תלת דפורענותא

בשם תלת דפורענותא (או תלתא דפורענותא, בארמית: שלוש של פורענות) מכנים את שלוש השבתות שבין צום שבעה עשר בתמוז לבין תשעה באב, משום שקוראים בהן הפטרות שעוסקות בעניין חורבן בית המקדש. המנהג מופיע במשנה תורה לרמב"ם ובשולחן ערוך ומקורו בפסיקתא דרב כהנא.

בניגוד למנהג הרגיל, שלפיו בהפטרה קוראים קטע בנביאים מעניין פרשת השבוע, בשבתות אלה, החלות בימי בין המצרים, קוראים נבואות תוכחה של ירמיהו וישעיהו שהזהירו את העם כי חטאיהם יביאו לחורבן בית המקדש.

בשבת הראשונה, שבה קוראים את פרשת פינחס או את פרשת מטות, מפטירים בנבואת ההקדשה שבפרק א' של ספר ירמיהו, "דברי ירמיהו". בשבת השנייה, שבה קוראים את פרשת מסעי (או את מטות ומסעי יחד), מפטירים האשכנזים והספרדים בפרק ב' של ירמיהו (הפטרת "שמעו"), ואילו התימנים מפטירים בפרק הראשון של ספר ישעיהו.

בשבת השלישית, שהיא השבת שלפני תשעה באב (וקוראים בה את פרשת דברים), קוראים האשכנזים והספרדים את הפרק הראשון של ישעיהו, "חזון ישעיהו בן אמוץ אשר חזה על יהודה וירושלים". התימנים, שקראו את הפרק בשבוע שלפניו, קוראים בהמשך הפרק "איכה הייתה לזונה קריה נאמנה". על שם פתיחת הפרק נקראת השבת "שבת חזון", ויש נוהגים בה מנהגי אבלות מיוחדים. את הפטרת "חזון" יש מהאשכנזים הנוהגים לקרוא במנגינת טעמי המקרא של מגילת איכה. בכמה מקהילות צפון אפריקה יש הנוהגים לקרוא במנגינה עצובה את כל הפטרות תלת דפורענותא.

בשבע השבתות שאחרי תשעה באב מפטירים בענייני נחמה, והן נקראות "שבע דנחמתא".

מנהגים נוספים

אצל יהודי איטליה מנהג תלתא דפורענותא נהוג רק באופן חלקי. בשבתות הראשונה והשנייה הם נוהגים לקרוא הפטרות רגילות מעניין פרשיות השבוע, ורק בשבת חזון הם קוראים את ההפטרת "חזון" הנהוגה אצל האשכנזים והספרדים.

יהודי ג'רבא ויהודי לוב נוהגים בשבת חזון להפטיר "משא גיא חזיון" (ישעיהו פרק כב פסוקים א-יד). יהודי מרוקו נוהגים לקרוא הפטרות אלו בנעימה מיוחדת להם.

ילדים ששבת בר המצווה שלהם חל בשבתות אלו יכולים לעלות לתורה כרגיל ולחגוג את בר המצווה .

קישורים חיצוניים

• תעניות ציבור,באתר "חג שמח"