שיחת דקלים – הבדלי גרסאות

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־15:28, 19 בינואר 2022

הבנת שיחת דקלים היא חכמה שניחנו בה מספר אנשים, במהלך הדורות ניתנו פירושים רבים למהות שיחה זו.

המקור

הגמרא במסכת סוכה מספרת בשבחם של תלמידי הלל הזקן, לשם כך היא מונה את שבחי הקטן ביניהם רבן יוחנן בן זכאי, כך:

אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח מקרא ומשנה גמרא הלכות ואגדות דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים וגזרות שוות תקופות וגימטריאות שיחת מלאכי השרת ושיחת שדים ושיחת דקלים משלות כובסין (אנ') משלות שועלים

— תלמוד בבלי, מסכת סוכה, דף כ"ח, עמוד א', מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, עמוד א', אבות דרבי נתן פרק ה

רש"י מפרש הגמרא כותב במקום שהוא אינו יודע מהי שיחת דקלים.^[1]

מהותה של שיחת דקלים

מספר פירושים ניתנו למהותה של חכמה זו, ומספר פירושים ניתנו לדרכי הבנתה, חלקם מיסטיים וחלקם פשטניים.

רב האי גאון פירש^[2] שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני דקלים ביום שאין בו רוח^[3] ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.
הרשב"א פירש שמבינים את דברי הדקלים כשהם מתנענעים ברוח.^[4]
הריטב"א פירש שמבינים את דברי הדקלים על ידי שמכסים אותם בסדינים ביום שאין בו רוח, ומבינים סימנים מהנענוע.^[5]
רבינו גרשום^[6] פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.^[7]
רש"י בפירושו לתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, עמוד א' פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" (ספר מלכים א', פרק ה', פסוק י"ג) ושם פירש שזוהי בוטניקה.^[8]^[9]

אישים שהבינו שיחת דקלים

הפרשנים שסברו ששיחת דקלים היא חכמה לגילוי עתידות והבנת שיחת הדקלים כתבו על מספר אנשים שהבינו את חכמה זו.

אדם וחווה - רבי חיים בן עטר בספרו אור החיים כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
נח – רבי מאיר אבולעפיה בספרו יד רמה כותב שאם רבן יוחנן בן זכאי ידע את שיחה זו, ודאי נח שהיה חכם ונביא ידע את שיחה זו.^[10]
רבן יוחנן בן זכאי ושאר תלמידי הלל הזקן – כפי שהובא בגמרא במספר מקומות.
רבי אליעזר בן הורקנוס ורבי עקיבא – כך מסופר בזוהר חדש פרשת בראשית.
מר אברהם קבאסי או מר אברהם גאון – רב האי גאון בתשובתו.
האר"י – כך מעיד תלמידו רבי חיים ויטאל בהקדמה לספר שער ההקדמות.

רבי צדוק הכהן מלובלין בספרו שיחת שדים כותב שחכמה זו קיימת בכל האילנות ולאו דווקא בדקל.^[11]

על שם חכמה זו נקראו הספרים "שיחת דקלים" לרבי אליהו יהושע עובדיה, ולרבי יוסף קפאח, ועמותת שיחת דקלים.

קישורים חיצוניים

הרב ישראל דנדרוביץ, אז ירננו דקלי יער, מוסף שבת קודש של עיתון יתד נאמן, פרשת בשלח תשפ"ב עמ' 26 – 30.

הערות שוליים

^ ככל הנראה כשהגיע לפירושו לתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, עמוד א' נודע לו מהותה של שיחה זו
^ דבריו הובאו במספר אסופות של כתבי הגאונים: תשובות הגאונים מרמרשטיין עמ' נט סימן ב;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תשובות הגאונים, מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג, באתר היברובוקס; שערי תשובה סימן עד; אוצר הגאונים, סוכה עמ' 31 סימן סז; תשובות הגאונים החדשות מהדורת עמנואל, מכון אופק, ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68;
ובמספר ספרי ראשונים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אברהם בן יצחק מנרבונה, ספר האשכול, מהדורת אלבק, חלק ב עמ' 101, באתר היברובוקס;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי נתן מרומי, ספר הערוך, ערך סח, באתר היברובוקס;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יהודה חלאווה, אמרי שפר, ירושלים תשנ"ג, פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ, באתר אוצר החכמה; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב שרירא גאון.
^ המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי שלמה בן אדרת, חידושי הרשב"א, בבא בתרא קלד., באתר היברובוקס
^
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יום טוב בן אברהם אשבילי, חידושי הריטב"א, בבא בתרא, קלד., באתר היברובוקס, כך פירש גם רבי אלכסנדר זוסלין בספר האגודה בבא בתרא קלד.
^ בפירושו על הגמרא
^ כך פירש גם הראב"ד בפירושו לבבא בתרא קלד. הובא בתוך: משה יהודה בלוי, שיטת הקדמונים, בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ
^ כך פירש גם מנחם המאירי, ‏בית הבחירה, מסכת סוכה דף כח., טקסט דיגיטלי באתר ספריא
^ רבי ישראל אלנקווה, בספרו מנורת המאור (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן
^ רבי מאיר אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, קח:, בדבריו כותב שחכמה זו היא סימנים בעלמא
^ רבי צדוק הכהן, שיחת שדים, נספח לספר שיחת מלאכי השרת, לובלין תרפ"ז, עמ' 84

[1] ככל הנראה כשהגיע לפירושו לתלמוד בבלי, מסכת בבא בתרא, דף קל"ד, עמוד א' נודע לו מהותה של שיחה זו

[2] דבריו הובאו במספר אסופות של כתבי הגאונים: תשובות הגאונים מרמרשטיין עמ' נט סימן ב;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית תשובות הגאונים, מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג, באתר היברובוקס; שערי תשובה סימן עד; אוצר הגאונים, סוכה עמ' 31 סימן סז; תשובות הגאונים החדשות מהדורת עמנואל, מכון אופק, ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68;
ובמספר ספרי ראשונים:
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי אברהם בן יצחק מנרבונה, ספר האשכול, מהדורת אלבק, חלק ב עמ' 101, באתר היברובוקס;
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי נתן מרומי, ספר הערוך, ערך סח, באתר היברובוקס;
שגיאות פרמטריות בתבנית:אוצר החכמה
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יהודה חלאווה, אמרי שפר, ירושלים תשנ"ג, פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ, באתר אוצר החכמה; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב שרירא גאון.

[3] המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע

[4] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי שלמה בן אדרת, חידושי הרשב"א, בבא בתרא קלד., באתר היברובוקס

[5] 
שגיאות פרמטריות בתבנית:היברובוקס
פרמטרים [ עמוד ] לא מופיעים בהגדרת התבנית רבי יום טוב בן אברהם אשבילי, חידושי הריטב"א, בבא בתרא, קלד., באתר היברובוקס, כך פירש גם רבי אלכסנדר זוסלין בספר האגודה בבא בתרא קלד.

[6] בפירושו על הגמרא

[7] כך פירש גם הראב"ד בפירושו לבבא בתרא קלד. הובא בתוך: משה יהודה בלוי, שיטת הקדמונים, בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ

[8] כך פירש גם מנחם המאירי, ‏בית הבחירה, מסכת סוכה דף כח., טקסט דיגיטלי באתר ספריא

[9] רבי ישראל אלנקווה, בספרו מנורת המאור (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן

[10] רבי מאיר אבולעפיה, יד רמה, סנהדרין, קח:, בדבריו כותב שחכמה זו היא סימנים בעלמא

[11] רבי צדוק הכהן, שיחת שדים, נספח לספר שיחת מלאכי השרת, לובלין תרפ"ז, עמ' 84

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

@@ שורה 1: / שורה 1: @@
-[[קובץ:Coqueiral praia de Pratigi - BA.jpg|ממוזער|301x301 פיקסלים]]{{בעבודה}}
+[[קובץ:Coqueiral praia de Pratigi - BA.jpg|ממוזער|301x301 פיקסלים]]
 הבנת '''שיחת דקלים''' היא חכמה שניחנו בה מספר אנשים, במהלך הדורות ניתנו פירושים רבים למהות שיחה זו.
@@ שורה 5: / שורה 5: @@
 ה[[גמרא]] ב[[מסכת סוכה]] מספרת בשבחם של תלמידי הלל הזקן, לשם כך היא מונה את שבחי הקטן ביניהם רבן [[יוחנן בן זכאי]], כך:
-{{ציטוט|תוכן=אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח [[מקרא]] ו[[משנה]] [[גמרא]] [[הלכה|הלכות]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדות]] דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים ו[[גזירה שווה|גזרות שוות]] [[תקופה|תקופות]] ו[[גימטריה|גימטריאות]] שיחת [[מלאך|מלאכי השרת]] ושיחת [[שד|שדים]] ושיחת דקלים משלות [[כובס|כובסין]] {{אנ|Washerwoman}} [[משלי שועלים|משלות שועלים]]|מקור={{בבלי|סוכה|כח|א}}, {{בבלי|בבא בתרא|קלד|א|ללא=שם}}, [[אבות דרבי נתן]] פרק ה}}
+{{ציטוט|תוכן=אמרו עליו על רבן יוחנן בן זכאי שלא הניח [[מקרא]] ו[[משנה]] [[גמרא]] [[הלכה|הלכות]] ו[[אגדה (יהדות)|אגדות]] דקדוקי תורה ודקדוקי סופרים קלים וחמורים ו[[גזירה שווה|גזרות שוות]] [[תקופה|תקופות]] ו[[גימטריה|גימטריאות]] שיחת [[מלאך|מלאכי השרת]] ושיחת [[שד (מיתולוגיה)|שדים]] ושיחת דקלים משלות [[כובס|כובסין]] {{אנ|Washerwoman}} [[משלי שועלים|משלות שועלים]]|מקור={{בבלי|סוכה|כח|א}}, {{בבלי|בבא בתרא|קלד|א|ללא=שם}}, [[אבות דרבי נתן]] פרק ה}}
 [[רש"י]] מפרש הגמרא כותב במקום שהוא אינו יודע מהי שיחת דקלים.{{הערה|ככל הנראה כשהגיע לפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} נודע לו מהותה של שיחה זו}}
@@ שורה 11: / שורה 11: @@
 == מהותה של שיחת דקלים ==
 מספר פירושים ניתנו למהותה של חכמה זו, ומספר פירושים ניתנו לדרכי הבנתה, חלקם מיסטיים וחלקם פשטניים.
+* רב [[האי גאון]] פירש{{הערה|דבריו הובאו במספר אסופות של כתבי הגאונים: '''תשובות הגאונים''' מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; {{HebrewBooks||'''תשובות הגאונים'''|43048|מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג|עמוד=27}}; '''שערי תשובה''' סימן עד; '''אוצר הגאונים''', סוכה עמ' 31 סימן סז; '''תשובות הגאונים החדשות''' מהדורת [[שמחה עמנואל|עמנואל]], [[מכון אופק]], ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68; {{ש}} ובמספר ספרי ראשונים: {{HebrewBooks|רבי [[אברהם בן יצחק מנרבונה]]|'''ספר האשכול'''|9047|מהדורת אלבק, חלק ב עמ' 101|עמוד=449}}; {{HebrewBooks|רבי [[נתן מרומי]]|'''ספר הערוך'''|43084|ערך סח|עמוד=199}}; {{אוצר החכמה|רבי [[יהודה חלאווה]]|'''אמרי שפר'''|10099|ירושלים תשנ"ג, פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ||עמוד=410}}; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב [[שרירא גאון]].}} שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני [[דקל]]ים ביום שאין בו [[רוח]]{{הערה|המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע}} ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.
+* ה[[רשב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים כשהם מתנענעים ברוח.{{הערה|{{HebrewBooks|רבי שלמה בן אדרת|'''חידושי הרשב"א'''|40908|בבא בתרא קלד.|עמוד=209}}}}
-* רב [[האי גאון]] פירש{{הערה|דבריו במספר אסופות של כתבי הגאונים: '''תשובות הגאונים''' מרמרשטיין עמ' נט סימן ב; '''תשובות הגאונים''' מהדורת מוסאפיה, ליק, תרכ"ד, סימן לג; '''שערי תשובה''' סימן עד; '''אוצר הגאונים''', סוכה עמ' 31 סימן סז; '''תשובות הגאונים החדשות''' מהדורת [[שמחה עמנואל|עמנואל]], [[מכון אופק]], ירושלים תשע"ט, תשובה ס' עמ' 68; ובמספר ספרי ראשונים: [[הראב"ד]], '''[[ספר האשכול]]''', חלק ב עמ' 101; רבי [[נתן מרומי]], '''[[ספר הערוך]]''', ערך סח; רבי [[יהודה חלאווה]], '''אמרי שפר''', פרשת מקץ פרק מג פסוק לד, עמ' שצ; בחלק מהספרים הובאה התשובה בשם רב [[שרירא גאון]]}} שאפשר להבין באמצעותה מספר דברים על ידי סימנים, בכדי לראות אותם יש לעמוד ליד שני [[דקל|דקלים]] ביום שאין בו [[רוח]]{{הערה|המלצת רב האי גאון היא שיעמיד סדין לראות שאינו מתנענע}} ויראה איך מניעים את הענפים אחד לשני ויבין על פי כללים מסוימים את הדברים.
-* ה[[רשב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים כשהם מתנענעים ברוח.{{הערה|רבי שלמה בן אדרת, '''חידושי הרשב"א''', בבא בתרא קלד.}}
+* ה[[ריטב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים על ידי שמכסים אותם בסדינים ביום שאין בו רוח, ומבינים סימנים מהנענוע.{{הערה|{{HebrewBooks|רבי יום טוב בן אברהם אשבילי|'''חידושי הריטב"א'''|16210|בבא בתרא, קלד.|עמוד=496}}, כך פירש גם רבי [[אלכסנדר זוסלין]] בספר האגודה בבא בתרא קלד.}}
+* [[רבינו גרשום]]{{הערה|בפירושו על הגמרא}} פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.{{הערה|כך פירש גם [[הראב"ד]] בפירושו לבבא בתרא קלד. הובא בתוך: [[משה יהודה בלוי]], '''שיטת הקדמונים''', בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ}}
-* ה[[ריטב"א]] פירש שמבינים את דברי הדקלים על ידי שמכסים אותם בסדינים ביום שאין בו רוח, ומבינים סימנים מהנענוע.{{הערה|כך פירש גם רבי [[אלכסנדר זוסלין]] בספר האגודה בבא בתרא קלד.}}
+* [[רש"י]] בפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" ({{תנ"ך|מלכים א|ה|יג}}) ושם פירש שזוהי [[בוטניקה]].{{הערה|כך פירש גם {{ספריא|[[מנחם המאירי]]|בית הבחירה|3=Meiri_on_Sukkah.28a.1?lang=he|4=מסכת סוכה דף כח.}}}}{{הערה|רבי [[ישראל אלנקווה]], בספרו [[מנורת המאור (אלנקאווה)|מנורת המאור]] (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן}}
-* [[רבינו גרשום]]{{הערה|בפירושו על הגמרא}} פירש שחכמה זו היא ידיעת לחשים שיכולים לגרום לשדה להתמלאות דקלים ולעוקרם.{{הערה|כך פירש גם [[הראב"ד]] בפירושו לבבא בתרא קלד. מובא בתוך: [[משה בלוי]], '''שיטת הקדמונים''', בבא בתרא חלק ב, ניו יורק תשמ"ב,עמ' רפ}}
-* [[רש"י]] בפירושו ל{{בבלי|בבא בתרא|קלד|א}} פירש "שבני אדם רגילים לדבר על הדקלים כדכתיב בשלמה וידבר על העצים" ({{תנ"ך|מלכים א|ה|יג}}) ושם פירש שזוהי [[בוטניקה]].{{הערה|כך פירש גם רבי [[מנחם המאירי]] בפירושו למסכת סוכה כח.}}{{הערה|רבי [[ישראל אלנקווה]], בספרו [[מנורת המאור]] (הקדמה לנר ראשון) שילב את פירושו של רב האי גאון עם פירוש רש"י, כך: שִׂיחַת דְּקָלִים, שֶׁבְּנֵי אָדָם רְגִילִים לְדַבֵּר עַל הַדְּקָלִים, כְּדִכְתִיב בִּשְׁלֹמֹה: 'וַיְדַבֵּר עַל הָעֵצִים' וגו' (מלכים א, ה, יג). וּפֵרֵשׁ בְּעָרוּךְ (ערך סח, א), שֶׁהָיוּ פוֹרְשִׂים סְדִינִים עַל הַדְּקָלִים וּמַשְׁבִּיעִים אוֹתָן כְּדֵי לְגַלּוֹת הָעֲתִידוֹת עַל יָדָן}}
 == אישים שהבינו שיחת דקלים ==
 הפרשנים שסברו ששיחת דקלים היא חכמה ל[[גילוי עתידות]] והבנת שיחת הדקלים כתבו על מספר אנשים שהבינו את חכמה זו.
+* '''[[אדם]] ו[[חוה|חווה]] ''' - רבי [[חיים בן עטר]] בספרו [[אור החיים (ספר)|אור החיים]] כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
-* '''[[אדם]] ו[[חווה]] ''' - רבי [[חיים בן עטר]] בספרו [[אור החיים]] כותב שאדם וחווה הכירו את שפת החיות הצמחים והדומם, את דבריו מוכיח מקל וחומר מרבן יוחנן בן זכאי.
 * '''[[נח]]''' – רבי [[מאיר אבולעפיה]] בספרו יד רמה כותב שאם רבן יוחנן בן זכאי ידע את שיחה זו, ודאי נח שהיה חכם ונביא ידע את שיחה זו.{{הערה|רבי מאיר אבולעפיה, '''יד רמה''', סנהדרין, קח:, בדבריו כותב שחכמה זו היא סימנים בעלמא}}
 * '''רבן [[יוחנן בן זכאי]] ושאר תלמידי [[הלל הזקן]]''' – כפי שהובא בגמרא במספר מקומות.
@@ שורה 30: / שורה 28: @@
 רבי [[צדוק הכהן]] מלובלין בספרו שיחת שדים כותב שחכמה זו קיימת בכל האילנות ולאו דווקא בדקל.{{הערה|רבי צדוק הכהן, '''שיחת שדים''', נספח לספר שיחת מלאכי השרת, לובלין תרפ"ז, עמ' 84}}
-על שם חכמה זו נקראו הספרים "שיחת דקלים" לרבי  אליהו יהושע עובדיה, ולרבי [[יוסף קפאח]], ועמותת [[שיחת דקלים (עמותה)|שיחת דקלים]].
+על שם חכמה זו נקראו הספרים "שיחת דקלים" לרבי אליהו יהושע עובדיה, ולרבי [[יוסף קפאח]], ועמותת [[שיחת דקלים (עמותה)|שיחת דקלים]].
 == קישורים חיצוניים ==
 * הרב [[ישראל דנדרוביץ]], אז ירננו דקלי יער, '''מוסף שבת קודש''' של עיתון [[יתד נאמן]], פרשת בשלח תשפ"ב עמ' 26 – 30.