טודרוס בן יוסף אבולעפיה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
בוט סדר הפרקים (שיחה | תרומות) מ סדר תבניות בסוף הערך (בוט סדר הפרקים) |
מ Cat-a-lot: העברה מקטגוריה:רבנים ספרדים ל קטגוריה:ראשוני ספרד שימוש בCat-a-lot |
||
שורה 31: | שורה 31: | ||
[[קטגוריה:משפחת אבולעפיה]] |
[[קטגוריה:משפחת אבולעפיה]] |
||
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]] |
[[קטגוריה:רבנים: ראשונים]] |
||
[[קטגוריה: |
[[קטגוריה:ראשוני ספרד]] |
||
[[קטגוריה:רבנים ראשיים]] |
[[קטגוריה:רבנים ראשיים]] |
||
גרסה מ־18:39, 13 במאי 2022
לידה | 1225 |
---|---|
פטירה | 1285 (בגיל 60 בערך) |
תפקיד | רב ראשי |
השקפה דתית | יהדות |
רבי טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה (ד'תתקפ"ה 1225 - ה'מ"ג, 1283[1]) היה רב, פרשן התלמוד הבבלי ומקובל, "ראש גלות ספרד" ומנהיג יהדות קסטיליה במאה ה-13.
יליד ותושב בורגוס, מקורב למלכות. נודע בנדבנותו ובמלחמתו בקראים. הרביץ תורה בסביליה ועמד בקשר עם הרשב"א ועם רבי אברהם בדרשי.
בסוף ימיו עקר לטולדו ובה נפטר ונקבר. הוא היה בן אחיו של רבי מאיר הלוי אבולעפיה.
בנו היה המקובל רבי לוי ב"ר טודרוס אבולעפיה.
כתביו
- שער הרזים - פירוש קבלי על מזמור י"ט שבספר תהילים. הוהדר על פי כ"י אוכספורד ושינויי נוסחאות מכ"י מינכן, הועתק (במכונת כתיבה) על ידי ג’ שלום, ירושלים: חמו"ל, תר"ץ. ושוב בידי מיכל אורון ירושלים, 1989 (מהדורה מדעית).
- עליות וחידושים למסכת יבמות
- אוצר הכבוד, פירוש קבלי לאגדות התלמוד, נדפס בנובידבור תקס"ח (בשער הספר נכתב כי הוא אביו של הרמ"ה, אך זו טעות)
- פירוש על התורה
לקריאה נוספת
- חיים מיכל, רבינו טודרוס הלוי אבואלאפיא, ערכו בספרו "אור החיים", פרנקפורט דמיין תרנ"א, פריט 937, עמ' 428–429
- על גישתו הקבלית: גרשם שלום, קבלות ר' יעקב ור' יצחק בני ר' יעקב הכהן (מקורות לתולדות הקבלה לפני התגלות הזהר), בתוך מדעי היהדות, ספר ב, ירושלים תרפ"ז. מבוא: פרק 5, עמ' 185–189.
קישורים חיצוניים
- "אבוּלעפיא, טודרוס", יהודה דוד אייזנשטיין (עורך), אנציקלופדיה אוצר ישראל, ניו יורק: פרדס, תשי"ב, חלק א, עמודים 24–25, באתר היברובוקס
- משה דוד גאון, "טודרוס בן יוסף הלוי אבולעפיה", יהודי המזרח בארץ ישראל ח"ב, ירושלים, תרצ"ח, עמ' 8, באתר היברובוקס (במקור בטעות "בן יהודה", ותוקן ב"מלואים" שבעמ' 700)
הערות שוליים
- ^ תאריכי הלידה והפטירה שנויים במחלוקת, ראו: ערכו באנציקלופדיה אוצר ישראל, להלן פרק "קישורים חיצוניים".