הכללה נמהרת – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 28: שורה 28:
קיימות הכללות שגויות אחרות, שאינן נחשבות הכללות נמהרות – על אף שהן מתבססות גם על מדגמים גדולים. למשל, מדגם גדול עלול שלא לייצג נאמנה את האוכלוסייה כולה, אלא אם הוא [[אקראיות|אקראי]] לחלוטין. במקרים כאלו מדובר בכשל לוגי [[שגיאת דגימה (כשל לוגי)|דומה]] – כשל [[מדגם לא מייצג|המדגם הלא-מייצג]].{{הערה|שם=ריצ'רד}}
קיימות הכללות שגויות אחרות, שאינן נחשבות הכללות נמהרות – על אף שהן מתבססות גם על מדגמים גדולים. למשל, מדגם גדול עלול שלא לייצג נאמנה את האוכלוסייה כולה, אלא אם הוא [[אקראיות|אקראי]] לחלוטין. במקרים כאלו מדובר בכשל לוגי [[שגיאת דגימה (כשל לוגי)|דומה]] – כשל [[מדגם לא מייצג|המדגם הלא-מייצג]].{{הערה|שם=ריצ'רד}}


מלבד ההכללות השגויות, קיימות גם הכללות תקינות שמובילות להיקשים כושלים. למשל, ניתן לתקן את הפגמים של ההכללה הנמהרת באמצעות הוספת סייגים לכל המקרים מתוך <math>\{b_1, ... c_1 ...\}</math> שאינם מקיימים את טענת ההכללה, אך אם יש [[יותר מדי חריגים]], הסייגים מעקרים אותה מתוכן מהותי.
מלבד ההכללות השגויות, קיימות גם הכללות תקינות שמובילות להיקשים כושלים. למשל, ניתן לתקן את הפגמים של ההכללה הנמהרת באמצעות הוספת סייגים לכל המקרים מתוך <math>\{b_1, ... c_1 ...\}</math> שאינם מקיימים את טענת ההכללה, אך אם יש [[יותר מדי חריגים]], הסייגים מעקרים אותה מתוכן מהותי.<ref>{{צ-מאמר|שם=IGNORING QUALIFICATIONS (SECUNDUM QUID) AS A SUBFALLACY OF HASTY GENERALIZATION|קישור=https://www.jstor.org/stable/44084290|כתב עת=Logique et Analyse|שנת הוצאה=1990|עמ=113–154|כרך=33|מחבר=Douglas N. Walton}}</ref>


==ראו גם==
==ראו גם==
שורה 35: שורה 35:
*[[בניין אב]]
*[[בניין אב]]
*[[עיסוי נתונים]]
*[[עיסוי נתונים]]

==לקריאה נוספת==
*{{צ-ספר|שם=Hasty Generalization|קישור=https://onlinelibrary.wiley.com/doi/10.1002/9781119165811.ch84|מו"ל=Wiley|שנת הוצאה=2018-05-09|ISBN=978-1-119-16578-1|עמ=354–356|מהדורה=1|מחבר=Michael J. Muniz|שפה=en}}*
*{{צ-ספר|שם=Hasty Generalization|קישור=https://doi.org/10.1007/978-1-4020-2712-3_19|מו"ל=Springer Netherlands|שנת הוצאה=2004|מקום הוצאה=Dordrecht|ISBN=978-1-4020-2712-3|עמ=311–334|מחבר=John Woods|שפה=en}}</ref>


==קישורים חיצוניים==
==קישורים חיצוניים==
*{{עוגן|ננה אריאל|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kshalim.com/post/anecdotal-evidence----ראייה-מקרית|הכותב=ד״ר [[ננה אריאל]] (אוניברסיטת תל אביב)|כותרת=הכללה נמהרת, ראיה מקרית|אתר=המדריך לכשלים רטוריים}}}}
*{{עוגן|ננה אריאל|{{קישור כללי|כתובת=https://www.kshalim.com/post/anecdotal-evidence----ראייה-מקרית|הכותב=ד״ר [[ננה אריאל]] (אוניברסיטת תל אביב)|כותרת=הכללה נמהרת, ראיה מקרית|אתר=המדריך לכשלים רטוריים}}}}
* {{עוגן|ריצ'רד נורדקוויסט (2019)|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/hasty-generalization-fallacy-1690919|הכותב=פרופסור [https://www.thoughtco.com/richard-nordquist-1688331 ריצ'רד נורדקוויסט]|כותרת=Logical Fallacies: Hasty Generalization{{כ}}|תאריך=6 בספטמבר 2019|אתר=ThoughtCo|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}
* {{עוגן|ריצ'רד נורדקוויסט (2019)|{{קישור כללי|כתובת=https://www.thoughtco.com/hasty-generalization-fallacy-1690919|הכותב=פרופסור [https://www.thoughtco.com/richard-nordquist-1688331 ריצ'רד נורדקוויסט]|כותרת=Logical Fallacies: Hasty Generalization{{כ}}|תאריך=6 בספטמבר 2019|אתר=ThoughtCo|שפה=en|תאריך_וידוא=2022-05-31}}}}
*{{צ-מאמר|שם=Rethinking the Fallacy of Hasty Generalization|קישור=https://doi.org/10.1023/A:1026497207240|כתב עת=Argumentation|שנת הוצאה=1999-05-01|עמ=161–182|כרך=13|doi=10.1023/A:1026497207240|מחבר=Douglas Walton}}


==הערות שוליים==
==הערות שוליים==

גרסה מ־17:39, 28 בספטמבר 2022

הכללה נמהרת (או: הכללה חפוזה) היא כשל לוגי שבמסגרתו מתבצעת השלכה מתכונותיו של פרט, על הכלל כולו – וזאת, על סמך נתונים מעטים ולא מספיקים. לעיתים מתייחסים לכשל זה גם במונחים הכללה חפוזה או מוטה, הסקה מתוך מדגם לא מספק[1] או ראיה מקרית.[2]

כאשר הכשל מתבצע על סמך מידע מוטה, או חלקי במכוון, הוא מכיל גם מרכיב של קטיף דובדבנים.[2] הכשל ההופכי המשלים להכללה נמהרת הוא דיקטו סימפליקיטר. במסגרתו, מתוך הכללה נמהרת, ובשל הסילוגיזם הסטטיסטי שגרמה, מסיקים את קיומה של הטענה הכללית על פריט ספציפי, אף על פי שהיא שגויה לגביו בפועל.

כשל זה הוא אחד הגורמים העיקריים להסקת מסקנות מכלילות שגויות לגבי קבוצת אנשים, תוך יצירת סטריאוטיפים לא מוצדקים.[1]

הליך הכשל

הכשל שבהכללה חפוזה מתרחש בתהליך הבא:[3]

  • פריט או קבוצת פריטים נלקחים מתוך קבוצה .
  • הפריט או קבוצת הפריטים הם חלק קטן מאוד מתוך הקבוצה הגדולה והכוללת .
  • מסקנה שנמצאה כנכונה עבור או , מוצגת ככזו שנכונה גם עבור כל .

בפועל:

  • מסקנה נכונה עבור הפריטים , ...
  • מסקנה לא בהכרח נכונה עבור ..., ...
  • למרות זאת, מוצגת כנכונה על הקבוצה הגדולה הכוללת , בלי שבהכרח היא אכן נכונה עבור כל אחד מהפריטים .

הכשל לא מתחשב בכך שהמסקנה לא נבדקה על כל הפריטים, ולמרות זאת מיישם ומכליל אותה אליהם, באופן חפוז. ככל שהמדגם יותר קטן, כך הוא עלול להיות פחות מייצג ונכון עבור המקרים כולם ().

במקרים הפרטיים שבהם ההכללה מתבססת על פריט בודד , היא גורמת לתת־הכשל הלוגי חיוניות מטעה.

דוגמאות

  • ראובן: ”ראיתי בפארק שני נערים משחיתים מתקנים. הנוער של היום כל כך חסר אחריות!“
    – לוי: ”אי אפשר להסיק שדור שלם הוא חסר אחריות, על סמך שני נערים בלבד“.[4]
  • פרסומת: ”ארבעה מתוך חמישה רופאי שיניים ממליצים על משחת השיניים של ״לכלוכית״; משחת השיניים של ״לכלוכית״ היא מומלצת ביותר!“
    – צופה אחראי, בעל חשיבה ביקורתית: ”רק חמישה רופאים נשאלו בפועל, לכן גודל המדגם במקרה זה הוא קטן מדי והעוצמה הסטטיסטית נמוכה. בסקר שבדק 1,000 רופאי שיניים, רק 20% המליצו על משחת השיניים של ״לכלוכית״“.[3]
  • בצלאל: ”ברור שאין התחממות גלובלית, תראו כמה קר היה החורף הזה!“
    – לילך: ”אולי החורף היה קר, אך הוא טווח זמנים מצומצם שלא מייצג את מגמת שינוי האקלים בעשרות השנים האחרונות.“[2]

כשלי הכללות שונים

קיימות הכללות שגויות אחרות, שאינן נחשבות הכללות נמהרות – על אף שהן מתבססות גם על מדגמים גדולים. למשל, מדגם גדול עלול שלא לייצג נאמנה את האוכלוסייה כולה, אלא אם הוא אקראי לחלוטין. במקרים כאלו מדובר בכשל לוגי דומה – כשל המדגם הלא-מייצג.[1]

מלבד ההכללות השגויות, קיימות גם הכללות תקינות שמובילות להיקשים כושלים. למשל, ניתן לתקן את הפגמים של ההכללה הנמהרת באמצעות הוספת סייגים לכל המקרים מתוך שאינם מקיימים את טענת ההכללה, אך אם יש יותר מדי חריגים, הסייגים מעקרים אותה מתוכן מהותי.[5]

ראו גם

לקריאה נוספת

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ 1 2 3 ריצ'רד נורדקוויסט (2019)
  2. ^ 1 2 3 ננה אריאל, המדריך לכשלים רטוריים
  3. ^ 1 2 Hasty Generalization, www.logicallyfallacious.com (באנגלית)
  4. ^ Hasty Generalization Fallacy, Excelsior College OWL (באנגלית אמריקאית)
  5. ^ Douglas N. Walton, IGNORING QUALIFICATIONS (SECUNDUM QUID) AS A SUBFALLACY OF HASTY GENERALIZATION, Logique et Analyse 33, 1990, עמ' 113–154