רמיקייד

קובץ:Remicade.gif

רמיקייד (באנגלית: Remicade) שמה המסחרי של התרופה Infliximab המשמשת לטיפול בחולי מחלות חיסון עצמי שונות כגון מחלת קרוהן ודלקת מפרקים שיגרונית. התרופה מבוססת על נוגדן הנקשר ומנטרל את פעילותו של הציטוקין α TNF.

מנגנון הפעילות

רמיקייד (infliximab) היא התרופה מבוססת על נוגדן כימרי חד שבטי במשקל מולקולרי של 149,100 דלטון. הנוגדן מתקבל כתוצאה מאיחוי החלק במשתנה (F_v) של נוגדן עכברי והחלק הקבוע של נוגדן אנושי מסוג IgG1. הנוגדן נקשר באופן ספציפי לציטוקין TNF α (קבוע הקישור 10¹⁰ M^-1) ומנטרל את פעולתו. ציטוקין זה, המיוצר על ידי תאים לויקוציטים שונים, גורם להפעלתה של המערכת החיסונית. בעקבות נטרול פעילותו על ידי רמיקייד מדוכאת התגובה החיסונית ההרסנית המאפיינת מחלות אוטואימוניות.

חשוב לציין שהסיבות לפריצתן של מחלות אוטואימוניות אינה ידועה ברוב המקרים, רמיקייד אינה מטפלת בגורמים למחלה וממילא אינה מרפאת אותה, התרופה גורמת אך ורק לנסיגה בהתפרצות ולשיפור באיכות החיים של המטופל על יד דיכוי זמני של חלק מן המערכת החיסונית.

קובץ:Infliximab p.jpg

השפעת הטיפול על חולה פסוריאזיס

התוויה רפואית ומינונים

רמיקייד היא תרופה המיועדת לטיפול בבוגרים הסובלים ממחלות אוטואימוניות מסוימות: מחלת קרוהן, קוליטיס כיבית, דלקת פרקים, פסוריאזיס (ספחת) וankylosing spondylitis. התרופה משווקת כאבקה סטרילית, לאחר המסתה בתמיסת סיילין התרופה ניתנת העירוי תוך ורידי, לפי מינון מומלץ של 3-10 מיליגרם (תרופה) לקילוגרם (חולה), לפי סוג המחלה והיקפה. על פי המלצת היצרן בדלקת פרקים המטופל מקבל את העירוי השני והשלישי כשבוע ושישה שבועות בהתאמה מן העירוי הראשון. לאחר מכן עירוי כל 8 שבועות. בחולי קרוהן, וכוליטיס ופסריאוזיס העירוי השני והשלישי יינתנו לאחר כשבועיים ושישה שבועות מן הטיפול הראשון, לאחר מכן כל 8 שבועות תנתן התרופה. מכיוון שחולים מסוימים מפתחים עמידות לתרופה לאחר מספר מחזורי טיפול יש דעה הגורסת כי מוטב לספק את התרופה רק בזמן התפרצות.

בחולי מחלת קרוהן וקוליטיס התרופה היא תרופת קו שני כלומר היא מיועדת לחולים שלא הגיבו די טוב לטיפול הראשוני- סטרואידים.

אזהרות ותופעות לוואי

התווית נגד (איסור מוחלט לנטילת התרופה)

• חולי שחפת או מחלות זיהומיות קשות אחרות.
• חולי אי ספיקת לב קשה או בינונית
• חולים בעלי רגישות יתר לפרגמנט העכברי ברמיקייד, בחולים אלו נוצרים נוגדנים המנטרלים את התרופה ובמקרים מסוימים נוגדנים אלו עלולים לגרום לתגובה אלרגית חמורה שעלולה להוביל למוות.

תופעות נפוצות

• תגובות לעירוי עצמו- תגובות אלרגיות כגון פריחה, לחץ דם נמוך, קשיי נשימה, קשיי בליעה, בחילה, הקאה, כאב ראש, חולשה, חום, כאבי פרקים וגו, בדרך כלל תופעות אלו חולפות מספר שעות אחרי העירוי.
• פגיעה במערכת החיסונית- הציטוקין TNF α אחראי לתגובה החיסונית התקינה נגד פתוגנים שונים, ניטרול הציטוקין על ידי רמיקייד חושף את המטופל לפתוגנים אופורטוניסטיים כמו דלקת ריאות, הצטננות ,שפעת, זיהום במערכת השתן. בנוסף המטופל רגיש להתפרצות של מחלות לטנטיות (חבויות) כמו שחפת.

תופעות נדירות

• פגיעה בשריר הלב הגורמת ללחץ בחזה, קוצר נשימה והתקפי לב.
• מחלות דם- ירידה בטסיות דם הגורמת לבעיות בקרישת דם ומתבטאת בשטפי דם פנימיים. ירידה ביצירת כדוריות דם אדומות וכתוצאה מכך אנמיה וחולשה.
• מחלות במערכת העצבים- תחושת נימול, חולשה, בעיות ראייה, דיכאון, נדודי שינה והפרעות פסיכיאטריות.
• מערכת העיכול- צרבת
• לימפומה- נדיר אבל מצוי באחוז גבוה יותר מאשר באוכלוסייה הכללית.
• פגיעה בכבד.

קישורים חיצוניים

• FDA רמיקייד באתר מנהל התרופות והמזון בארצות הברית