תל אביב-יפו – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
נעמה מ. (שיחה | תרומות)
מ ←‏אתרים ומתחמים מרכזיים: תמונת בנין העיריה
שורה 141: שורה 141:
* [[מכבי תל אביב (כדורגל)]]
* [[מכבי תל אביב (כדורגל)]]
* [[מכבי תל אביב בכדורסל|מכבי תל אביב (כדורסל)]]
* [[מכבי תל אביב בכדורסל|מכבי תל אביב (כדורסל)]]
* [[שמשון תל אביב (כדורגל)]]


==פיתוח עירוני עתידי==
==פיתוח עירוני עתידי==

גרסה מ־17:01, 5 ביוני 2005


תל אביב -יפו
קובץ:Tlv logo.jpg
סמל הישוב
שנת יסוד1909
תעתיק לאנגליתTel Aviv - Yafo
סה"כ תושבים363,400
שטח שיפוט50,553 ד'
אוכלוסיה
גילאי 4-06.8%
גילאי 9-55.3%
גילאי 14-105.0%
גילאי 19-155.5%
גילאי 29-2019.6%
גילאי 44-3021.4%
גילאי 59-4515.9%
גילאי 64-603.8%
65 ומעלה16.6%
חינוך
סה"כ בתי ספר152
  יסודיים100
  על-יסודיים80
תלמידים48978
  יסודיים24489
  על-יסודיים26297
מספר כיתות2072
ממוצע תלמידים
לכיתה
24.5
לפי נתוני הלמ"ס
לסוף שנת 2001

תל אביב-יפו היא עיר במחוז תל אביב, והיא העיר המרכזית בגוש דן. תל אביב היא מטרופולין המהווה את מרכז הכלכלה, התרבות והמסחר של ישראל, וכמקום השוקק חיים כל שעות היממה, זכתה לכינוי "עיר ללא הפסקה". בעיר ממוקמים גם מרכזי המערכת הבנקאית, קריית צה"ל, הבורסה לניירות ערך, שגרירויות ונציגויות בינלאומיות ומערכות העיתונים הגדולים.

שטח השיפוט שלה הוא 50,553 דונם. היא נוסדה בשנת 1909 והוכרזה כעיר בשנת 1934. לפי נתוני הלמ"ס (הלשכה המרכזית לסטטיסטיקה) נכון ל ספטמבר 2003 יש בתל אביב-יפו 363,400 תושבים. האוכלוסיה גדלה בקצב גידול שנתי של 1 אחוז. תל אביב-יפו היא עיר מעורבת. לפי נתונים רישמיים 96.1 אחוז מתושביה הם יהודים, 3.0 אחוז מתושביה הם ערבים מוסלמים, 0.9 אחוז מתושביה הם ערבים נוצרים. היחס בין נשים לגברים הוא 1,098 נשים לכל 1,000 גברים.
מנתונים לא רישמיים (מוערכים) גרים בתל אביב גם כ-50 אלף עובדים זרים, שאינם במניין הלמ"ס.

תל אביב שוכנת לחופי הים התיכון על אדמת כורכר, בגובה של 30 מ' מעל פני הים.

לפי נתוני הלמ"ס נכון לדצמבר 2001, העיר מדורגת בדרוג חברתי-כלכלי גבוה (8 מתוך 10). אחוז הזכאים לתעודת בגרות מבין תלמידי כיתות י"ב בשנת 2000 היה 63.1 אחוז. השכר הממוצע של השכירים בשנת 2000 היה 6,773 ש"ח (ממוצע ארצי: 6,835 ש"ח).

היסטוריה

תל אביב נחשבת לעיר העברית הראשונה. העיר נוסדה בשנת 1909 כשכונת בתים נמוכי קומה מוקפים בגינות, בשם "אחוזת בית". השכונה - גרעין העיר העתידית - מוקמה מחוץ ליפו, עיר הנמל הראשית באותם ימים. קבוצה מיהודי יפו, החליטה לצאת מיפו, בשל הרצון לחיות חיים עבריים עצמאיים ולשפר את תנאי המחייה הקשים. קבוצת יהודים זו שהתאגדה ב"אחוזת בית" הקימה את השכונה החדשה. המועד הרשמי לייסוד הוא ה 11 באפריל 1909 (כ' בניסן תרס"ט), היום שבו נערכה הגרלת המגרשים בצדפים לשכונה, על ידי עקיבא אריה ויס, יו"ר הועד ויוזם העיר העברית הראשונה.

הגרלת המגרשים לאחוזת בית בעת יסודה

ההתפתחות הגדולה של העיר באה בתקופת העלייה הרביעית והעלייה החמישית (1924-1939) שבהן זרמו לעיר עולים רבים. בתקופות הללו היא החלה לקבל את הציביון הבורגני-בלייני שלה. בתל אביב נפתחו הקולנוע הראשון ובית הקזינו הראשון בארץ ישראל. עם קום המדינה, היתה תל אביב העיר היחידה בארץ שמנתה מעל 100,000 תושבים.

לאחר מלחמת העצמאות, באוקטובר 1949 אוחדה יפו עם תל-אביב והיא חלק משטחה המוניציפלי של העיר. העיר ידעה מספר גדול של שינויים בהתפתחותה. מפריחה וגדילה מואצת בשנות ה-60, דרך עזיבת העסקים והסטת מוקד המגורים לטובת הפרברים בשנות ה-80 וה-90 ובשנים האחרונות פריחה מחודשת.

המתאר העירוני של תל אביב

תכנית גדס למתאר העירוני של תל אביב תוכננה בשנים 1927-1928 על-ידי מתכנן הערים הבריטי סר פטריק גדס. התכנית אושרה בשנת 1932, ויצרה, בין היתר, את המערך הפיזי המשרת את תל אביב עד היום, והיה בה הבסיס הרעיוני שאיפשר את הרחבת העיר בשנות ה-40 וה-50 של המאה ה-20. גדס תכנן רחובות ושדרות אנכיים שיכניסו בריזה מהים, ורחובות אופקיים שיאפשרו התפתחות מסחר בעיר.

אתרים ומתחמים מרכזיים

סביבת רחוב המסגר בדרום תל אביב: שילוב של צריפי פח ובנייני משרדים
בנין העיריה, כיכר רבין

אתרי בילוי ותערוכות

מרכזי קניות

כיכרות

שכונות העיר

נמלים

רחובות עיקריים

מוסדות תרבות ואמנות

אוניברסיטת תל אביב - בית הכנסת הגדול - בית התפוצות - בית התנ"ך - בית ציוני אמריקה - האופרה הישראלית - היכל התרבות - המשכן לאמנויות הבמה - התזמורת הפילהרמונית - התזמורת הקאמרית - מוזיאון ארץ ישראל - מוזיאון תל-אביב לאמנות - מרכז סוזן דלל - סינמטק תל אביב - ספריית בית אריאלה - צוותא - תיאטרון בית ליסין - תיאטרון גשר - תיאטרון הבימה - תיאטרון הפרינג' - תיאטרון הקאמרי - תיאטרון יידישפיל - תיאטרון תמונע
- ערכים קשורים: גלריות בישראל

אתרים היסטוריים

בית ביאליק - בית הקברות הישן - גימנסיה הרצליה - היכל העצמאות

הרחוב הראשון בתל אביב (כיום רחוב הרצל) וברקע בניין גמנסיה הרצליה
קובץ:Tlv pic.jpg
מראה עדכני של תל אביב

בשנים האחרונות מתבצעת בתל-אביב פעילות שימור מבנים מקיפה, בעיקר באזור שדרות רוטשילד, העיר ההיסטורית, דרום הקרייה ויפו. בעיר למעלה מאלף מבנים שנבנו בראשית המאה ה-20 בסגנון הבינלאומי ובסגנון הבאוהאוס, ובשל כך זכה מרכז העיר, בשנת 2003, בתואר "אתר מורשת עולמית" של ארגון אונסקו.

עסקים, מסחר ותעסוקה

בתל אביב-יפו מועסקים כ-330,000 איש, מתוכם 200,000 יוממים המגיעים אליה מיישובי מחוז תל אביב. העיר מרכזת מעל 30% מהתעסוקה במטרופולין, שהם 17% מהתעסוקה הארצית. בענפי הפיננסים והעסקים מרכזת תל אביב 58% מהמשרות במטרופולין ו-38% מהתעסוקה הארצית; בשירותי המסחר והפנאי מרכזת העיר 37% מהתעסוקה במטרופולין ו-22% מהתעסוקה הארצית; בענף התעשייה - 24% מהתעסוקה במטרופולין ו-12% מהתעסוקה הארצית. תל אביב מובילה במספר המועסקים בבנקאות 51% מהמשרות - 16,000 איש. הכנסת השכירים בתל אביב מגיעה ל-123.7% בהשוואה לממוצע הארצי ונתח הבלתי מועסקים עומד על 7.7%.

תחבורה

מדי יום נכנסים לתל-אביב למעלה ממיליון איש העוברים, שוהים או עובדים בה.

בעיר פועל מערך אוטובוסים עירוניים של חברות "דן" ו"קווים" וכן פועלים בה התחנה המרכזית החדשה, "שדה דב" – שדה התעופה ע"ש דב הוז ו-4 תחנות של רכבת ישראל בהן עברו בשנת 2003 כ-15 מיליון נוסעים.

מערך התחבורה הציבורית בתל אביב צפוי להשתדרג בשנים הקרובות לאחר יישום התוכנית להפעלת רכבת קלה החוצה את העיר, הצפויה לפעול כרכבת תחתית בחלק מהמסלול. מתכננת הפרויקט היא חברת נ.ת.ע..
ראו גם: הרכבת התחתית של תל אביב.

בתל אביב 229,000 כלי רכב רשומים, ברשות 52.6% ממשקי הבית (נתוני 2001). בנוסף לחניות הפרטיות, פזורות בעיר 31,900 חניות רחוב מוסדרות ועוד 49,700 חניות ב-294 חניונים (נתוני 2002). לאור עומס התנועה וכמות כלי הרכב, קיימות בעיות חנייה בכמה אזורים בעיר, בעקבותיהן נשקלים מגוון פתרונות נקודתיים לצד תוכניות מקיפות.

קובץ:חוף ימה של תל אביב-בן הטבע.jpg
חוף ימה של תל אביב

קבוצות הספורט של העיר

פיתוח עירוני עתידי

תוכנית אסטרטגית לתל אביב-יפו ומסמך "פרופיל עיר"

קישורים חיצוניים