קידה שעירה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
אין תקציר עריכה
שורה 13: שורה 13:
'''קידה שעירה''' (Calicotome villosa) היא שיח קוצני ענף וסבוך מ[[משפחת הפרפרניים]] המגיע לגובה של 180-100 ס"מ. אחד הצמחים הנפוצים ביותר ב[[החבל הים תיכוני|חבל הים תיכוני]] השיח מתרבה במיוחד באזורים שבהם נכרת החורש הטבעי, לכן הוא נחשב כמרכיב הראשי של הגריגה הים-תיכונית. השיח שולט באזורים שנפגעו משריפות, שכן זרעיו נובטים ביתר קלות לאחר שריפה. בנוסף, לאחר שריפה התחרות קטנה, כיוון שאז הזרעים של חד שנתיים ושל צמחים אחרים ניזוקו, ורק זרעי הקידה השעירה שרדו.
'''קידה שעירה''' (Calicotome villosa) היא שיח קוצני ענף וסבוך מ[[משפחת הפרפרניים]] המגיע לגובה של 180-100 ס"מ. אחד הצמחים הנפוצים ביותר ב[[החבל הים תיכוני|חבל הים תיכוני]] השיח מתרבה במיוחד באזורים שבהם נכרת החורש הטבעי, לכן הוא נחשב כמרכיב הראשי של הגריגה הים-תיכונית. השיח שולט באזורים שנפגעו משריפות, שכן זרעיו נובטים ביתר קלות לאחר שריפה. בנוסף, לאחר שריפה התחרות קטנה, כיוון שאז הזרעים של חד שנתיים ושל צמחים אחרים ניזוקו, ורק זרעי הקידה השעירה שרדו.


כל הענפים מסתיימים בחודים דוקרניים מאוד. הגבעולים מן [[שנה|השנים]] האחרונות [[ירוק|ירוקים]] ו[[פוטוסינתזה|מטמיעים]], מקנים לכל צמח גוון ירוק כזה. העלים תלתניים, כלומר בעלי שלושה עלעלים היוצאים מנקודה אחת; מלבלבים ב[[אביב]] ונושרים עד מהרה בסופו או בתחילת ה[[קיץ]]. במשך הקיץ מקבלים הענפים הצעירים הירוקים את תפקיד ההטמעה. ענפים אלו נקראים ענפים רותמיים, והם אופייניים לאקלים הים-תיכוני והמדברי. מנגנון ההגנה מפני טורפים של צמח זה הוא ענפיו הקוצניים שמקשים על אכילתו.
כל הענפים מסתיימים בחודים דוקרניים מאוד. הגבעולים מן [[שנה|השנים]] האחרונות [[ירוק|ירוקים]] ו[[פוטוסינתזה|מטמיעים]], מקנים לכל צמח גוון ירוק כזה. העלים תלתניים, כלומר בעלי שלושה עלעלים היוצאים מנקודה אחת; מלבלבים ב[[אביב]] ונושרים עד מהרה בסופו או בתחילת ה[[קיץ]]. במשך הקיץ מקבלים הענפים הצעירים הירוקים את תפקיד ה[[הטמעה]]. ענפים אלו נקראים ענפים רותמיים, והם אופייניים לאקלים הים-תיכוני והמדברי. מנגנון ההגנה מפני טורפים של צמח זה הוא ענפיו הקוצניים שמקשים על אכילתו.


פרחי הקידה השעירה הם צהובים, ומואבקים בעיקר על ידי דבורים. הפרי הוא תרמיל, וההפצה היא עצמית.
פרחי הקידה השעירה הם צהובים, ומואבקים בעיקר על ידי דבורים. הפרי הוא תרמיל, וההפצה היא עצמית.

גרסה מ־13:46, 27 ביולי 2007


שגיאות פרמטריות בתבנית:מיון

פרמטרים [ שם_מדעי ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

קריאת טבלת מיוןקידה שעירה
מיון מדעי
ממלכה: צומח
מערכה: מכוסי הזרע
מחלקה: דו פסיגיים
סדרה: וורדנאים
משפחה: פרפרניים
סוג: קידה
מין: קידה שעירה
שם מדעי
Calicotome villosa
לינק, 1808

קידה שעירה (Calicotome villosa) היא שיח קוצני ענף וסבוך ממשפחת הפרפרניים המגיע לגובה של 180-100 ס"מ. אחד הצמחים הנפוצים ביותר בחבל הים תיכוני השיח מתרבה במיוחד באזורים שבהם נכרת החורש הטבעי, לכן הוא נחשב כמרכיב הראשי של הגריגה הים-תיכונית. השיח שולט באזורים שנפגעו משריפות, שכן זרעיו נובטים ביתר קלות לאחר שריפה. בנוסף, לאחר שריפה התחרות קטנה, כיוון שאז הזרעים של חד שנתיים ושל צמחים אחרים ניזוקו, ורק זרעי הקידה השעירה שרדו.

כל הענפים מסתיימים בחודים דוקרניים מאוד. הגבעולים מן השנים האחרונות ירוקים ומטמיעים, מקנים לכל צמח גוון ירוק כזה. העלים תלתניים, כלומר בעלי שלושה עלעלים היוצאים מנקודה אחת; מלבלבים באביב ונושרים עד מהרה בסופו או בתחילת הקיץ. במשך הקיץ מקבלים הענפים הצעירים הירוקים את תפקיד ההטמעה. ענפים אלו נקראים ענפים רותמיים, והם אופייניים לאקלים הים-תיכוני והמדברי. מנגנון ההגנה מפני טורפים של צמח זה הוא ענפיו הקוצניים שמקשים על אכילתו.

פרחי הקידה השעירה הם צהובים, ומואבקים בעיקר על ידי דבורים. הפרי הוא תרמיל, וההפצה היא עצמית.

פרחיו הצהובים הינם בעלי צוף מתקתק ולכן במטבח הערבי היו מכינים ממנו ריבות ע"י הרתחת הפרחים יחד עם סוכר ריבה זו נשמרת לימים ארוכים.

ערך זה הוא קצרמר בנושא בוטניקה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.