זווית התקפה – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ בוט החלפות: זווית; |
מ בוט: מחיקת קישור שבור |
||
| שורה 9: | שורה 9: | ||
==קישורים חיצוניים== |
==קישורים חיצוניים== |
||
* [http://www.fly.org.il/uploads/techny/aoa.pdf מאמר על זווית ההתקפה] באתר "האגודה הישראלית לקידום התעופה" |
|||
[[קטגוריה:אווירודינמיקה]] |
[[קטגוריה:אווירודינמיקה]] |
||
גרסה מ־01:33, 3 בנובמבר 2007
זווית התקפה (angle of attack-AOA), בכלי תעופה היא הזווית שבין משטח אווירודינמי מסוים (כנפיים, זנב, קנרד וכדומה) לבין כיוון הרוח היחסית בכיוונו. במילים אחרות, זווית התקפה נמדדת בין המיתר לבין כיוון התקדמותו.
המונח רלוונטי בעיקר לגבי התקדמות בחלל המכיל גז או נוזל. ככל שגדלה זווית ההתקפה, כך גדל כוח התגובה של הגז או הנוזל המופעל על המשטח. כיוון הכוח הוא השקול שבין כיוון ההתקדמות לזווית ההתקפה, ובמקרה של כלי טיס גדל כוח העילוי ככל שגדלה זווית ההתקפה של הכנף או להב המדחף או הרוטור, אך רק עד גבול מסוים שנקרא "זווית הזדקרות", שמעבר לו קטן כוח העילוי עד אפס.
זווית ההתקפה הגבוהה ביותר עד היום, שבה מטוס נשאר יציב לאורך יותר מ-10 שניות היא 89.8°, שהושגה על ידי סדרת המטוסים ממשפחת Su-37/Su-35 הרוסית.
