שיחה:בית המשפט העליון

לדעתי צריך לעדכן את מספר השופטים לאור ההחלטה אתמול (15 קבועים + 1 זמני ?). כמו כן חסר הסבר על כהונת שופט (עד גיל 70? ללא אפשרות הדחה?) וקביעת נשיא בית המשפט העליון.

מאיר מ 16:55, 7 מאי 2004 (UTC)

הערך בכלל זקוק לעוד הרבה מידע, בעיקר מידע היסטורי. אם היה תחת ידי את הספר על אקטיביזם שיפוטי של רות גביזון ומרדכי קרמניצר הייתי מוסיף. אולי ידידנו אלמוג שכבר רכש לו שם בערכיו המשפטיים המצויינים יתנדב - שן שש זעם

כיום יש 12 שופטים + 1 זמני, אבל כעיקרון אמורים להיות 15+1, והלקונות מן הסתם ימולאו בעתיד הקרוב. שש"ז 07:54, 29 מרץ 2005 (UTC)

מינוי נשיא ביהמ"ש

בסוף הסעיף בחירת שופטים לבית המשפט העליון מצויינת הצעת חוק פרטית כלשהי, מישהו יודע מה עלה בגורלה? במיוחד בהתחשב כבר כחשין כבר יצא לגמלאות? מלך הג'ונגל 21:00, 16 פברואר 2006 (UTC)

ביוגרפיות

באתר nfc

http://www.nfc.co.il/showFirms.asp?subjectId=9&DocId=142&PageNumber=&goBackXtimes=#

יש ביוגרפיות מצויינות של הרבה מהשופטים, נראה לי שכדאי להעביר אותם לפה. בגלל החשש לזכויות יוצרים וכד', וכיצד ויקיפדיה פועלת, אני נמנע מלעשות כן..אבל אני בטוח שאתם תוכלו לעשות זאת... בהצלחה

רק

כפי שאמרתי, יש במילה זו משום נקיטת עמדה בשאלות של יצוג ושיקוף בביהמ"ש העליון, וממילא המלה הזו מיותרת ואינה מוסיפה שום מידע מעבר למלה "לראשונה". לסיכום, כפילות מיותרת ו-POV-ית. יחסיות האמת 20:41, 22 ביולי 2007 (IDT)

אין לטעמי במילה "רק" כל הבעת דיעה בעד או נגד שיוון וייצוג. ואם כבר מדברים על שוויון, מעניין שהפריע לך שכתובה המילה "רק" רק במשפט על הערבים, אבל מס' משפטים קודם לכן בנוגע לנשים או ספרדים לא הפריע לך השימוש באותה מילה ממש. אני בכל מקרה לא מסכים שיש בכך הבעת דיעה pov-ית לכל כיוון וזה ביטוי שגור לכל רוחבה של ויקיפדיה - כך למשל לגבי מינוי יהודים בפרלמנטים זרים וכך בערכים רבים. אם אתה רוצה יש לקבל החלטה רחבה יותר ולא נקודתית. דובב 23:04, 23 ביולי 2007 (IDT).

זה לא הפריע לי כי לא שמתי לב, רפרפתי על הערך כי חיפשתי בו משהו ספציפי ובמקרה צד את עיני המשפט הזה ותיקנתי אותו. עוד לא ראיתי נימוק שמסביר כיצד המלה 'רק' מוסיפה מידע מעבר ל-'לראשונה', ואני בהחלט מסכים להחיל זאת גם על שאר המופעים הדומים בדף שהזכרת. ודאי שיש בכך הבעת עמדה, בדיוק כמו שמשפט כ-"רק בשנת 2007 הוטלה הגבלת על אורך כהונת נשיא בית המשפט העליון", ובוודאי שהוא ניטרלי פחות מהמשפט "בשנת 2007 הוטלה לראשונה הגבלה על אורך כהונת נשיא בית המשפט העליון". יחסיות האמת 23:48, 23 ביולי 2007 (IDT)

סוגיות שחסרות

הויכוח על יצוג או שיקוף של השופטים. והויכוח על אקטיביזם שיפוטי. מעבר לכך בדמוגרפיה של השופטים העיקר חסר מהספר - האליטה שמייצג כיום העליון. וכן חסר היחס של מגזרים כמו אנשי ימין וחרדים כלפי בית המשפט העליון. (אני עדיין זוכר את ההפגנה הענקית של החרדים בירושלים כלפי בית המשפט העליון, וסביר שהיחס לא השתנה ואף הוחרף). --אפי ב. • שיחה • 15:24, 12 באוגוסט 2007 (IDT)

לדובב, המשפט שהוספת לא משקף נכון את המצב הקיים:

"לעיתים תוקפים חרדים וימנים את שופטי העליון על קידום תפיסות שמאל וחילוניות ופגיעה בבטחון, ומנגד לעיתים תוקפים דווקא פעילי שמאל על תפיסה הפוכה של חיזוק עמדות ביטחוניות ימניות על חשבון זכויות אחרות."

מכיוון שלחרדים אין שום אמון ושום סימפטיה כלפי בית המשפט העליון והיחס אליו הוא כאל ערכאות של גויים. זכורה האימרה של הרב עובדיה יוסף, "זה בית משפט עליון? זה בית משפט תחתון!" אימרה שמשקפת את יחס החרדים רובם ככולם ואף חלק מהזרם החרד"לי. באופן דומה בחלקים של הימין בג"ץ זוכה לאמון מופחת, במיוחד לאור הנייטרליות שהפגין בג"ץ כלפי פינוי כפוי של תושבים מבתיהם בגוש קטיף, לעומת המעורבות שהוא מגלה בסוגיית הגדר. --אפי ב. • שיחה • 14:39, 13 באוגוסט 2007 (IDT)

אתה יכול לשנות את המילים לעיתים, ולהוריד את הימנים, אך מכיוון שמדובר על "תקיפה" ולא על יחס, היא אכן מתרחשת רק לעיתים ולא על בסיס קבוע. ניסית פשוט לערבב בין תחום הימין-שמאל לתחום הדתי-חילוני וזה מה שיצר את הקושי לכתוב משפט ניטראלי. בניגוד לחרדים שאכן לא אוהדים את בית המשפט באופן קבוע (שזה קצת מפתיע לנוכח העובדה שפסיקות רבות מאד הן מאד נוטות לכיוון היהדות האורטודוקסית, אך עדיין ניתן להבנה בגלל ההתנגשות של הדמוקרטיה עם הדת), הדעות של הימנים והשמאלנים על בית המשפט היא ספציפית פר פסיקה בהתאם לפסק הדין המקרי שניתן באותו הרגע ולא כאידיאולגיה כללית (בניגוד למה שמנסים להציג). אין לי ספק שכמו שאתה מוצא תלונות של ימנים על בית המשפט (למשל לאחר פסק דין על עינויים), כך תמצא שמאלנים מתלוננים על בית המשפט (למשל ב-95% מהפסיקות של בג"צ על גדר ההפרדה) - ודעותיהם הן לרוב ספציפיות פר אותו נושא ללא קשר לשאלה המשפטית או החוקתית, אלא בהתאם לאידאולוגיה אותם הם מציגים. דובב 18:31, 13 באוגוסט 2007 (IDT)