דניאל בלטמן – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
הרחבה, הוספת מקור
שורה 11: שורה 11:
תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.
תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.


בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של [[מוזיאון גטו ורשה]], שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה ל[[מרד גטו ורשה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי|1.6744988|14 בדצמבר 2018}}}}. חוקרים ישראלים, בהם פרופ' [[חוי דרייפוס]], טוענים שבכך בלטמן נותן ידו לעיוות היסטורי המקל בחלקם של הפולנים בשואה{{הערה|{{קישור כללי|הכותב=[[יפעת גליק]]|כותרת="אמירות פוליטיות על חשבון ההיסטוריה": הקרב בין ישראל לפולין על הזיכרון|כתובת=https://www.youtube.com/watch?v=VYxv2VUC5GQ|תאריך=1 במאי 2019|מידע נוסף=[[כאן חדשות]] - [[תאגיד השידור הישראלי]]}}}}.
בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של [[מוזיאון גטו ורשה]], שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה ל[[מרד גטו ורשה]]{{הערה|{{הארץ|עופר אדרת|מוזיאון שואה ראשון בפולין יציג גם את הנרטיב המקומי|1.6744988|14 בדצמבר 2018}}}}.

לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן{{הערה|{{דבר ראשון|דבר|אושר החוק הפולני המגביל תביעות רכוש, ישראל החזירה את השגריר מפולין|327509|14 באוגוסט 2021}}}}, כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בה להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה–40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה של 1948 מיפו, רמלה, לוד וחיפה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה. אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים{{הערה|{{הארץ|דניאל בלטמן|זכותה של פולין לעסוק בשואה בדרכה|1.10133398|19 באוגוסט 2021}}}}.


בלטמן הוא תושב [[ירושלים]], ואב לשניים.
בלטמן הוא תושב [[ירושלים]], ואב לשניים.
שורה 40: שורה 42:
== הערות שוליים ==
== הערות שוליים ==
{{הערות שוליים}}
{{הערות שוליים}}

{{בקרת זהויות}}
{{בקרת זהויות}}

{{קצרמר|אישים}}

{{מיון רגיל:בלטמן, דניאל}}
{{מיון רגיל:בלטמן, דניאל}}

[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו]]
[[קטגוריה:סגל האוניברסיטה העברית בירושלים: היסטוריה של עם ישראל ויהדות זמננו]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]
[[קטגוריה:בעלי תואר דוקטור מהאוניברסיטה העברית בירושלים]]

גרסה מ־12:34, 19 בינואר 2022

דניאל בלטמן
אין תמונה חופשית
אין תמונה חופשית
לידה 31 בינואר 1953 (בן 71)
תל אביב-יפו, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
ענף מדעי היסטוריה
מקום מגורים ישראלישראל ישראל
מקום לימודים האוניברסיטה העברית בירושלים עריכת הנתון בוויקינתונים
מנחה לדוקטורט ישראל גוטמן עריכת הנתון בוויקינתונים
מוסדות
תרומות עיקריות
חקר השואה, חקר יהדות פולין
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

דניאל בלטמן (נולד ב-31 בינואר 1953) הוא היסטוריון ישראלי, מלמד בחוג להיסטוריה של עם ישראל ומשמש כראש המכון ליהדות זמננו באוניברסיטה העברית בירושלים.

ביוגרפיה

נולד בתל אביב סיים את התואר ראשון בהיסטוריה וחינוך באוניברסיטה העברית בשנת 1982. למד לתואר שני וכתב את הדוקטורט במכון ליהדות זמננו.

תחום התמחותו של פרופ' בלטמן הוא תולדות יהודי מזרח אירופה במאה ה-20; תנועת הפועלים היהודית בפולין; יהודי פולין בתקופת השואה ואחריה; מחנות הריכוז הנאצים; היסטוריוגרפיה של השואה והג'נוסייד.

בשנת 2018 מונה להיסטוריון הראשי של מוזיאון גטו ורשה, שנמצא בהקמה וצפוי להיפתח ב-2023, במלאת 80 שנה למרד גטו ורשה[1].

לאחר אישור החוק הפולני המגביל תביעות להשבת רכוש שבעליו נושלו ממנו בשנות הכיבוש הגרמני במלחמה, והולאם לאחריה על ידי השלטון הקומוניסטי, יתיישנו לאחר 30 שנה מיום תחילת הטיפול בהן[2], כתב מאמר דעה בו טען כי החוק סביר והוא בה להילחם בשחיתות ובמעורבות של גורמים שניצלו את ההליך לטובתם כדי להשתלט על רכוש וכדי לפנות מביתם דיירים קשיי יום ברחבי פולין, שגרים ברכוש זה. בנוסף השווה את החוק למצב בישראל. הוא הסביר כי הרכוש הולאם על ידי השלטון הקומוניסטי בסוף שנות ה–40. ודירות אלה ניתנו לפולנים שנזקקו להן, במדינה שהייתה הרוסה לאחר שנות המלחמה; ממש כמו שקיבלו מאות אלפי יהודים, עולים חדשים, זכות להיכנס לדירות של פלסטינים שגורשו בנכבה של 1948 מיפו, רמלה, לוד וחיפה. עם השנים איפשרה פולין לאנשים שחיו בדירות האלה לרכוש אותן, ממש כמו שדיירי הדיור הציבורי בישראל יכלו ברבות השנים לרכוש את דירתם מהמדינה. אבל לא לצאצאי הפליטים הפלסטינים[3].

בלטמן הוא תושב ירושלים, ואב לשניים.

ספריו

  • למען חירותנו וחירותכם: הבונד בפולין 1939-1949, ירושלים: יד ושם, 1996.
  • צעדות המוות : 1944-1945, ירושלים: יד ושם, 2010.
  • (עורך), גטו ורשה - סיפור עיתונאי: מבחר מעיתונות המחתרת, 1940-1943, יד ושם, 2002.
  • (עורך), היסטוריה מתנגשת וקיום משותף: פרספקטיבות חדשות על המפגש היהודי-פולני, ירושלים: הוצאת מאגנס, 2014.
  • Le marches de la mort. La dernière étape du génocide nazi, été 1944 – printemps 1945, Paris: Fayard, 2009, 594 pp.
  • The Death Marches. The Final Phase of Nazi Genocide, Cambridge Mass. and London: Harvard University Press, 2011, 561 pp. (English version # 1

פרסים, מלגות והוקרה (רשימה חלקית)

קישורים חיצוניים

הערות שוליים