עומר אל-מוח'תאר

עומר אל-מוח'תאר (בערבית: عمر_المختار; 20 באוגוסט 1858 – 16 בספטמבר 1931), אשר כונה אריה המדבר, היה מנהיג ההתקוממות ההתקוממות בקירנאיקה האיטלקית (במזרח לוב של ימינו) תחת המסדר הסנוסי, כנגד הכיבוש האיטלקי. מורה שהפך לגנרל, עומר אל-מוח'תאר היה דמות מבטיחה בתנועה הסנוסית, והוא נחשב לגיבור הלאומי של לוב ולאחד מסמלי ההתנגדות בעולם הערבי ובעולם המוסלמי. החל ב-1911 החל אל-מוח'תאר לארגן את תנועת ההתנגדות הלובית שנאבקה באימפריה האיטלקית במהלך המלחמה האיטלקית-הסנוסית השנייה. אל-מוח'תאר הוביל את תנועת ההתנגדות במשך קרוב לעשרים שנה. לאחר ניסיונות רבים הצליחו כוחות הצבא האיטלקי ללכוד את אל-מוח'תאר בסמוך לעיירה סלונטה, והוציאו אותו להורג בתלייה ב-1931.

ראשית חייו

עומר אל-מוח'תאר נולד ב-1858 למשפחה שהתגוררה בכפר הקטן זאוויאת ג'נזור, בסמוך לעיר טוברוק, במחוז של קירנאיקה העות'מאנית המשתייכת לחמולת הסנוסי הערבית.

כילד התייתם אל-מוח'תאר מאביו בגיל צעיר וחייו בשנים אלו עברו עליו בעוני. הוא אומץ על ידי שייח'. דודו של אל-מוח'תאר היה מנהיג דתי-פוליטי בקירנאיקה, ועומר זכה לרכוש השכלה מוקדמת במסגד המקומי, בטרם המשיך בלימודיו במשך שמונה שנים באוניברסיטת סנוסי שבג'חבוב, כיום כפר מדברי ואז העיר הקדושה של המסדר הסנוסי. הוא הפך למומחה בקוראן ולאימאם, והצטרף לאחווה של המסדר הסנוסי. הוא התוודע היטב למבנה החברתי של החברה בה חי כאשר נבחר ליישב מחלוקות בין-שבטיות.

אל-מוח'תאר פיתח מערכת יחסים איתנה עם התנועה הסנוסית במהלך שנותיו בג'חבוב, וב-1895, מהדי סנוסי נסע איתו לאל-כופרה, שקע ונווה מדבר במחוז כופרה בדרום-מזרח קירנאיקה, שבסוף המאה ה-19 הייתה למרכזו של המסדר הסנוסי. בהזדמנות אחרת נסעו אף דרומה יותר, לקארו שבצ'אד, שם מונה אל מוח'תאר לשייח'.

כשהאימפריה הקולוניאלית הצרפתית פלשה לצ'אד ב-1899, נשלח אל-מוח'תאר, לצד חברים אחרים במסדר הסנוסי, לסייע להגן על צ'אד מפני הצרפתים, בשל העובדה שהסנוסים תפסו את התפשטותם של הצרפתים כסיכון, בשל פעילותם המיסיונרית של הצרפתים במרכז ובמערב אפריקה. ב-1902 נקרא אל-מוח'תאר בחזרה לצפון, לאחר מותו של מהדי, והמנהיג הסנוסי החדש, אחמד שריף א-סנוסי, מינה אותו כשייח' של זאוויאת לסקור בצפון קירנאיקה.

הפלישה האיטלקית

ערכים מורחבים – המלחמה האיטלקית–עות'מאנית, לוב האיטלקית

באוקטובר 1911, במהלך המלחמה האיטלקית–עות'מאנית, ה-Regia Marina ‏(הצי המלכותי האיטלקי), תחת פיקודו של האדמירל לואיג'י פאראוולי, הגיע לחופי לוב, שהייתה אז טריטוריה תחת שלטונה של האימפריה העות'מאנית. אדמירל פאראוולי דרש מהמינהל העות'מאני ומחיל המצב המקומי להיכנע ולמסור את השטח לאיטלקים, או ליטול על עצמם את האחריות להרס המיידי של הערים טריפולי ובנגאזי. העות'מאנים ובני בריתם הלובים נסוגו אל המרחב הכפרי במקום להיכנע, והאיטלקים הפציצו את הערים במשך שלושה ימים ואז טענו כי תושבי טריפולי "מחויבים וקשורים בעוצמה לאיטליה". היה זה הסימן לתחילת סדרה של קרבות בין כוחות הקולוניאליזם האיטלקי לבין האופוזיציה הלובית החמושה בקירנאיקה.

לוחמת גרילה

כמורה של הקוראן במקצועו, היה אל-מוח'תאר מיומן גם באסטרטגיה ובטקטיקה של לוחמה מדברית. אל-מוח'תאר הכיר היטב את הגאוגרפיה המקומית וניצל את הידע הזה לטובתו בקרבות נגד האיטלקים, שלא היו מורגלים בלחימה מדברית. אל-מוחת'אר הוביל שוב ושוב את היחידה הקטנה והדרוכה אשר בראשה עמד, למתקפות מוצלחות נגד האיטלקים, מתקפות שלאחריהן נמוגו שוב אנשיו של אל-מוח'תאר אל פני השטח המדבריים. אנשיו של אל-מוח'תאר תקפו במיומנות מוצבים צבאיים, הניחו מארבים לחיילים, ושיבשו קווי אספקה ותקשורת. ה-Regio Esercito (הצבא המלכותי האיטלקי) נותר נדהם ונבוך מטקטיקת הגרילה של אל-מוח'תאר.

באזור ההררי של ג'בל אח'דאר ("ההר הירוק"), יצר ב-1924 המושל האיטלקי ארנסטו בומבלי כוח אנטי-גרילה אשר הביא לנסיגה קשה של כוחות הגרילה באפריל 1925. בתגובה, התאים עומר אל-מוחת'אר בזריזות את הטקטיקות שלו, ויכול היה לסמוך על סיוע מתמשך מצד מצרים. במרץ 1927, על אף הכיבוש של ג'חבוב בפברואר 1926 והשלטון של המושל אטיליו טרוּצי, אשר הכביד את ידו יותר ויותר על התושבים, הפתיע אל מוח'תאר את החיילים האיטלקים ברח'ייבה. בין 1927 ל-1928 אירגן אל-מוחת'אר את הכוחות הסנוסים שניצודו ללא הרף על ידי האיטלקים. אפילו הגנרל טרוצי עצמו הכיר ב"התמדה יוצאת הדופן וכוח הרצון החזק" של עומר אל-מוח'תאר. המרשל פייטרו באדוליו, מושל לוב החל מינואר 1929, הגיע להסכם פשרה עם אל-מוח'תאר, בדומה להסכמים קודמים של איטליה עם המסדר הסנוסי. האיטלקים תיארו אותו כ"כניעה מוחלטת". בסוף אוקטובר 1929 הוקיע אל-מוח'תאר את ההסכם וכונן מחדש חזית פעולה בין הכוחות הלוביים, כשהוא מכין את עצמו לעימות האולטימטיבי עם הגנרל רודולפו גרציאני, המפקד הצבאי האיטלקי החל ממרץ 1930. מתקפה מסיבית שנערכה בחודש יוני נגד כוחותיו של אל-מוח'תאר נכשלה, וגרציאני, בשיתוף פעולה מלא עם פייטרו באדוליו, שר המושבות אמיליו דה בונו, ובניטו מוסוליני, יזמו תוכנית לשבירת גבם של המוג'אהדין הלובים: 100,000 מתושבי ג'בל אח'דאר יועתקו ממקומם למחנות ריכוז על חוף הים, ולאורך גבול לוב-מצרים שמחופי הים התיכון, ועד לנווה המדבר "אל-ג'אגבוב" תוקם גדר תיל, על מנת לנתק את תשתיות כוחותיו של אל-מוח'תאר, למנוע מהם ליהנות מתמיכת האוכלוסייה המקומית ולשלול את האפשרות שיזכו לסיוע זר. צעדים אלו, שיזם גרציאני בראשית 1931, גבו מחיר מההתנגדות הסנוסית. מהמורדים נשלל סיוע ותיגבור כוחות הפך בלתי אפשרי, הופעל מערך של ריגול אחר תנועותיהם, הם הופצצו על ידי מטוסים איטלקיים, ונרדפו על פני הקרקע על ידי כוחות איטלקיים שהסתייעו במשתפי פעולה ומודיעים מקומיים. אל-מוח'תאר וכוחותיו המשיכו להילחם על אף הקשיים והסיכונים הקשים יותר בפניהם ניצבו, אך ב-11 בספטמבר 1931, הותקף אל-מוח'תאר מן המארב ליד סלונטה.

קישורים חיצוניים

• Libyan "Lion of Desert" with rebels in spirit: grandson, באתר רויטרס
• Libya: The Italian Occupation and the Libyan Resistance
• Libya: The Secret Proceedings in the Italians Trial of Libyan Mujahed Omar al-Mukhtar
• Why Libya Commemorates the 'Black Day'
• "אריה המדבר", במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)