יעקב שלום ליכט – הבדלי גרסאות

יעקב שלום ליכט
	אין תמונה חופשית
לידה	1922; וינה, הרפובליקה האוסטרית הראשונה
פטירה	30 בספטמבר 1991 (בגיל 69 בערך); ירושלים, ישראל

עיון אינטראקטיבי בהיסטוריה

→ העריכה הקודמת העריכה הבאה ←

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

חזותיקוד ויקי

בשורה

גרסה מ־13:34, 14 בפברואר 2022

יעקב שלום ליכט (1922–1991^[1]) היה פרופסור בחוג למקרא שבאוניברסיטת תל אביב וחבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים משנת 1985.

חייו ופועלו האקדמי

יעקב שלום ליכט נולד בווינה. הוא גדל בברין שבצ'כיה ולמד בתיכון היהודי בעיר, בין מוריו היה ברוך קורצווייל. בשנת 1940 עלה לארץ ישראל. סיים את לימודיו בספרות ומקרא באוניברסיטה העברית בשנת 1948. ב-1949 היה עוזרם של נחמן אביגד ואליעזר ליפא סוקניק שערכו ופרסמו את מגילות מדבר יהודה. הדבר הביאו לעסוק בתחום המקרא, הגותו ופרשנותו, מגילות מדבר יהודה, הספרים החיצוניים, האפוקליפסה והארכאולוגיה. במאי 1957 קיבל תואר דוקטור^[2] על עבודת הדוקטורט שעשה על מגילת ההודיות. בשנת 1965 מונה לדרגת מרצה באוניברסיטת תל אביב^[3].

כיהן כראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. היה מעורכיה וכותביה של האנציקלופדיה המקראית. בשנותיו האחרונות עסק בפירוש מקיף לספר במדבר.

ליכט כתב בגישה ישירה ובהירת לשון ושילב במחקרו את חידושי המחקר במגוון מדעים שונים כמו: פילוסופיה, תורת הספרות, אנתרופולוגיה, תאולוגיה, ארכאולוגיה ופילולוגיה. הוא ניסה להבין את הטקסט המקראי מתוך צורת ניסוחו ובשימוש בהגיון פשוט, מסקנות ברורות, אך השאיר גם מקום להטלת ספק.

ספר לזכרו

אור ליעקב, מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה, לזכרו של יעקב שלום ליכט, בעריכת יאיר הופמן ופרנק פולק, בית הספר למדעי היהדות ע"ש חיים רוזנברג, אוניברסיטת תל אביב, ירושלים, תשנ"ז.

ספרים שכתב

מגילת ההודיות, ממגילות מדבר יהודה. ירושלים: מוסד ביאליק, תשנ"ו (הדפסה חוזרת, במקור תשי"ז).
פירוש על ספר במדבר (כב-לו). ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"א.
פירוש על ספר במדבר (יא-כא). ירושלים: הוצאת מאגנס, תשנ"א.

Storytelling in the Bible. Jerusalem: Magnes Press, 1978. (reprint 1986).

פירוש על ספר במדבר (א-י). ירושלים: הוצאת מאגנס, תשמ"ה.
הניסיון במקרא וביהדות של תקופת הבית השני. ירושלים: הוצאת מאגנס, תשל"ג.
ספר חזון עזרא (ספריית 'דורות' 6). ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ח.
מגילת הסרכים, ממגילות מדבר יהודה. ירושלים: מוסד ביאליק, תשכ"ה.
כת מדבר יהודה וכתביה (עיונים כו). ירושלים: הוצאת הסוכנות היהודית לארץ ישראל, תשי"ז.
רמב"ן - פרשנות המקרא היהודית - פרקי מבוא, בעריכת מ' גרינברג, ירושלים, תשמ"ג.

ספרים שערך

מועדי ישראל זמנים ומועדים בתקופת המקרא ובימי בית-שני. עורך: יעקב שלום ליכט. ירושלים: מוסד ביאליק, תשמ"ח.
ספר ויקרא עם פרוש חדש... מאת ש"ל גורדון. מהדורה חדשה ומתוקנת. מבוא ופירוש התקין יעקב ליכט. תל אביב: תשל"ב.

לקריאה נוספת

יאיר הופמן ופרנק פולק, פתח דבר, בתוך: אור ליעקב, מחקרים במקרא ובמגילות מדבר יהודה, לזכרו של יעקב שלום ליכט.
פרנק פולק, יעקב שלום ליכט - האדם והפרשן, שם, עמ' 1–5.
גרשון ברין, יעקב ליכט — המורה והחבר, דברים באקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, בתוך: ג' ברין וב' ניצן (עורכים) יובל לחקר מגילות ים המלח, ספר הקונגרס לזכרו של יעקב ליכט ולחמישים שנות חקר המגילות, ירושלים תשס"א, עמ' 1–51.
יעקב ליכט, בעריכת נועם מזרחי, מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני : פרקי עיון במגילות מדבר יהודה ובספרים החיצונים. הוצאת מוסד ביאליק והאקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, תש"ף 2020.

קישורים חיצוניים

כרטיס אישי ואודותיו, האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים

הערות שוליים

^ לפי מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני, הוא נפטר ב-1991, ולפי האתר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (נצפה 14 ביוני 2020) נפטר ב-1992. סביר להניח שהספר האקדמי הוא היותר מדויק.
^ דוקטור לפילוסופיה, חרות, 2 במאי 1957
^ העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב, דבר, 11 באוגוסט 1965

[1] לפי מעולמה הרוחני של יהדות הבית השני, הוא נפטר ב-1991, ולפי האתר של האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (נצפה 14 ביוני 2020) נפטר ב-1992. סביר להניח שהספר האקדמי הוא היותר מדויק.

[2] דוקטור לפילוסופיה, חרות, 2 במאי 1957

[3] העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב, דבר, 11 באוגוסט 1965

[1]

[2]

[3]

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 ==חייו ופועלו האקדמי==
-יעקב שלום ליכט נולד ב[[וינה|ווינה]]. הוא גדל ב[[ברנו|ברין]] שב[[צ'כיה]] ולמד בתיכון ה[[יהודים|יהודי]] בעיר, בין מוריו היה [[ברוך קורצווייל]]. בשנת [[1940]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. סיים את לימודיו ב[[ספרות]] ו[[מקרא]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בשנת [[1948]]. ב-[[1949]] היה עוזרם של [[נחמן אביגד]] ו[[אליעזר ליפא סוקניק]] שערכו ופרסמו את [[מגילות מדבר יהודה]]. הדבר הביאו לעסוק בתחום המקרא, הגותו ופרשנותו, מגילות מדבר יהודה, [[הספרים החיצוניים]], ה[[אפוקליפסה]] וה[[ארכאולוגיה]]. במאי 1957 קיבל תואר דוקטור{{הערה|{{חרות||דוקטור לפילוסופיה|1957/05/02|00302}}}} על עבודת הדוקטורט שעשה על [[מגילת ההודיות]]. בשנת 1965 מונה לדרגת מרצה באוניברסיטת תל אביב{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב|1965/08/11|00603}}}}.
+יעקב שלום ליכט נולד ב[[וינה|ווינה]]. הוא גדל ב[[ברנו|ברין]] שב[[צ'כיה]] ולמד בתיכון ה[[יהודים|יהודי]] בעיר, בין מוריו היה [[ברוך קורצווייל]]. בשנת [[1940]] עלה ל[[ארץ ישראל]]. סיים את לימודיו ב[[ספרות]] ו[[מקרא]] ב[[האוניברסיטה העברית בירושלים|אוניברסיטה העברית]] בשנת [[1948]]. ב-[[1949]] היה עוזרם של [[נחמן אביגד]] ו[[אליעזר ליפא סוקניק]] שערכו ופרסמו את [[מגילות מדבר יהודה]]. הדבר הביאו לעסוק בתחום המקרא, הגותו ופרשנותו, מגילות מדבר יהודה, [[הספרים החיצוניים]], ה[[אפוקליפסה]] וה[[ארכאולוגיה]]. במאי 1957 קיבל תואר דוקטור{{הערה|{{חרות||דוקטור לפילוסופיה|19570502|46}}}} על עבודת הדוקטורט שעשה על [[מגילת ההודיות]]. בשנת 1965 מונה לדרגת מרצה באוניברסיטת תל אביב{{הערה|{{דבר||העלאות ומינויים באוניברסיטת תל אביב|19650811|68}}}}.
 כיהן כראש החוג למקרא באוניברסיטת תל אביב. היה מעורכיה וכותביה של ה[[אנציקלופדיה מקראית|אנציקלופדיה המקראית]]. בשנותיו האחרונות עסק בפירוש מקיף לספר [[במדבר]].

רמב"ן
כתביו	פירוש הרמב"ן לתורה • חידושי הרמב"ן לתלמוד • תורת האדם • השגות לספר המצוות לרמב"ם • דרשות הרמב"ן • איגרת הרמב"ן • אגרת הקודש • איגרת הרמב"ן לחכמי צרפת
אירועים בולטים	ויכוח ברצלונה (פבלו כריסטיאני • חיימה הראשון, מלך אראגון) • פולמוס הרמב"ם
רבותיו	רבי יהודה בר יקר • רבי נתן בן מאיר
חבריו	הרבנים עזרא ועזריאל בני שלמה • בן בלימה • רבי יונה גירונדי • משפחת רמב"ן
מתלמידיו	רא"ה • רשב"א • רבי שמואל הסרדי • רבי יצחק דמן עכו • רבי יצחק בן טודרוס • רבי ששת דסמרקדיל • רבי יצחק בן אברהם מנרבונה • רבי דוד בונפיד • רבי מאיר המעילי • רבי נתן בן יוסף • רבי משה דאשקולה גירונדי
חוקרי הרמב"ן	שרגא אברמסון • משה הלברטל • שלם יהלום • יהונתן יעקבס • עודד ישראלי • יעקב שלום ליכט • מרים סקלרץ • חביבה פדיה • עמוס פונקנשטיין • חיים דוב שעוועל • יצחק אונא
אתרים על שמו	בית כנסת הרמב"ן (הרובע היהודי) • בית כנסת הרמב"ן (קטמון) • קבר הרמב"ן • מערת הרמב"ן • רחוב רמב"ן