מתאווארי

מתאווארי (בגאורגית: მთავარი, "נסיך") היה תואר פיאודלי בגאורגיה מקביל לתואר נסיך. התואר עצמו מורכב מהמילה "תאבי" (თავი) שפירושה ראש או מנהיג.

המקור הכתוב המוקדם ביותר שמזכיר את התואר מתאווארי הוא טקסט גאורגי היסטוריוגרפי המתוארך למאה החמישית. מהמאה האחת עשרה ועד למאה הארבע עשרה, התואר מתאווארי, יחד עם התואר תאוואדי, היה זהה לתואר אריסתווי, והתייחסה לאחד מהאצילים, נסיך. בתקופת תור הזהב של הממלכה הגאורגית המאוחדת (מאות המאה השתים עשרה והמאה השלוש עשרה), השתנה התואר בהדרגה מתואר מותנה לתואר תורשתי קבוע, עד שהושלם בסוף המאה החמש עשרה. באותה מאה שימש התואר מתאווארי כתוארם של נסיכים מכהנים במערב גאורגיה (סאמצחה, מגרליה, גוריה, סוואנתי ואבחזיה), שעצמאותן בוטלה סופית על ידי האימפריה הרוסית.

מקורות

• רולנד גריגורי סאני (1994), יצירת האומה הגאורגית, עמ' 43-44, ISBN 0253209153, (אנגלית)