מועצה מקומית, תשל"ב - 1972. {{ULI|004231350}}
 *זסלבסקי, דוד, סקר רמת הפיתוח: שלומי, ספטמבר 1970 תש"ל, תל אביב: מוציא לאור לא ידוע, 1970 {{ULI|004231356}}
@@ שורה 87: / שורה 86: @@
 * https://www.shelomi.org.il/ - - אתר האינטרנט של הרשות המקומית
 * {{בוט יישובים/0812|פרופיל}}
+* [https://www.homee.co.il/החיים-בקהילה/מצאנו-את-יישוב-הבוטיק-של-הגליל מצאנו את ישוב הבוטיק של הגליל]- אתר הבית
-* [https://www.homee.co.il/%D7%94%D7%97%D7%99%D7%99%D7%9D-%D7%91%D7%A7%D7%94%D7%99%D7%9C%D7%94/%D7%9E%D7%A6%D7%90%D7%A0%D7%95-%D7%90%D7%AA-%D7%99%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%91%D7%95%D7%98%D7%99%D7%A7-%D7%A9%D7%9C-%D7%94%D7%92%D7%9C%D7%99%D7%9C מצאנו את ישוב הבוטיק של הגליל]- אתר הבית
 * [http://www.romgalil.org.il/cds/287/ שלומי], באתר [[הרשות לפיתוח הגליל]]
-* [[מיכאל יעקובסון]], [https://michaelarch.wordpress.com/2015/08/24/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%90%D7%9B%D7%A1%D7%A0%D7%99%D7%99%D7%AA-%D7%A9%D7%9C%D7%95%D7%9E%D7%99/ סקירה אדריכלית על אכסניית שלומי], ב[[בלוג]] "חלון אחורי", 24 באוגוסט 2015
+* [[מיכאל יעקובסון]], [https://michaelarch.wordpress.com/2015/08/24/סיבוב-באכסניית-שלומי/ סקירה אדריכלית על אכסניית שלומי], ב[[בלוג]] "חלון אחורי", 24 באוגוסט 2015
-* [[מיכאל יעקובסון]], [https://michaelarch.wordpress.com/2016/04/02/%D7%A1%D7%99%D7%91%D7%95%D7%91-%D7%91%D7%A9%D7%A8%D7%99%D7%93%D7%99-%D7%90%D7%9C-%D7%91%D7%90%D7%A1%D7%94-%D7%95%D7%91%D7%9E%D7%A2%D7%A8%D7%AA-%D7%A7%D7%A9%D7%AA/ סקירה מצולמת של שרידי אל-באסה באזור התעשייה של שלומי], בבלוג "חלון אחורי", 2 בפברואר2016
+* מיכאל יעקובסון, [https://michaelarch.wordpress.com/2016/04/02/סיבוב-בשרידי-אל-באסה-ובמערת-קשת/ סקירה מצולמת של שרידי אל-באסה באזור התעשייה של שלומי], בבלוג "חלון אחורי", 2 בפברואר2016
 ==הערות שוליים==

דגל ישראל מחוז הצפון
נפות	נפת רמת הגולן • נפת צפת • נפת עכו • נפת כנרת • נפת יזרעאל	מפת מחוז הצפון
ערים	בית שאן • טבריה • טמרה • יקנעם עילית • כרמיאל • מגדל העמק • מעלות-תרשיחא • נהריה • נוף הגליל • נצרת • סח'נין • עכו • עפולה • עראבה • צפת • קריית שמונה • שפרעם • מע'אר
מועצות מקומיות	אבו סנאן • אכסאל • אעבלין • בועיינה-נוג'ידאת • בוקעאתא • ביר אל-מכסור • בית ג'ן • בסמת טבעון • בענה • ג'דיידה-מכר • ג'וליס • ג'ש (גוש חלב) • דבורייה • דיר חנא • דיר אל-אסד • זרזיר • חורפיש • חצור הגלילית • טובא-זנגרייה • טורעאן • יאנוח-ג'ת • יבנאל • יסוד המעלה • יפיע • ירכא • כאבול • כאוכב אבו אל-היג'א • כסרא-סמיע • כעביה-טבאש-חג'אג'רה • כפר ורדים • כפר יאסיף • כפר כמא • כפר כנא • כפר מנדא • כפר תבור • מג'ד אל-כרום • מג'דל שמס • מגדל • מזרעה • מטולה • מסעדה • מעיליא • משהד • נחף • סאג'ור • ע'ג'ר • עיילבון • עילוט • עין מאהל • עין קנייא • פסוטה • פקיעין • קצרין • ראמה • ראש פינה • ריינה • רמת ישי • שבלי - אום אל-גנם • שלומי • שעב
מועצות אזוריות	אל-בטוף • בוסתאן אל-מרג' • גולן • הגלבוע • הגליל העליון • הגליל התחתון • מבואות החרמון • מגידו • מטה אשר • מעלה יוסף • מרום הגליל • משגב • עמק הירדן • עמק המעיינות • עמק יזרעאל
מועצה מקומית תעשייתית	מגדל תפן
יישובים לשעבר	אבוקה • אחוזת נפתלי • אתגר • גבעות זייד • מחנה ישראל • שייח' בראק