תקופת החושך האתיופית

תקופה זו היא התקופה שהאסלאם מגיע למזרח אפריקה ולאתיופיה ולמעשה גורם לממלכת אקסום להתפשטת דרומה ולוותר על השטחים הכבושים בצפון שנכבשו על ידי המוסלמים.

העלייה של האסלאם בחצי האי ערב הייתה בעלת השפעה משמעותית על אקסום במשך המאות השבעית והשמינית. עד מותו של הנביא מוחמד, חצי האי הערבי, ולכן כל חופו המזרחי של ים סוף, היו תחת ההשפעה של הדת החדשה. המוסלמים החלו בכיבושים נרחבים בהם האימפריה הסאסאנית ורוב המדינות הגרורות של הביזנטיים.

חרף ההתפשטות של אסלאם על ידי כיבושים במקומות אחרים, יחסי המדינה האסלאמית עם אקסום היו ידידותים בהתחלה. לפי מסורת אסלאמית, כמה חברים של המשפחה של מוחמד וכמה מהמומרים המוקדמים שלו מצאו מקלט באקסום, קודם עלית הנביא, ואקסום כתוצאה מכך נפטרה מהג'יהאד כנגדה. הערבים גם שקלו את אקסום להיות בכוח שווה עם האימפריה המוסלמית, האימפריה הביזנטית, וסין כאחת מהמעצמות הגדולות של העולם. הסחר בים סוף בין המוסלמים לאקסום המשיך אך דעך עם השנים.

בעיות בין אקסום והכוח הערבי החדש התפתחו. התפשטות האסלאם במצרים והלבנט הקטינה את היחסים של אקסום עם הכוח הנוצרי העיקרי, האימפריה הביזנטית. אף על פי שמגע עם כנסיות נוצריות המשיך במצרים, הכיבוש המוסלמי המשיך, ובידד את הכנסייה באקסום. תקשורת מוגבלת המשיכה עם הכנסייה הקופטית במצרים, שסיפק הפטריארך לאקסום. התרחבות האסלאמית איימה על אקסום. ים סוף והאוקיינוס ההודי שבעבר נשלטו על ידי האימפריה הביזנטינית, אקסום, ופרס, לאט לאט נשלט על ידי הערבים המוסלמיים, שגם הפיצו את האמונה שלהם בדרך של פעילויות מסחריות.

מפת הכיבושים האסלאמים

אקסום איבדה את דרכי המסחר הימיות שלה בהמשך, אחרי אמצע המאה ה-7, היחסים עם הערבים התדרדרו לנקודה שאקסום והמוסלמיים נלחמן אחד בשני. המצב הזה הוליך לבסוף לכיבוש הערבי של איי הדאהלאק, במאה השמינית המוקדמת המוסלמים, תקפו באדאליס ואת הצי של אקסום. אחר כך, מוסלמים כבשו את סאוואקין ואיסלמו את אנשי הבאג'ה של האזור הזה.

מאמצע המאה ה-9, האסלם התפשט לחוף הדרומי של מפרץ עדן ולחוף במזרח אפריקה (סומליה), והיסודות אלו ביססו את האסלאם באזור זה. כל מזרח הרמות המרכזיות, סולטנות מוסלמית, יפאט, הוקמה עד תחילת המאה ה-12, ואיסלמיזציה של העמים דוברי הכושית באזור. האסלמיזציה של עמים אלו בדרומה ודרום מזרח של הרמה האתיופית שלפני כן האמינו בדתות מקומיות הובאו בדרך כלל על ידי המאמצים המיסיונרים של הסוחרים הערביים.אוכלוסייה הזו, הפכה מוסלמית ובסופו של דבר נלחמו כנגד חבש הנוצרית על השליטה בקרן אפריקה.

בתגובה להתרחבות האסלאמית בתחומו של ים סוף והפסד רשת הדרכים המסחריות בים, ממלכת אקסום פינתה את תשומת ליבה ליישוב את הרמות הצפוניות של אתיופיה. קרוב לוודאי, שהתהליך הזה של ההתרחבות החלה מאז שהמהגרים הראשונים מדרום מערב ערב היגרו לרמות, אבל זה כנראה קיבל דחף חדש עם הירידה של אקסום מעבר לים מחליף ותלות באמצעים אפריקניים בלבד. באמצע המאה ה-7, הבירה הישנה של אקסום ננטשה, מקום זה שירת אחרי כן כמקום פולחן דתי וכמקום הכתרת הקיסרים להראות רציפות מלכים מימי אקסום. עד אז, אקסום החלה להשפיע באופן פוליטי תרבותי, ודתי על דרומה של טיגראי ובמחוזותיהם של האגאוו כמו לאסטה, ווג, אנגוט, ולבסוף שליטה על אזור אמהרה (וואלו) של היום.

ההתרחבות דרומה המשיכה עד למאה ה-20. הטכניקה המועדפת להתרחבות כללה את ההקמה של מושבות צבאיות, ששירתו כ כמרכז תרבותי של אקסום, ונצרות מתפשטת שמכתרת את אכלוסיית האגאוו. מושבות צבאיות גם הוקמו גם באזורים רחוקים כמו באזורם של הסידאמה שנמצאים ברמות המרכזיות. המתנחלים האלה היו דוברי שפות שמיות כמו הארגובה, (גאפאט נכחדה), גאראג, והארארי, אף על פי שהתנחלות עצמאית של דוברי שמית החלה גם מדרום מערב ערב.במשך המאות הבאות, האזור של שאווה היה הקטע של התרחבות נוצרית מחודשת, ולהופעתם של האמהרים השמיים.

לקריאה נוספת

• The Conquest of Abyssinia: Futuh al Habasa

קישורים חיצוניים

• אתיופיה והתקופה המוסלמית המוקדמת

• היסטורית הג'יהד כנגד מזרח אפריקה