טולוס הוסטיליוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: ניצחון;
VolkovBot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: tr:Tullus Hostilius
שורה 33: שורה 33:
[[ru:Тулл Гостилий]]
[[ru:Тулл Гостилий]]
[[sv:Tullus Hostilius]]
[[sv:Tullus Hostilius]]
[[tr:Tullus Hostilius]]

גרסה מ־09:06, 13 בדצמבר 2007

טולוס הוסטיליוס (673 – 641 לפנה"ס), מלכה האגדי השלישי של רומא. הוסטיליוס היה הראשון ממלכי רומא שהרחיבו את גבולות הממלכה מעבר לחומות העיר.

דמותו כמעט וזהה לזאת של רומולוס: שניהם הכפילו את אוכלוסיית הממלכה, שניהם לחמו בוואינים ובפדיאנים, שניהם ארגנו את הצבא ושניהם עזבו את פני האדמה בסערה. עקב דמיון זה, יש רבים המייחסים את דבר חייו למיתוס. המלך נופל תחת דפוס המלכים השלוים והמלכים התוקפניים, שאפיין את ארבעת המלכים הראשונים של רומא. מה גם שהמקור הראשי, והכמעט יחיד, לגביו (ולגבי מרבית המלכים הרומאיים האחרים) הוא זה של טיטוס ליוויוס, היסטוריון שנוי במחלוקת.

עם מותו של נומה פומפיליוס העם מיהר להמליך את טולוס הוסטיליוס למלכה השלישי של רומא, והסנאט לא איחר לאשר את המינוי. טולוס נודע בקרב ההמונים כנכדו של אחד הלוחמים האמיצים שסייעו רבות לרומולס. תשוקת הקרב של הוסטיליוס עלתה אפילו על זאת של רומולוס ולא ידעה שום מעצור.

בימיו החלו חקלאים מאלבה לונגה ומרומא לבזוז זה את רכושו של זה. אחר מספר נסיונות דיפלומטיים כושלים יצאו שני הצדדים למלחמה. מלכה של אלבה לונגה מת לפני הקרב, ובמקומו התמנה שר הצבא, מטיוס פופטיוס, על העם. הוסטיליוס נשא ונתן עם בני אלבה לונגה והצדדים הגיעו להסכמה שקרב בין שלישיית אחים מכל צד תקבע את גורל הערים. אחר ניצחון שלישיית ההוראטיי הרומית על הקוראטיי של אלבה לומגה נשתעבדה אלבה לונגה לרומא.

כעבור זמן מה, הכריזו הפדיאנים והוואינים מלחמה על רומא. המלך הרומי יצא לשדה הקרב וקרא לצבא אלבה לונגה לעזרתו. בשדה הקרב נטשוהו בני אלבה לונגה, אך הוא הצליח להביס את אויביו. כעונש על בוגדנותם הוציא להורג את מטיוס, השמיד את אלבה לונגה והעביר את אוכלוסייתה לגבעה הקלאית ברומא. הוסטיליוס הקים את גייס האבירים הרומי ואת בית הסנאט החדש. הוא החל מלחמה נוספת בסביאנים והוואינים, וניצח גם בה.

התעסקותו הרבה במלחמה הביאה לעבודה לא תקינה, אם בכלל, של האלים. אלו בתגובה הפילו על רומא מגפה, שאף טולוס לקה בה. כשהתחנן בפני יופיטר על חייו, גמל לו האל בברק שהפכו לאפר. הרומאים הסיקו כי הם צריכים מלך שליו יותר, ופנו לאנקוס מארקיוס, נכדו של נומה.