אלפ ד'ואז

תמונת פנורמה של 21 הפיתולים ותוואי מסלול הטיפוס לפסגת אלפ ד'ואז

אלפ ד'ואז (צרפתית: Alp D'Huez), הינם אתר נופש ואתר סקי בהרי האלפים, הנמצאים בגובה של כ-1800 מ' מעל פני הים. מפורסמים בזכות הכביש העולה אל האתר, הכולל 21 פניות חדות, מעלה אשר הפך לעלייה המפורסמת והיוקרתית ביותר בטור דה פראנס ב-30 השנים האחרונות.

פסגה זאת, הנחשבת לאחת הקשות לטיפוס בצרפת, נכללה לראשונה במסלול המירוץ ב-1952. אז זכה בנצחון בקטע הרוכב האיטלקי המפורסם, פאוסטו קופי אשר ניצח באותה שנה גם במירוץ כולו. אולם, רק ב-1976 נכללה שוב הפסגה במסלול המירוץ ואז זכה בקטע ההולנדי יופ זויטמלק. מאז ועד היום, פוקד המירוץ את העלייה המפורסמת כמעט בכל שנה. רוכבים הולנדים רבים זכו בשנות השבעים והשמונים בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז ומאז, צובעים אלפי אוהדים הולנדיים את ההר בתלבושתם הכתומה בעת שנערך עליו המירוץ וכך זכה ההר גם לכינוי Dutch Mountain.

הטיפוס אל ההר נמשך כ-13.8 קילומטר, בשיפוע של 8.1% בממוצע. הנקודה שכנראה הפכה את הטיפוס על פסגה זו לכה פופולרית במירוץ, אינה נעוצה כנראה בקושי הטיפוס, שכן ישנם הקשים ממנו, אלא בתבנית העלייה עם העיקולים החדים שבה המצטלמת היטב בטלוויזיה.

בשנים האחרונות, מצטופפים כמיליון צופים לאורך המסלול, כדי לעודד את המתחרים. לעתים הם חוסמים את הדרך בצורה מסוכנת שאף גרמה לתאונות בעבר. המפורסמת שבהן התרחשה ב-1999 בעת שג'וזפה גריני רכב בדרכו לנצחון בטוח. סמוך לסיום הוא נתקל בצופה גרמני שביקש לצלם אותו ונפל על הכביש. למרבה המזל, שניהם יצאו ללא פגע וגריני הצליח לעלות על אופניו ולחצות את קו הסיום כמנצח.

מספר רוכבים זכו פעמיים בנצחון בקטעים שהסתיימו באלפ ד'ואז

• יופ זויטמלק, הולנד, (1976, 1979)
• הני קאיפר, הולנד, (1977, 1978)
• פיטר וינן, הולנד, (1981, 1983)
• ג'אני בוניו, איטליה, (1990, 1991)
• מרקו פנטאני, איטליה, (1995, 1997)
• לאנס ארמסטרונג, ארצות הברית, (2001, 2004)