דניאל בלטמן – הבדלי גרסאות

דניאל בלטמן
	אין תמונה חופשית
לידה	31 בינואר 1953 (בן 71); תל אביב-יפו, ישראל
ענף מדעי	היסטוריה
מקום מגורים	ישראל
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים
מנחה לדוקטורט	ישראל גוטמן
מוסדות	בית הספר ללימודים גבוהים במדעי החברה; המכון ליהדות זמננו ;
תרומות עיקריות
	חקר השואה, חקר יהדות פולין

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־12:34, 19 בינואר 2022

דניאל בלטמן (נולד ב-31 בינואר 1953) הוא היסטוריון ישראלי, מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ומשמש כראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב סיים את התואר ראשון בהיסטוריה וחינוך באוניברסיטה העברית בשנת 1982. למד לתואר שני וכתב את הדוקטורט במכון ליהדות זמננו.

תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.

בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה למרד גטו ורשה^[1].

לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן^[2], כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בה להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה–40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה של 1948 מיפו, רמלה, לוד וחיפה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה. אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים^[3].

בלטמן הוא תושב ירושלים, ואב לשניים.

ספריו

למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939-1949, ירושלים: יד ושם, 1996.
צעדות המוות : 1944-1945, ירושלים: יד ושם, 2010.
(עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940-1943, יד ושם, 2002.
(עורך), היסטוריה מתנגשת וקיום משותף: פרספקטיבות חדשות על המפגש היהודי-פולני, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2014.

Le marches de la mort. La dernière étape du génocide nazi, été 1944 – printemps 1945, Paris: Fayard, 2009, 594 pp.
The Death Marches. The Final Phase of Nazi Genocide, Cambridge Mass. and London: Harvard University Press, 2011, 561 pp. (English version # 1

פרסים, מלגות והוקרה (רשימה חלקית)

פרס יד ושם למחקר פורץ דרך בתולדות השואה ע"ש משפחת שוורצבאום
פרס ע"ש שמואל זיגלבוים בחקר תולדות תנועת הפועלים היהודית בפולין
פרס הזיכרון ע"ש משה בוכמן
ברשימת המועמדים הסופיים לפרס הלאומי לספרים יהודיים - 2010
עמית מחקר יד ושם
מלגת עמית מחקר ע"ש בן-גוריון, ההסתדרות הכללית

קישורים חיצוניים

רשימת הפרסומים של דניאל בלטמן, בקטלוג הספרייה הלאומית
מאמרי דניאל בלטמן, באתר "הארץ"
עמוס גולדברג, רז סגל, אלון קונפינו, דניאל בלטמן מציע הקשר רחב לג'נוסיייד הנאצי. ראוי שנקשיב לו, באתר "שיחה מקומית", 31 בדצמבר 2018

הערות שוליים

^ עופר אדרת, מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018
^ דבר, ‏אושר החוק הפולני המגביל תביעות רכוש, ישראל החזירה את השגריר מפולין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באוגוסט 2021
^ דניאל בלטמן, זכותה של פולין לעסוק בשואה בדרכה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2021

[1] עופר אדרת, מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי, באתר הארץ, 14 בדצמבר 2018

[2] דבר, ‏אושר החוק הפולני המגביל תביעות רכוש, ישראל החזירה את השגריר מפולין, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 14 באוגוסט 2021

[3] דניאל בלטמן, זכותה של פולין לעסוק בשואה בדרכה, באתר הארץ, 19 באוגוסט 2021

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.
-בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של [[מוזיאון גטו ורשה]], שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה ל[[מרד גטו ורשה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי|1.6744988|14 בדצמבר 2018}}}}. חוקרים ישראלים, בהם פרופ' [[חוי דרייפוס]], טוענים שבכך בלטמן נותן ידו לעיוות היסטורי המקל בחלקם של הפולנים בשואה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[יפעת גליק]]|כותרת="אמירות פוליטיות על חשבון ההיסטוריה": הקרב בין ישראל לפולין על הזיכרון|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=VYxv2VUC5GQ|תאריך=1 במאי 2019|מידע נוסף=[[כאן חדשות]] - [[תאגיד השידור הישראלי]]}}}}.
+בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של [[מוזיאון גטו ורשה]], שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה ל[[מרד גטו ורשה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי|1.6744988|14 בדצמבר 2018}}}}.
+לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן{{הערה|{{דבר ראשון|דבר|אושר החוק הפולני המגביל תביעות רכוש, ישראל החזירה את השגריר מפולין|327509|14 באוגוסט 2021}}}}, כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בה  להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה–40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה של 1948 מיפו, רמלה, לוד וחיפה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה. אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים{{הערה|{{הארץ|דניאל בלטמן|זכותה של פולין לעסוק בשואה בדרכה|1.10133398|19 באוגוסט 2021}}}}.
 בלטמן הוא תושב [[ירושלים]], ואב לשניים.
@@ שורה 40: / שורה 42: @@
 == הערות שוליים ==
 {{הערות שוליים}}
 {{בקרת זהויות}}
-{{קצרמר|אישים}}
 {{מיון רגיל:בלטמן, דניאל}}
 [[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו]]
 [[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]