מפיק (קולנוע וטלוויזיה)

מפיק קולנוע או טלוויזיה הינו המנהל הראשי של סרט קולנוע או טלוויזיה.

המפיק מלווה את הסרט בכל שלביו, מהרעיון הראשוני ועד להפצת הסרט המוגמר. המפיק הוא המנהל של כל בעלי התפקידים בסרט, ובסמכותו לגייס וכן ולפטר את הבמאי, השחקנים וכל איש צוות שהוא.

תפקידיו העיקריים של המפיק:

• לגייס ולארגן מימון לסרט,
• לגייס, לנהל ובשעת הצורך - לפטר - אנשי צוות ושחקנים,
• לתאם את עשיית הסרט בהיבט המנהלתי: תיאום רישיונות צילום במקומות ציבוריים, שינוע הצוות והציוד וכדומה,
• לתאם את הפצת הסרט מול בתי קולנוע, ספריות וידאו וכדומה.

תפקידו של מפיק קולנוע שונה לחלוטין מזה של מפיק מוזיקלי, ואין להתבלבל ביניהם. בשעה שלמפיק מוזיקלי תפקיד טכני מאוד, אשר תורם ישירות לעיצוב המוזיקה והתוצאה הסופית, תפקידו של מפיק קולנוע הינו ניהולי. מפיק מוזיקלי הינו תמיד מוזיקאי עתיר נסיון וידע בתחום; מפיק קולנוע הינו בדרך-כלל איש עסקים, אמנם בעל נסיון רב בתעשיית הקולנוע, אך לא בהכרח בעל ידע טכני במלאכת עשיית הסרט. לצד המפיק הראשי קיימים בדרך-כלל אנשי הפקה נוספים:

• מפיק בפועל (Executive producer). תפקיד זה קשה מעט להגדרה, ובדיחות רבות קיימות בתעשיית הקולנוע באשר לתפקידו המעורפל של המפיק בפועל. בדרך-כלל מדובר בנציג ראשי, ואולי אף מנכ"ל (מנהל כללי), של אולפן הקולנוע שבמסגרתו נעשה הסרט. תפקידו הראשי של המפיק בפועל הוא גיוס כספים למימון הסרט. לעתים ניתן קרדיט של מפיק בפועל לאנשים שתרמו כסף רב להפקה או שעזרו להפיץ את הסרט. השחקנית דרו ברימור, למשל, קיבלה קרדיט של מפיקה בפועל בסרט דוני דארקו (2001) מטעמים אלו. בסדרות טלוויזיה מקובל שהמפיק בפועל הינו הוגה הסדרה והתסריטאי הראשי.
• מפיק שותף (Associate producer). אחראי לניהול השוטף, היומיומי, של עשיית הסרט. תואר זה ניתן במקרים רבים לאישים שונים אשר תרמו בצורה זו או אחרת להבאת הסרט לעולם. בסרט הקומדיה סטייט ומיין (2000), בו מתוארת הפקת סרט קולנוע, מתואר בבדיחות תפקיד המפיק השותף כ"תואר אותו נותנים למזכירה במקום לתת לה העלאה במשכורת".
• מנהל הפקה (Production manager). המנהל הראשי של הצוות הטכני של הסרט. אחראי לתלבושות, לאיפור, לתפאורה, לציוד הצילום, התאורה והקול ולעיצוב הסט.
• עוזר מפיק (Co-producer).

עד לשנות ה-50 נהוג היה שלמפיק הקולנוע שליטה מוחלטת על כל היבטי הסרט, כולל ההיבט היצירתי. בשנות ה-50 חלה רפורמה ארגונית באולפני הקולנוע הגדולים בהוליווד, ומאז מקובל שהבמאי אחראי לניהול היצירתי. חיכוכים בין במאים ומפיקים בנושא זה אינם נדירים, ולמפיק, מתוקף היותו מנהל הסרט, זכות המילה האחרונה. בעבר קרה שבמאי קולנוע לא הסכימו לחתום את שמם על סרטים מסוימים, עקב סכסוך יצירתי עם המפיק או עקב חוסר שביעות רצון כללי מהתוצאה הסופית. במקרה זה נהוג היה שבמקום שמו האמיתי של הבמאי, יינתן קרדיט זה לאלן סמית'י (ראו ערך זה לפירוט בנושא).

המפיק הוא זה שמקבל את פרס "הסרט הטוב ביותר" בטקסים שונים, כגון טקס פרסי האוסקר.