טלאולוגיה – הבדלי גרסאות
מ הטמעת תבנית:בקרת זהויות בערכים (תג) |
הוספת חלופה עברית: תכליתנות תגיות: עריכה חזותית עריכה ממכשיר נייד עריכה דרך האתר הנייד עריכה מתקדמת מהנייד |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''טלאולוגיה''' (מ[[יוונית|יוונית עתיקה]]: '''Τελεολογία'''; ביוונית Τέλος, "טלוס" = סוף, תוצאה; ו"לוגוס" = לימוד, הסבר) היא החקר ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של תכלית; תורה פילוסופית המסבירה את התופעות בעולם לאור המטרה או התכלית שהן משרתות ולאו דווקא לאור סיבותיהן. |
'''טלאולוגיה''' (מ[[יוונית|יוונית עתיקה]]: '''Τελεολογία'''; ביוונית Τέλος, "טלוס" = סוף, תוצאה; ו"לוגוס" = לימוד, הסבר) או '''תכליתנות'''{{הערה|{{מילון ההווה|תַּכְלִיתָנוּת}}}} היא החקר ה[[פילוסופיה|פילוסופי]] של תכלית; תורה פילוסופית המסבירה את התופעות בעולם לאור המטרה או התכלית שהן משרתות ולאו דווקא לאור סיבותיהן. |
||
טלאולוגיה היא אחת מארבעת סוגי [[סיבתיות|הסיבות]] על-פי [[אריסטו]]. אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא [[הטיעון הטלאולוגי]], שלפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית. |
טלאולוגיה היא אחת מארבעת סוגי [[סיבתיות|הסיבות]] על-פי [[אריסטו]]. אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא [[הטיעון הטלאולוגי]], שלפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית. |
||
גרסה מ־08:42, 13 במאי 2022
טלאולוגיה (מיוונית עתיקה: Τελεολογία; ביוונית Τέλος, "טלוס" = סוף, תוצאה; ו"לוגוס" = לימוד, הסבר) או תכליתנות[1] היא החקר הפילוסופי של תכלית; תורה פילוסופית המסבירה את התופעות בעולם לאור המטרה או התכלית שהן משרתות ולאו דווקא לאור סיבותיהן.
טלאולוגיה היא אחת מארבעת סוגי הסיבות על-פי אריסטו. אחד הטיעונים הקלאסיים להוכחת מציאותו של האלוהים הוא הטיעון הטלאולוגי, שלפיו כל היקום (ובעיקר הדברים החיים) נבנו באופן מוכוון מטרה ולא באופן כאוטי, ולכן הם ככל הנראה תוכננו על ידי ישות רציונלית.
נטורליזם פילוסופי, שעם מייצגיו נמנה וילארד ואן אורמאן קוויין, הולך בעקבות דייוויד יום ופוסל לחלוטין הסברים טלאולוגיים. נטורליזם טוען שלא קיים שום דבר מעבר לתופעות הנצפות, ולכן הטיעון לפיו ישות רציונלית לא ידועה או שלא ניתן לדעת אותה היא האחראית לתכלית, הוא פסול. פילוסופים אחרים, כמו אלן סאנדגה ואלווין פלנטינגה, טוענים שטלאולוגיה ו"טיעונים מהתכנון" אחרים הם תקפים.
תאוריית האבולוציה של צ'ארלס דרווין, שטוענת שכל המינים התפתחו בשל ברירה טבעית, הקטינה את השפעתם של טיעונים טלאולוגיים מסורתיים (למרות שהיו שטענו נגד דרווין שהוא טלאולוג בהשקפתו). טיעונים טלאולוגיים שבו למרכז הזירה עם עליית קרנה של הבריאתנות בראשית שנות השמונים.
עם זאת, תאוריית הברירה הטבעית של דרווין פתחה פתח להגדרה מחודשת של "תכלית" בהקשר של "שרידת המותאמים". למשל, לנמר יש טפרים כדי לצוד ולהרוג את טרפו. למרות שטיעון זה נשמע כטיעון טלאולוגי, ניתן להסבירו גם במונחים אבולוציוניים: הטפרים סיפקו לנמר עדיפות בתהליך הברירה הטבעית, ולכן הוא שרד. ניסוח זה מתרץ את השימוש השגוי לכאורה במושג התכלית בתאוריית האבולוציה. השימוש בהסבר זה, שמספק הסבר מדעי לתכלית, קיבל את השם טלאונומיה לעומת טלאולוגיה, במקביל לאופן בו המושג אסטרונומיה עומד מול המושג אסטרולוגיה.
בשנים האחרונות קידמו מספר מדענים את רעיון "העקרון האנתרופי" שמסביר את ערכיהם של מספר קבועים פיזיקליים ככאלו הנחוצים לקיומם של בני אדם שיוכלו לבצע את התצפיות שימדדו אותם. מבקרי השקפה זו טענו שבניסוחים מסוימים שלה יש בה קורטוב של טלאולוגיה.
"טלאולוגיה פסולה" מתרחשת כאשר מישהו טוען (ללא הוכחה) כי X גורם ל-Y.
ראו גם
קישורים חיצוניים
- טלאולוגיה, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
