דרבנן – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־09:36, 3 בינואר 2022

דְרַבָּנָן (או: מִדְּרַבָּנָן; בעברית: "של רבותינו") הוא הגדרה של מקור אפשרי להוראות הלכתיות ביהדות. ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים שחכמים הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("תקנות חכמים").

להבחנה בין הלכות בעלות תוקף מדאורייתא לעומת הלכות בעלות תוקף מדרבנן משמעויות מעשיות בפסיקת ההלכה.

הגדרת מושגים

"דרבנן" הוא מונח בארמית שמשמותו "של רבותינו". כינויים נוספים הם "דברי סופרים" או "דברי חכמים".

הוראות דרבנן נקראות גם "תקנת חכמים" או "גזירת חכמים" (גם בקיצור: "תקנה" או "גזירה" בסתם). בשיח ההלכתי מקובל להתייחס ל"דין/איסור/חיוב דאורייתא" לעומת "דין/איסור/חיוב דרבנן".

דאורייתא

ערך מורחב – דאורייתא

דין דאורייתא כולל את כל הדינים שנמסרו למשה רבנו בהר סיני. כלומר הן דינים הכתובים בתורה (במפורש או שנלמדים מפסוק) והן דינים שהם "הלכה למשה מסיני" כלומר תורה שבעל פה. "דאורייתא" הוא מונח בארמית שמשמעתו "של התורה", כינויים נוספים הם "דבר תורה" או "דברי תורה".

דברי קבלה

ערך מורחב – דברי קבלה

בין דין דאורייתא לדין דרבנן יש גדר אמצעי שנקרא דברי קבלה. כלומר מצוות או חיובים שנאמרו על ידי הנביאים. דברי קבלה אינם כתוקף של דיני התורה, אך הם יותר חמורים מדינים דרבנן. אם כי יש בהם קולא מדיני דרבנן כדיני דאורייתא, שבמקרים מסוימים החמירו חכמים בדבריהם יותר מדיני התורה, ובדברי קבלה לא החמירו כבדיני תורה^[1]. דוגמה למצווה מדברי קבלה היא פורים שנתקנה על ידי הנביאים.

השתלשלות תקנות חכמים

מקור ההוראות שנוספו מדרבנן אינו בנקודה היסטורית אחת. המסורת היהודית מייחסת כמה מהתקנות לדמויות מקראיות שונות, ובהן משה, שלמה ועזרא. תקנות אחרות מיוחסות לחכמים מסוימים שפעלו בתקופת בית שני או בתקופה שלאחר החורבן.

לגבי רוב הדינים דרבנן אין מסורת מפורשת המתייחסת לזמן שבו הן נתקנו, אך בדרך כלל התלמוד ושאר הספרות ההלכתית עוסקים בתקנות המיוחסות על ידם לתקופת התנאים או מוקדם יותר.

דין דרבנן

כאמור דינים דרבנן הן דינים שאין להם מקור בתורה שבכתב או בעל פה, והם ניתקנו על ידי חז"ל בדורות שלאחר מתן תורה. רבים מגזירות חז"ל ניתקנו על מנת להרחיק את האדם מלעבור על איסור דאורייתא. כך למשל מופיע בתחילת מסכת ברכות שתיקנו חז"ל לקרוא קריאת שמע של ערבית עד חצות הלילה, על אף שמהתורה זמנה הוא עד הבוקר על מנת "להרחיק את האדם מן העבירה". טעם התקנה הוא על מנת שאדם לא ילך לישון קודם שקרא קריאת שמע, כאשר בדעתו לקרואה בהמשך הלילה, ויתכן שיגרר בשנתו עד הבוקר וימנע מלקרוא קריאת שמע.

בופסקים ובתלמוד מובאים כמה הבדלי דינים שמייחדים דינים דרבנן:

גזירה שאים הציבור יכול לעמוד בה - חז"ל אינם גוזרים גזירה, כאשר על פי הנראה רוב הציבור יתקשו לקיימה.
ספק - כאשר מסופק לאדם אם קיים מצווה מדרבנן, הוא אינו חייב לחזור ולעשותה, מטעם ספק דרבנן לקולא.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערך "דרבנן", באתר ויקישיבה (מתוך ספרו של אחיקם קשת קובץ יסודות וחקירות השלם)

הערות שוליים

^ מסכת ראש השנה דף י"ט עמוד א'.

[1] מסכת ראש השנה דף י"ט עמוד א'.

[1]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-'''דְרַבָּנָן''' (או: '''מִדְּרַבָּנָן'''; בעברית: "של [[רב]]ותינו") הוא הגדרה של מקור אפשרי להוראות [[הלכה|הלכתיות]] ב[[יהדות]]. ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים ש[[חכמים]] הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]"). להבחנה בין הלכות בעלות תוקף מדאורייתא לעומת הלכות בעלות תוקף מדרבנן משמעויות מעשיות ב[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]].
+'''דְרַבָּנָן''' (או: '''מִדְּרַבָּנָן'''; בעברית: "של [[רב]]ותינו") הוא הגדרה של מקור אפשרי להוראות [[הלכה|הלכתיות]] ב[[יהדות]]. ההלכות מדרבנן שנחשבות לחוקים ש[[חכמים]] הוסיפו על גבי מערכת ההלכות דאורייתא ("[[תקנת חכמים|תקנות חכמים]]").
+להבחנה בין הלכות בעלות תוקף מדאורייתא לעומת הלכות בעלות תוקף מדרבנן משמעויות מעשיות ב[[פסיקת הלכה|פסיקת ההלכה]].
 ==הגדרת מושגים==
@@ שורה 16: / שורה 18: @@
 ==השתלשלות תקנות חכמים==
-מקור ההוראות שנוספו מדרבנן אינו בנקודה היסטורית אחת. [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] מייחסת כמה מהתקנות ל[[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] שונות, ובהן [[משה]], [[שלמה]] ו[[עזרא]]. תקנות אחרות מיוחסות לחכמים מסוימים שפעלו ב[[תקופת בית שני]] או בתקופה שלאחר [[חורבן בית שני|החורבן]]. לגבי רוב הדינים דרבנן אין מסורת מפורשת המתייחסת לזמן שבו הן נתקנו, אך בדרך כלל ה[[תלמוד]] ושאר הספרות ההלכתית עוסקים בתקנות המיוחסות על ידם לתקופת ה[[תנא]]ים או מוקדם יותר.
+מקור ההוראות שנוספו מדרבנן אינו בנקודה היסטורית אחת. [[מסורת (יהדות)|המסורת היהודית]] מייחסת כמה מהתקנות ל[[דמות מקראית|דמויות מקראיות]] שונות, ובהן [[משה]], [[שלמה]] ו[[עזרא]]. תקנות אחרות מיוחסות לחכמים מסוימים שפעלו ב[[תקופת בית שני]] או בתקופה שלאחר [[חורבן בית שני|החורבן]].
+לגבי רוב הדינים דרבנן אין מסורת מפורשת המתייחסת לזמן שבו הן נתקנו, אך בדרך כלל ה[[תלמוד]] ושאר הספרות ההלכתית עוסקים בתקנות המיוחסות על ידם לתקופת ה[[תנא]]ים או מוקדם יותר.
+== דין דרבנן ==
+כאמור דינים דרבנן הן דינים שאין להם מקור בתורה שבכתב או בעל פה, והם ניתקנו על ידי חז"ל בדורות שלאחר מתן תורה. רבים מגזירות חז"ל ניתקנו על מנת להרחיק את האדם מלעבור על איסור דאורייתא. כך למשל מופיע בתחילת מסכת ברכות שתיקנו חז"ל לקרוא קריאת שמע של ערבית עד חצות הלילה, על אף שמהתורה זמנה הוא עד הבוקר על מנת "להרחיק את האדם מן העבירה". טעם התקנה הוא על מנת שאדם לא ילך לישון קודם שקרא קריאת שמע, כאשר בדעתו לקרואה בהמשך הלילה, ויתכן שיגרר בשנתו עד הבוקר וימנע מלקרוא קריאת שמע.
+בופסקים ובתלמוד מובאים כמה הבדלי דינים שמייחדים דינים דרבנן:
+* [[גזירה שאין הציבור יכול לעמוד בה|גזירה שאים הציבור יכול לעמוד בה]] - חז"ל אינם גוזרים גזירה, כאשר על פי הנראה רוב הציבור יתקשו לקיימה.
+* [[ספק (הלכה)|ספק]]  - כאשר מסופק לאדם אם קיים מצווה מדרבנן, הוא אינו חייב לחזור ולעשותה, מטעם [[ספקא דרבנן לקולא|ספק דרבנן לקולא]].
 ==ראו גם==