נתיב הכף – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מרקו (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
מרקו (שיחה | תרומות)
מ מיותר - אין ערך
שורה 1: שורה 1:
'''נתיב הכף''' ([[פורטוגזית]]: '''Rota do Cabo''') הוא הכינוי לדרך הימית בין ה[[המיספרה]] ה[[מערב|מערבית]] להמיספרה ה[[מזרח|מזרחית]], אשר בה מקיפים [[כלי שייט]] את [[כף התקווה הטובה]], בקצה הדרומי של [[יבשה|יבשת]] [[אפריקה]].
'''נתיב הכף''' ([[פורטוגזית]]: '''Rota do Cabo''') הוא הכינוי לדרך הימית בין ה[[המיספרה]] ה[[מערב|מערבית]] להמיספרה ה[[מזרח|מזרחית]], אשר בה מקיפים [[כלי שייט]] את [[כף התקווה הטובה]], בקצה הדרומי של [[יבשה|יבשת]] [[אפריקה]].


חנוכתו של נתיב הכף נזקפת לזכותם של יורדי ים פורטוגזים, הודות לניסיון שצברו בהפלגה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], תוך העזרות בתורות ה[[ניווט]] וה[[שייט]] שפותחו ב[[פורטוגל]]. היה זה [[וסקו דה גמה]] הראשון שהפליג בנתיב זה, וכך גילה את הנתיב הימי להודו, כאשר עגן מול חופי [[קליקוט]] ב-[[1498]]. היה זה [[חלום]] פורטוגזי נושן שהתגשם. המגעים בין מערב למזרח חדלו להיות תלוים במעבר שיירות ב[[דרך המשי]]. כעת, ניצלה פורטוגל את ההזדמנות להפוך ל[[מעצמה]] ימית-[[מסחר|מסחרית]] [[האוקיינוס האטלנטי|אטלנטית]]. היא אכן הפכה לכזו ב[[מאה ה-16]], והסחר ב[[ים התיכון]] ספג מכה אנושה.
חנוכתו של נתיב הכף נזקפת לזכותם של יורדי ים פורטוגזים, הודות לניסיון שצברו בהפלגה ב[[האוקיינוס האטלנטי|אוקיינוס האטלנטי]], תוך העזרות בתורות ה[[ניווט]] וה[[שייט]] שפותחו ב[[פורטוגל]]. היה זה [[וסקו דה גמה]] הראשון שהפליג בנתיב זה, וכך גילה את הנתיב הימי להודו, כאשר עגן מול חופי [[קליקוט]] ב-[[1498]]. היה זה [[חלום]] פורטוגזי נושן שהתגשם. המגעים בין מערב למזרח חדלו להיות תלוים במעבר שיירות ב[[דרך המשי]]. כעת, ניצלה פורטוגל את ההזדמנות להפוך למעצמה ימית-[[מסחר|מסחרית]] [[האוקיינוס האטלנטי|אטלנטית]]. היא אכן הפכה לכזו ב[[מאה ה-16]], והסחר ב[[ים התיכון]] ספג מכה אנושה.


הדרך הימית להודו, מקור ה[[תבלינים]], ולשאר חלקי העולם הלא-נודעים שב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]], נשלטה בתחילה על ידי הפורטוגזים. בשנים [[1498]]-[[1635]], הפליגו מ[[ליסבון]] למזרח 917 ארמדות. נסיונות מצד [[צרפת|צרפתים]], ביניהם גם זה של [[פרמנטיאר]] (Parmentier), שהפליג ל[[סומטרה]] ב-[[1529]], לא היוו כלל ועיקר כל איום על ה[[מונופול]] הפורטוגזי. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החלו ה[[האימפריה ההולנדית|הולנדים]] וה[[האימפריה הבריטית|אנגלים]] גם הם להפליג למזרח בנתיב הכף, ולהקים שם [[פייטוריה|תחנות סחר]], ובכך תמה תקופת ה[[הגמוניה]] של פורטוגל בשיט באוקיינוס ההודי.
הדרך הימית להודו, מקור ה[[תבלינים]], ולשאר חלקי העולם הלא-נודעים שב[[האוקיינוס ההודי|אוקיינוס ההודי]], נשלטה בתחילה על ידי הפורטוגזים. בשנים [[1498]]-[[1635]], הפליגו מ[[ליסבון]] למזרח 917 ארמדות. נסיונות מצד [[צרפת|צרפתים]], ביניהם גם זה של [[פרמנטיאר]] (Parmentier), שהפליג ל[[סומטרה]] ב-[[1529]], לא היוו כלל ועיקר כל איום על ה[[מונופול]] הפורטוגזי. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]] החלו ה[[האימפריה ההולנדית|הולנדים]] וה[[האימפריה הבריטית|אנגלים]] גם הם להפליג למזרח בנתיב הכף, ולהקים שם [[פייטוריה|תחנות סחר]], ובכך תמה תקופת ה[[הגמוניה]] של פורטוגל בשיט באוקיינוס ההודי.

גרסה מ־21:50, 7 בדצמבר 2007

נתיב הכף (פורטוגזית: Rota do Cabo) הוא הכינוי לדרך הימית בין ההמיספרה המערבית להמיספרה המזרחית, אשר בה מקיפים כלי שייט את כף התקווה הטובה, בקצה הדרומי של יבשת אפריקה.

חנוכתו של נתיב הכף נזקפת לזכותם של יורדי ים פורטוגזים, הודות לניסיון שצברו בהפלגה באוקיינוס האטלנטי, תוך העזרות בתורות הניווט והשייט שפותחו בפורטוגל. היה זה וסקו דה גמה הראשון שהפליג בנתיב זה, וכך גילה את הנתיב הימי להודו, כאשר עגן מול חופי קליקוט ב-1498. היה זה חלום פורטוגזי נושן שהתגשם. המגעים בין מערב למזרח חדלו להיות תלוים במעבר שיירות בדרך המשי. כעת, ניצלה פורטוגל את ההזדמנות להפוך למעצמה ימית-מסחרית אטלנטית. היא אכן הפכה לכזו במאה ה-16, והסחר בים התיכון ספג מכה אנושה.

הדרך הימית להודו, מקור התבלינים, ולשאר חלקי העולם הלא-נודעים שבאוקיינוס ההודי, נשלטה בתחילה על ידי הפורטוגזים. בשנים 1498-1635, הפליגו מליסבון למזרח 917 ארמדות. נסיונות מצד צרפתים, ביניהם גם זה של פרמנטיאר (Parmentier), שהפליג לסומטרה ב-1529, לא היוו כלל ועיקר כל איום על המונופול הפורטוגזי. במאה ה-17 החלו ההולנדים והאנגלים גם הם להפליג למזרח בנתיב הכף, ולהקים שם תחנות סחר, ובכך תמה תקופת ההגמוניה של פורטוגל בשיט באוקיינוס ההודי.

עם זאת, במשך יותר מ-80 שנה, יכלו הארמדות הפורטוגזיות, העמוסות בתבלינים ובעוד מגוון סחורות, להקיף את הכף ללא שנשקפה להן כל סכנה מצד שודדי ים או ספינות סוחר של אומות אחרות; בעת שחזרו לאירופה, כאשר הפליגו לתוך המרחב הימי שסביב האיים האזורים (תחנת ביניים בסוף המסע), ספגו הספינות הפורטוגזיות (Naus) התקפות של שודדי ים לעיתים תדירות. לא פעם הם פעלו מטעם הכתר הצרפתי או האנגלי.

בעבר, נודעה חשיבותו המסחרית והפוליטית הרבה של נתיב הכף. בזכותו התפתחה מאוד הכלכלה של פורטוגל. זאת, כל עוד לא נאלצו קברניטי האימפריה למקד את תשומת ליבם בזירות אחרות, בעיקר ברזיל.

בעבר יוחסה לנתיב הכף חשיבות עליונה בכלכלה העולמית, עד שב-1869 נפתחה תעלת סואץ לשיט. לאחרונה שב נתיב הכף למוקד תשומת הלב העולמית, כמסלול חלופי חיוני לאספקת נפט למערב , כאשר סגרה מצרים את תעלת סואץ לשיט בין השנים 1967-1975.

ערך זה הוא קצרמר בנושא גאוגרפיה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.