האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
שורה 17: שורה 17:
==האיים הקריבים==
==האיים הקריבים==


דנמרק השיגה את האי [[סנט תומאס]] את האי [[סנט ג'אן]] ורכשה את [[סנט קרויס]] מ[[צרפת]] ב-1773. כל כלכלת האיים נתבססה על סוכר. האיים האלו נודעו כ[[איי הודו המערביים הדנים]] ולבסוף נמכרו ל[[ארצות הברית]] ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כ[[איי הבתולה האמריקאים]].
דנמרק השיגה את האי [[סנט תומאס]], את האי [[סנט ג'אן]], ורכשה את [[סנט קרויס]] מ[[צרפת]] ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כ[[איי הודו המערביים הדנים]] ולבסוף נמכרו ל[[ארצות הברית]] ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כ[[איי הבתולה האמריקאים]].


==אפריקה==
==אפריקה==

גרסה מ־23:37, 25 בינואר 2008

לדנמרק היו קולוניות כבר מתחילת המאה ה-13, כשקיבלה שליטה על אסטוניה. באיחוד עם נורווגיה, לדנמרק-נורווגיה היתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של נורווגיה, גרינלנד, איי פארו, אורקני, שטלנד ואיסלנד. במאה ה-17, לאחר אבידות טריטוריאליות בחצי האי הסקנדינבי, דנמרק-נורווגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר באפריקה, בהקריבים, ובהודו.

האימפריה הדנית ב-1800

כריסטיאן החמישי, היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל המרקנטיליזם שסחף את אירופה באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה טרנקובאר או סרנגמבדי, בחופה הדרומי של הודו ב-1620.

השריד האחרון של האימפריה, שהוא גם הטריטוריה הגדולה בה היא גרינלנד, שזכתה בשלטון עצמי ב-1953, ומאז היא איזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו אוטונומיה מדנמרק ב-1948.

הודו

קולוניות דניות ואחרות בהודו

דנמרק החזיקה במספר קולוניות קטנות ועמדות מסחר לאורך תת-היבשת ההודית מהמאה ה-17 עד למאה ה-19, שלבסוף נמכרו לבריטניה שהפכה לכוח העיקרי באזור.

הקולוניה טרנקובאר, (כיום Tharangambadi) הוחזקה 225 שנה עד שנמכרה לבריטניה ב-1845.

ב-1755 דנמרק רכשה את העיירה סרמפור, ומאוחר יותר את אחנה ופירפור. ב-1829 אוניברסיטה דנית (הקיימת עד היום) נבנתה בסרמפור. גם הערים האלו נמכרו גם הם לבריטניה ב-1845. עוד ניסיון דני לקולוניזציה היה באיי ניקובר.

האיים הקריבים

דנמרק השיגה את האי סנט תומאס, את האי סנט ג'אן, ורכשה את סנט קרויס מצרפת ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כאיי הודו המערביים הדנים ולבסוף נמכרו לארצות הברית ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כאיי הבתולה האמריקאים.

אפריקה

דנמרק החזיקה בכמה נקודות מסחר וארבעה מבצרים לאורך חוף הזהב במערב אפריקה, במיוחד באזור גאנה של היום. שלושת נקודות המסחר היו מבצר פרדניקסבורג, מבצר כריסטיאנבורג שנרכש משוודיה, ופרדריקסבורג. המבצרים היו מבצר פרינסטנסן שנבנה בשנת 1784, מבצר אגוסטבורג מ-1787, מבצר פריאדנסבורג ומבצר קונגנסטן, חלק מהם נשארו הריסות כיום. מהם, רק אחד נשאר בשימוש כיום- מבצר כריסטיאנבורג שהוא מבנה מגורים כיום בגאנה. מבצר כריסטיאנבורג נעשה הבסיס לכוחות הדנים באפריקה, והמרכז לסחר בעבדים באיי הודו המערביים הדנים. דנמרק מכרה את המבצרים שלה לבריטניה בשנת 1850.


קישורים חיצוניים