מ – הבדלי גרסאות

מ' היא האות השניים-עשרה באלפבית העברי. שמה, מ"ם (מֵם) (בפי יהודי תימן מִים), נגזר משמה הקדום מים, וצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת גלים בגלל תנועת המים.

בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי לחמשת מוצאי הפה, מ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות ב ומ"פ. כמו כן, היא אחת מאותיות השימוש (ב כ ל"ם). מבחינה פונולוגית היא מייצגת עיצור דו-שפתי, אפי (/m/ ‏:IPA).

מ' היא אחת מחמש אותיות מנצפ"ך שמשתנות כשהן מופיעות בסוף מילה. כאשר היא מופיעה בסוף המילה צורתה כזו: "ם". יחד עם זאת, בתנ"ך קיימת הופעה אחת של האות ם באמצע מילה: "לםרבה (לְמַרְבֵּה) הַמִּשְׂרָה וּלְשָׁלוֹם אֵין קֵץ..." ספר ישעיהו, פרק ט', פסוק ו'.

בגימטריה ערכה 40. ערכה של ם הוא 600, אך השימוש בו אינו נפוץ, והערך 600 מיוצג על ידי הצירוף ת"ר.

בעברית מודרנית שכיחות השימוש באות מ' היא כ־6.29% מכלל אותיות האלפבית העברי ושל הצורה הסופית ם היא כ־2.85%.

הקיצור מ' פירושו מטר, מספיק.

מ' היא האות הראשונה של המילה "מפקד", וכך היא מופיעה בראשי תיבות שונים כגון מ"פ (מבוטא מם-פא), שהוא מפקד פלוגה.

מ' תחילית היא סימן היכר של זמן הבינוני (ההווה) של הבניינים הפעיל, הופעל, פיעל, פועל, התפעל, וגם של משקלים רבים, המייצגים בעיקר כלים ומקומות לדוגמה.

ייצוג האות מ'

האות מ' בשתי צורותיה (הרגילה והסופית) מוצגת בגופנים הבאים (מימין לשמאל): פרנק-ריהל, אריאל, דוד, כתב רש"י, כתב סת"ם, כתב, חיים

בקוד ASCII מיוצגת האות מ' בערך EE, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DE.

בקוד ASCII מיוצגת האות ם' בערך ED, ובקוד Unicode היא מיוצגת בערך 05DD.

בקוד מורס מיוצגת האות מ' באמצעות הרצף: -- (קו קו).

ייצוגה של האות מ' בכתב ברייל (אין בכתב ברייל יצוג נפרד לאות ם):

באלפבית צלילי מיוצגת האות מ' באמצעות המלה "משה".

באיתות בדגלי סמפור מ' מיוצגת על ידי דגל אחד הפונה דרום-מזרחה ודגל שני הפונה דרום-מערבה.

התפתחות האות מ'


מ' (מֶם) באלפבית הפרוטו-כנעני	מ' באלפבית הפיניקי	מ' באלפבית הארמי

ראו גם

م – האות מִים בערבית

קישורים חיצוניים

@@ שורה 3: / שורה 3: @@
 |תמונה =[[קובץ:Hebrew letter mem.png|150px|מרכז]] <BR> [[קובץ:Hebrew letter final mem.png|150px|מרכז]]
 }}
-'''מ'''' היא ה[[אות]] השלוש-עשרה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. שמה, '''מ"ם''' ('''מֵם''') (בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] '''מִים'''), נגזר משמה הקדום מים, וצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת גלים בגלל תנועת ה[[מים]].
+'''מ'''' היא ה[[אות]] השניים-עשרה ב[[אלפבית עברי|אלפבית העברי]]. שמה, '''מ"ם''' ('''מֵם''') (בפי [[יהדות תימן|יהודי תימן]] '''מִים'''), נגזר משמה הקדום מים, וצורתה בכתב העברי העתיק התפתחה מצורת גלים בגלל תנועת ה[[מים]].
 בהתאם לחלוקת אותיות האלפבית העברי ל[[בסיס חיתוך|חמשת מוצאי הפה]], מ' נמנית עם ארבע האותיות השפתיות – אותיות [[ב]][[ו]]<nowiki/>מ"[[פ]]. כמו כן, היא אחת מ[[אותיות השימוש]] ([[ב]][[כ]][[ל]]"ם). מבחינה [[פונולוגיה|פונולוגית]] היא מייצגת [[עיצור דו-שפתי, אפי]] (/m/ {{כ}}:[[IPA]]).

מיזמי קרן ויקימדיה
ערך מילוני בוויקימילון: מ
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: מ