טיפוס הרים – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
שורה 10: שורה 10:
'''טיפוס הרים''' או '''אלפיניזם'''{{הערה|המילה נגזרה מ[[הרי האלפים]]}} הוא [[ספורט]] או [[תחביב]]. מטפסי [[הר]]ים ידועים גם כ'''אלפיניסטים'''. מטפסי הרים יכולים לטפס על משטחים סלעיים או מכוסי [[קרח]] או [[שלג]].
'''טיפוס הרים''' או '''אלפיניזם'''{{הערה|המילה נגזרה מ[[הרי האלפים]]}} הוא [[ספורט]] או [[תחביב]]. מטפסי [[הר]]ים ידועים גם כ'''אלפיניסטים'''. מטפסי הרים יכולים לטפס על משטחים סלעיים או מכוסי [[קרח]] או [[שלג]].


הסוג הפשוט של טיפוס הרים הוא ההליכה בין הגבעות או טיפוס על [[סלע|סלעים]]. קיומן של פסגות מהווה אתגר עבור מטפסי ההרים והם ניסו לטפס עליהן. ההיסטוריה המודרנית של טיפוס ההרים מתחילה עם כיבוש פסגת ההר [[מון בלאן]] באוגוסט [[1786]]. פסגת [[מטרהורן]] נכבשה ב-[[1865]] ובהמשך נכבשו כל פסגות [[הרי האלפים]]. כיבושי הפסגות נמשכו בהרים שמחוץ ליבשת אירופה וב-[[1953|1953,]] נכבשה פסגת [[אוורסט]], הגבוה בהרים על פני [[כדור הארץ]].
הסוג הפשוט של טיפוס הרים הוא ההליכה בין הגבעות או טיפוס על [[סלע]]ים. קיומן של פסגות מהווה אתגר עבור מטפסי ההרים והם ניסו לטפס עליהן. ההיסטוריה המודרנית של טיפוס ההרים מתחילה עם כיבוש פסגת ההר [[מון בלאן]] באוגוסט [[1786]]. פסגת [[מטרהורן]] נכבשה ב-[[1865]] ובהמשך נכבשו כל פסגות [[הרי האלפים]]. כיבושי הפסגות נמשכו בהרים שמחוץ ליבשת אירופה וב-[[1953]], נכבשה פסגת [[אוורסט]], הגבוה בהרים על פני [[כדור הארץ]].


[[מזג אוויר|מזג האוויר]] בהרים משתנה במהירות ולכן קיימות סכנות מצד הטבע כמו, קור, קרח, [[גשם]] ו[[ערפל]].
[[מזג אוויר|מזג האוויר]] בהרים משתנה במהירות ולכן קיימות סכנות מצד הטבע כמו, קור, קרח, [[גשם]] ו[[ערפל]].
שורה 17: שורה 17:


==טיפוס הרים בישראל==
==טיפוס הרים בישראל==
טיפוס ההרים בארץ ישראל החל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], עת הוקם [[מועדון המטפסים הישראלי]]. בשנים האחרונות{{הבהרה|מתי?}} ספורט הטיפוס צובר תאוצה ונכון להיום{{הבהרה|באיזו שנה?}}, כ-7000 מטפסים יוצאים לטפס בטבע לפחות אחת לשבוע, על פי נתוני מועדון המטפסים.
טיפוס ההרים בארץ ישראל החל ב[[שנות ה-30 של המאה ה-20]], עת הוקם [[מועדון המטפסים הישראלי]]. בשנים האחרונות{{הבהרה|מתי?}} ספורט הטיפוס צובר תאוצה ונכון להיום{{הבהרה|באיזו שנה?}}, כ-7000 מטפסים יוצאים לטפס בטבע לפחות אחת לשבוע, על פי נתוני מועדון המטפסים.


חברי נבחרת ישראל בטיפוס מתחרים בתדירות קבועה בתחרויות בינלאומיות והגיעו למספר הישגי פודיום בתחרויות שונות באירופה.
חברי נבחרת ישראל בטיפוס מתחרים בתדירות קבועה בתחרויות בינלאומיות והגיעו למספר הישגי פודיום בתחרויות שונות באירופה.

גרסה מ־12:15, 29 ביולי 2022

תבנית:מורשת תרבותית בלתי מוחשית טיפוס הרים או אלפיניזם[1] הוא ספורט או תחביב. מטפסי הרים ידועים גם כאלפיניסטים. מטפסי הרים יכולים לטפס על משטחים סלעיים או מכוסי קרח או שלג.

הסוג הפשוט של טיפוס הרים הוא ההליכה בין הגבעות או טיפוס על סלעים. קיומן של פסגות מהווה אתגר עבור מטפסי ההרים והם ניסו לטפס עליהן. ההיסטוריה המודרנית של טיפוס ההרים מתחילה עם כיבוש פסגת ההר מון בלאן באוגוסט 1786. פסגת מטרהורן נכבשה ב-1865 ובהמשך נכבשו כל פסגות הרי האלפים. כיבושי הפסגות נמשכו בהרים שמחוץ ליבשת אירופה וב-1953, נכבשה פסגת אוורסט, הגבוה בהרים על פני כדור הארץ.

מזג האוויר בהרים משתנה במהירות ולכן קיימות סכנות מצד הטבע כמו, קור, קרח, גשם וערפל.

בפסגות ההרים הגבוהים יש קרח ושלג בכל ימות השנה וגם קרחונים או נחלי קרח.

טיפוס הרים בישראל

טיפוס ההרים בארץ ישראל החל בשנות ה-30 של המאה ה-20, עת הוקם מועדון המטפסים הישראלי. בשנים האחרונות[דרושה הבהרה] ספורט הטיפוס צובר תאוצה ונכון להיום[דרושה הבהרה], כ-7000 מטפסים יוצאים לטפס בטבע לפחות אחת לשבוע, על פי נתוני מועדון המטפסים.

חברי נבחרת ישראל בטיפוס מתחרים בתדירות קבועה בתחרויות בינלאומיות והגיעו למספר הישגי פודיום בתחרויות שונות באירופה.

בישראל ישנו מגוון גדול של מצוקים טבעיים המתאימים לטיפוס ספורטיבי בכל הרמות. עונת הטיפוס בארץ היא בין החודשים אוקטובר - מאי, עובדה ההופכת את ישראל ליעד טיפוס אטרקטיבי לחודשי החורף. בקיץ טיפוס ההרים מומלץ פחות בשל החום הכבד האופף את כל חלקי הארץ בעונה זו. בין אתרי הטיפוס הפופולריים בישראל ניתן למנות את מצוק תמנע, מצוק גיתה, מצוק עין פרת, מצוק זנוח ומצוק שילת.[2]

קישורים חיצוניים

ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא טיפוס הרים בוויקישיתוף

הערות שוליים

  1. ^ המילה נגזרה מהרי האלפים
  2. ^ גאיה קורן, מדריך למטפס המתחיל
ערך זה הוא קצרמר בנושא ספורט. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.