סברה (טנק) – הבדלי גרסאות

סברה
מידע כללי
סוג	טנק מערכה
מדינה מייצרת	ישראל
יצרן	תעש מערכות
משתמשים עיקריים	צבא טורקיה
שנת ייצור	2007
תקופת השימוש	2007–הווה (כ־17 שנים)
מערכה מרכזית	מלחמת האזרחים בסוריה
יחידות שיוצרו	170
מידע טכני
אורך	6.95 מטרים
רוחב	3.63 מטרים
גובה	3.27 מטרים
משקל	59 טונות
מהירות	55 קמ"ש
טווח פעולה	450 ק"מ
מנוע	דיזל, 1000 כוחות סוס
שריון	פסיבי + ריאקטיבי
צוות	4
מערכות נשק
חימוש עיקרי	תותח תע"ש 120 מ"מ חלק-קדח
חימוש משני	שלושה מקלעים כבדים, ומרגמת 60 מ"מ פנימית
הערות	המידע נכון לסברה סימן 3

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־16:30, 17 בינואר 2022

סברה הוא גרסת השבחה מתוצרת התעשייה הצבאית (תע"ש) לטנקי M60 פטון המיועדת לייצוא. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי המגח, שגם הם מבוססים על סדרת טנקי הפטון.

הדגם פותח עבור חיל השריון הטורקי כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.

מפרט טכני

במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי תותח תע"ש 120 מ"מ, המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, הדמיה תרמית, מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים^[1].

המנוע הוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי הוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם מיגון ריאקטיבי. המזקו"ם הוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.

היסטוריה

בסוף שנות ה-90 של המאה ה-20, במסגרת תוכנית מודרניזציה שאפתנית של הצבא הטורקי בהשקעה של 150 מיליארד דולר ל-30 שנה, הוחלט על הכנסת טנק מערכה חדש. התכנון היה לרכוש 1,000 טנקים חדישים, בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר. הטנקים שנשקלה רכישתם היו AMX-56 לקלרק הצרפתי, M1 אברמס תוצרת ארצות הברית או לאופרד 2 תוצרת גרמניה^[2].

במסגרת שיחות שיתוף הפעולה הביטחוני האסטרטגי של ישראל וטורקיה (על פי הסכם שנחתם בפברואר 1996)^[3], העלתה מדינת ישראל ההצעה להשביח תחילה את הטנקים הישנים של הצבא הטורקי שניתן עדיין להפיק מהם תועלת מבצעית, כפתרון ביניים עד להכנסת הטנקים החדשים לשירות. מומחי שריון ישראליים איתרו כ-900 טנקי M-60 פטון מתוך כ-3,000 טנקים במערך השריון הטורקי, שניתן להשביח על בסיס הידע שנצבר בטנקי המגח בישראל^[4]. בשנת 1998, בתקופת נשיאותו של סוליימאן דמירל, הוסכם עקרונית על פרויקט ההשבחה, והחל משא ומתן על פרטיו ועלותו. המשא ומתן נמשך כשנתיים שבמקביל ארצות הברית לחצה על לטורקיה לבצע את ההשבחה באמצעות חברת ג'נרל דיינמיקס, היצרנית המקורית של הטנק^[5]. ביולי 2001 הגיע שר הביטחון בנימין בן-אליעזר לביקור בטורקיה לסכם את פרטי העסקה^[6].

באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל התעשייה הצבאית (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות^[4]. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך^[7].

ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט^[8]. משרד האוצר ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז חברה ממשלתית. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים^[9]. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') שלום קורן, שיהיה קודם מפקד מנהלת המרכבה והרק"ם. חברת אלביט מערכות (וחברת הבת של אל-אופ) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') יהודה אדמון לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, עמוס ירון, את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל דוד אנגל, לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם^[9].

במהלך שנת 2003 הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית אבות טיפוס^[10]. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "רכש גומלין" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "זורלו החזקות" לפרויקט הקמת תחנת הכוח דוראד^[11], והעסקת עובדים מטורקיה בישראל^[12]. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - מפלגת הצדק והפיתוח, שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה^[13]. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה רג'פ טאיפ ארדואן, הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות^[14].

במרץ 2004, חתמה חברת אלביט מערכות על החוזה לביצוע חלקה בפרויקט בהיקף של 183 מיליון דולר. החוזה נחתם למעשה מול משרד הביטחון הישראלי, כקבלן משנה של התעשייה הצבאית במסגרת הפרויקט^[15]. בנובמבר 2005 חתמה חברת אורדן תעשיות על חוזה לאספקת מערכות מתלה ושירותים נלווים לפרויקט, כאשר חברת עשות אשקלון משמשת לה כקבלן משנה^[16].

מפעילות

טורקיה טורקיה - 170 טנקים כחלק מפרויקט התייעלות של הצבא. החל משנת 2007.

ראו גם

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא סברה בוויקישיתוף

הדס מנור, ‏התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי, באתר גלובס, 10 במרץ 2006

הערות שוליים

^ אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
^ אליהו חסין, ‏פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?, באתר גלובס, 13 ביולי 2000
^ צבי בראל, סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2020
^ ¹ ² אמנון ברזילי, ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2001
^ ראובן פדהצור, ציר, ברית, או רק שותפות, באתר הארץ, 17 במאי 2001
^ אמנון ברזילי, הידידה השנייה, באתר הארץ, 4 ביולי 2001
^ אמנון ברזילי, עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2001
^ אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002
^ ¹ ² אמנון ברזילי, האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002
^ דרור מרום, ‏אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה, באתר גלובס, 27 במרץ 2003
^ אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007
^ דרור מרום, ‏עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2003
רותי סיני, ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003
^ רן דגוני, וושינגטון, ‏הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים, באתר גלובס, 4 ביולי 2003
^ אלוף בן, ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2005
^ ירון פרידמן, ‏אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד', באתר גלובס, 14 במרץ 2004
^ TheMarker digital, אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005

[1] אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002

[2] אליהו חסין, ‏פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?, באתר גלובס, 13 ביולי 2000

[3] צבי בראל, סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה, באתר הארץ, 13 בדצמבר 2020

[ברזילי1-4] ¹ ² אמנון ברזילי, ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי, באתר הארץ, 14 באוגוסט 2001

[5] ראובן פדהצור, ציר, ברית, או רק שותפות, באתר הארץ, 17 במאי 2001

[6] אמנון ברזילי, הידידה השנייה, באתר הארץ, 4 ביולי 2001

[7] אמנון ברזילי, עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים, באתר הארץ, 1 בדצמבר 2001

[8] אמנון ברזילי, טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל, באתר הארץ, 2 באוקטובר 2002

[ברזילי2-9] ¹ ² אמנון ברזילי, האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה, באתר הארץ, 8 באוקטובר 2002

[10] דרור מרום, ‏אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה, באתר גלובס, 27 במרץ 2003

[11] אמנון ברזילי, ‏קצר חשמלי, באתר גלובס, 14 במרץ 2007

[12] דרור מרום, ‏עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים, באתר גלובס, 30 באוקטובר 2003
רותי סיני, ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים, באתר הארץ, 11 באפריל 2003

[13] רן דגוני, וושינגטון, ‏הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים, באתר גלובס, 4 ביולי 2003

[14] אלוף בן, ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל, באתר TheMarker‏, 1 במאי 2005

[15] ירון פרידמן, ‏אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד', באתר גלובס, 14 במרץ 2004

[16] TheMarker digital, אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר, באתר TheMarker‏, 21 בנובמבר 2005

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]

[16]

@@ שורה 26: / שורה 26: @@
 | הערות = המידע נכון לסברה סימן 3
 }}
 '''סברה''' הוא גרסת [[השבחה (נכסים)|השבחה]] מתוצרת [[התעשייה הצבאית]] (תע"ש) לטנקי [[M60 פטון]] המיועדת ל[[ייצוא]]. פיתוחו מבוסס על הידע שנצבר מהשבחת טנקי ה[[מגח]], שגם הם מבוססים על סדרת טנקי ה[[פטון (טנק)|פטון]].
-כ-170 טנקי M60 פטון הושבחו עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט המודרניזציה שכולל השבחה של טנקי פטון לטנקי סברה, שם יקראו M60T סברה.
+הדגם פותח  עבור [[חיל השריון הטורקי]] כחלק מפרויקט מודרניזציה שכלל השבחה של כ-170 טנקי M60 פטון לטנקי סברה והוא נקרא שם M60T.
+== מפרט טכני ==
+במסגרת פרויקט ההשבחה, הותקן בטנק הפטון הטורקי [[תותח תע"ש 120 מ"מ]], המיוצר גם עובר טנקי המרכבה סימן 3 וסימן 4. כמו כן הותקנו בו מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], מערכת אוורור, מיגון משופר, מערכות תקשורת מוצפנות וחסינות, מערכת כיבוי אש, מערכות מיגון אב"כ, מערכות מיסוך ושיבוש ירי טילים{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}.
+המנוע הוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי הוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] הוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
+==היסטוריה==
+בסוף [[שנות ה-90 של המאה ה-20]], במסגרת תוכנית מודרניזציה שאפתנית של הצבא הטורקי בהשקעה של 150 מיליארד דולר ל-30 שנה, הוחלט על הכנסת טנק מערכה חדש. התכנון היה לרכוש 1,000 טנקים חדישים, בהשקעה של כ-7 מיליארד דולר. הטנקים שנשקלה רכישתם היו [[AMX-56 לקלרק]] ה[[צרפת]]י, [[M1 אברמס]] תוצרת [[ארצות הברית]] או [[לאופרד 2]] תוצרת [[גרמניה]]{{הערה|{{גלובס|אליהו חסין|פאלקון ירד מהפרק. התסכים ארה"ב להשבחת טנקים לטורקיה?|253736|13 ביולי 2000}}}}.
+במסגרת שיחות שיתוף הפעולה הביטחוני האסטרטגי של ישראל וטורקיה (על פי הסכם שנחתם בפברואר 1996){{הערה|{{הארץ|צבי בראל|סימנים לתחילתה של ידידות חדשה עם טורקיה|1.9368786|13 בדצמבר 2020}}}}, העלתה מדינת ישראל ההצעה להשביח תחילה את הטנקים הישנים של הצבא הטורקי שניתן עדיין להפיק מהם תועלת מבצעית, כפתרון ביניים עד להכנסת הטנקים החדשים לשירות. מומחי שריון ישראליים איתרו כ-900 טנקי M-60 פטון מתוך כ-3,000 טנקים במערך השריון הטורקי, שניתן להשביח על בסיס הידע שנצבר בטנקי המגח בישראל{{הערה|שם=ברזילי1|}}. בשנת [[1998]], בתקופת נשיאותו של [[סוליימאן דמירל]], הוסכם עקרונית על פרויקט ההשבחה, והחל משא ומתן על פרטיו ועלותו. המשא ומתן נמשך כשנתיים שבמקביל ארצות הברית לחצה על לטורקיה לבצע את ההשבחה באמצעות חברת [[ג'נרל דיינמיקס]], היצרנית המקורית של הטנק{{הערה|{{הארץ|ראובן פדהצור|ציר, ברית, או רק שותפות|1.702073|17 במאי 2001}}}}. ביולי 2001 הגיע שר הביטחון [[בנימין בן-אליעזר]] לביקור בטורקיה לסכם את פרטי העסקה{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|הידידה השנייה|1.714908|4 ביולי 2001}}}}.
+באוגוסט 2001, פרסמו פרטי ההסכם, על פי יושבחו במשך חמש השנים 170 טנקי פטון, עם אופציה המאפשרת למשרד ההגנה של טורקיה להרחיב את פרויקט ההשבחה לכ-730 טנקי פטון נוספים. בנוסף נקבע כי את הפרויקט תוביל [[תעש מערכות|התעשייה הצבאית]] (תע"ש) בשיתוף עם קונסורטיום של חברות ישראליות נוספות{{הערה|שם=ברזילי1|{{הארץ|אמנון ברזילי|ישראל תשביח טנקים טורקיים גם ברווח מזערי|1.725729|14 באוגוסט 2001}}}}. עם זאת עדיין היו חילוקי דעות על עלות הפרויקט והמשא ומתן נמשך{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|עיתון טורקי: הופסק המו"מ על השבחת הטנקים|1.752994|1 בדצמבר 2001}}}}.
+ב-1 באוקטובר 2002, הודיע משרד ההגנה הטורקי על חתימת ההסכם, בעלות של 687.5 מיליון דולר. זו הייתה העסקה הבודדת הגדולה בתולדות היצוא הביטחוני של ישראל עד אז. בנוסף הוסכם כי מתוך תקציב הפרויקט יושקעו כ-230 מיליון דולר בהקמת קו ייצור להשבחת הטנקים באחד ממפעלי התעשייה הצבאית של טורקיה. ההסכם כלל יותר מ-20 הסכמי משנה, שפירטו את כל סעיפי ההשבחה שיעשו כ-35 חברות מישראל, מטורקיה וממדינות אחרות בפרויקט{{הערה|{{הארץ|אמנון ברזילי|טורקיה אישרה עסקת השבחת הטנקים עם ישראל|1.828752|2 באוקטובר 2002}}}}. [[משרד האוצר]] ביקר את העסקה מאחר שסבר שהיא נחתמה במחיר הפסד, שיכביד על תע"ש שהייתה אז [[חברה ממשלתית]]. בתגובה נמסר שמדובר בעסקה ראשונית בשולי רווח נמוכים שתוביל להרחבת ההסכם להשבחת טנקים נוספים{{הערה|שם=ברזילי2|{{הארץ|אמנון ברזילי|האוצר מזהיר מהפסד צפוי בעסקת השבחת הטנקים של תעש בטורקיה|1.830335|8 באוקטובר 2002}}}}. לראש פרויקט ההשבחה התמנה תא"ל (מיל') [[שלום קורן]], שיהיה קודם מפקד [[מנהלת המרכבה והרק"ם]]. חברת [[אלביט מערכות]] (וחברת הבת של [[אל-אופ]]) נבחרה כקבלן משנה ומינתה את תא"ל (מיל') [[יהודה אדמון]] לנהל את הפרויקט מטעמה. בנוסף מינה מנכ"ל משרד הביטחון, [[עמוס ירון]], את ראש מנהלת תוכנית הטנק מרכבה במשרד הביטחון, תא"ל [[דוד אנגל]], לעמוד בראש צוות פיקוח ובקרה על תוכנית ההשבחה. מאחר שמשרד הביטחון העניק ערבויות לתעש כדי שתוכל לעמוד בכל סעיפי ההסכם{{הערה|שם=ברזילי2|}}.
+במהלך שנת [[2003]] הגיעו חמישה טנקים טורקיים לישראל לצורך בניית [[אב טיפוס|אבות טיפוס]]{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|אלביט מערכות מעוניינת להיכנס כשותפה בהשבחת הטנקים בטורקיה|676485|27 במרץ 2003}}}}. עם זאת הטורקים לחצו להוריד את המחיר, ומנכ"ל משרד הביטחון עמוס ירון הציע שמדינת ישראל תבצע "[[רכש גומלין]]" בהיקף של 100 מיליון דולר. רכש הגומלין שעליו הוסכם היה צירוף הקונצרן הטורקי "[[זורלו החזקות]]" לפרויקט הקמת [[תחנת הכוח דוראד]]{{הערה|{{גלובס|אמנון ברזילי|קצר חשמלי|1000192502|14 במרץ 2007}}}}, והעסקת עובדים מטורקיה בישראל{{הערה|{{גלובס|דרור מרום|עובדים מטורקיה יהיו חלק מרכש הגומלין בעיסקת השבחת הטנקים|737074|30 באוקטובר 2003}}{{ש}}{{הארץ|רותי סיני|ההסדר עם טורקיה: השבחת טנקים תמורת עובדים זרים|1.875042|11 באפריל 2003}}}}. ביולי 2003 מפלגת הימין האסלאמית - [[מפלגת הצדק והפיתוח]], שזכתה לרוב בפרלמנט הטורקי, בקשה להקים ועידת חקירה לבדיקת פרטי העסקה{{הערה|{{גלובס|רן דגוני, וושינגטון|הפרלמנט הטורקי עלול לחקור את העיסקה עם תעש להשבחת טנקים|702794|4 ביולי 2003}}}}. אך לבסוף תמכה בעסקה וראש הממשלה מטעמה [[רג'פ טאיפ ארדואן]], הגיע לביקור בישראל, במאי 2005, לדון בעסקאות ביטחוניות נוספות{{הערה|{{TheMarker|אלוף בן|ראש ממשלת טורקיה ארדוואן מגיע היום לביקור ראשון בישראל|1.292121|1 במאי 2005}}}}.
-== תהליך ההשבחה ==
-בטנק מוחלפים כמעט כל החלקים, בהם הצריח, והתותח המשודרג ל[[תותח תע"ש 120 מ"מ]]. לטנק מתווספות מערכות בקרת אש ואזהרה, [[הדמאה תרמית|הדמיה תרמית]], ומערכת אוורור. המנוע מוחלף גם הוא ואיתו גם התמסורת ההידראולית הישנה במערכת חדשה. השריון הפאסיבי מוחלף בשריון חדש ואליו מתווסף גם [[מיגון ריאקטיבי]]. ה[[מזקו"ם]] מוחלף גם הוא במערכת שביכולתה לשרוד תנאי שטח קשים.
+במרץ 2004, חתמה חברת אלביט מערכות על החוזה לביצוע חלקה בפרויקט בהיקף של 183 מיליון דולר. החוזה נחתם למעשה מול משרד הביטחון הישראלי, כקבלן משנה של התעשייה הצבאית במסגרת הפרויקט{{הערה|{{גלובס|ירון פרידמן|אלביט מערכות תשתתף בפרויקט להשבחת טנקים טורקיים ב-183 מ' ד'|780076|14 במרץ 2004}}}}. בנובמבר [[2005]] חתמה חברת [[אורדן תעשיות]] על חוזה לאספקת מערכות מתלה ושירותים נלווים לפרויקט, כאשר חברת [[עשות אשקלון]] משמשת לה כקבלן משנה{{הערה|{{TheMarker|TheMarker digital|אורדן תספק לצבא הטורקי מערכות ב-36 מיליון דולר|1.310887|21 בנובמבר 2005}}}}.
-=== הערות ===
-ישנן 3 גרסאות של הטנק, סימן 1, 2 ו-3.
-הטנק נחשב לטנק מערכה מרכזי שביכולתו לעמוד בזירת הטנקים המודרנית. {{ש}}מקור השם '''סברה''' הוא '''[[צבר (סלנג)|צבר]]''' בעברית, כש'''סברה''' הוא המבטא הלועזי שלו.
 == מפעילות ==
@@ שורה 46: / שורה 55: @@
 ==קישורים חיצוניים==
 {{ויקישיתוף בשורה}}
+* {{גלובס|הדס מנור|התמ"ת מסייע לחברות ישראליות בפרויקט השבחת הטנק הטורקי|1000069851|10 במרץ 2006}}
-* {{ישראל דיפנס|עמי רוחקס דומבה|אלביט תספק טנקים קלים למדינה באסיה-פסיפיק ב-172 מיליון דולר|47947|26 בינואר 2021}}
+==הערות שוליים==
+{{הערות שוליים}}
 [[קטגוריה:התעשייה הצבאית: מוצרים]]