סגוליות – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
יוסי (שיחה | תרומות)
יוסאריאן (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
{{לשכתב|לא מובן להדיוטות}}
'''סגוליות''' (גם '''ספציפיות'''. ב[[אנגלית]]: specificity) משמשת כמדד [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] ליעילותו של מבחן בזיהוי אי קיומו של מצב מסוים. כך למשל, אם בדיקת סקר רפואית בודקת את קיומה של מחלה, סגוליות הבדיקה היא ה[[הסתברות]] לזיהוי הנבדק כבריא במידה והוא אכן בריא.


'''סגוליות''' (גם '''ספציפיות'''. ב[[אנגלית]]: specificity) משמשת כמדד [[סטטיסטיקה|סטטיסטי]] ליעילותה של בדיקה. כך למשל, אם בדיקה רפואית נועדה לגלות את קיומה של מחלה, סגוליות הבדיקה היא ה[[הסתברות]] לתשובה חיובית במידה והנבדק אכן חולה במחלה.
קביעת סגוליות המבחן נעשית על ידי השוואת תוצאות המבחן לתוצאות מבחן שמהווה את מדד הזהב (המדד הקובע והמוחלט לגבי קיומו של המצב הנבדק). כך למשל, תוצאת בדיקת סקר למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). התוצאות החיוביות נבדקות מול מדד הזהב ונקבעות כ"חיוביות אמיתיות" במידה ואכן המחלה קיימת על פי מדד הזהב או כ"חיוביות שגויות" במידה והמחלה לא קיימת. התוצאות השליליות נבדקות באותה צורה ונקבעות כ"שליליות אמיתיות" במידה והמחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב או כ"שליליות שגויות" במקרה שבדיקת הסקר שללה את המחלה אך המחלה קיימת לפי מדד הזהב.

קביעת סגוליות המבחן נעשית על ידי השוואת תוצאות המבחן למבחן מהימן, המכונה "מדד הזהב". כך למשל, תוצאת בדיקת סקר למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). התוצאות החיוביות נבדקות מול מדד הזהב ונקבעות כ"חיוביות אמיתיות" במידה ואכן המחלה קיימת על פי מדד הזהב או כ"חיוביות שגויות" במידה והמחלה לא קיימת. התוצאות השליליות נבדקות באותה צורה ונקבעות כ"שליליות אמיתיות" במידה והמחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב או כ"שליליות שגויות" במקרה שבדיקת הסקר שללה את המחלה אך המחלה קיימת לפי מדד הזהב.


{| border="1" align="center" style="text-align: center; background: #FFFFFF;"
{| border="1" align="center" style="text-align: center; background: #FFFFFF;"

גרסה מ־23:17, 12 בפברואר 2008

סגוליות (גם ספציפיות. באנגלית: specificity) משמשת כמדד סטטיסטי ליעילותה של בדיקה. כך למשל, אם בדיקה רפואית נועדה לגלות את קיומה של מחלה, סגוליות הבדיקה היא ההסתברות לתשובה חיובית במידה והנבדק אכן חולה במחלה.

קביעת סגוליות המבחן נעשית על ידי השוואת תוצאות המבחן למבחן מהימן, המכונה "מדד הזהב". כך למשל, תוצאת בדיקת סקר למחלה יכולה להיות חיובית (מחלה קיימת) או שלילית (מחלה לא קיימת). התוצאות החיוביות נבדקות מול מדד הזהב ונקבעות כ"חיוביות אמיתיות" במידה ואכן המחלה קיימת על פי מדד הזהב או כ"חיוביות שגויות" במידה והמחלה לא קיימת. התוצאות השליליות נבדקות באותה צורה ונקבעות כ"שליליות אמיתיות" במידה והמחלה אכן לא קיימת על פי מדד הזהב או כ"שליליות שגויות" במקרה שבדיקת הסקר שללה את המחלה אך המחלה קיימת לפי מדד הזהב.

מצב (כמו מחלה)
כפי שנקבע על ידי מדד הזהב
קיים לא קיים
תוצאת
הבדיקה
חיובית חיובית אמיתית חיובית שגויה ערך ניבוי חיובי
שלילית שלילית שגויה שלילית אמיתית ערך ניבוי שלילי

רגישות

סגוליות

סגוליות היא שיעור התוצאות השליליות אמיתיות בכל האוכלוסייה הבריאה. היא מחושבת על ידי חלוקת מספר התוצאות השליליות האמיתיות בסך מספר התוצאות השליליות האמיתיות ומספר התוצאות החיוביות השגויות.

                  שליליים אמיתיים
סגוליות = --------------------------------
          שליליים אמיתיים + חיוביים שגויים

אם לבדיקה יש סגוליות של 100%, הבדיקה תזהה את כל האנשים הבריאים כבריאים. סגוליות של 90% מתארת בדיקה שתשלול מחלה בתשעים אחוזים מהאנשים הבריאים.

דוגמה לחישוב סגוליות

מחלת כבד
קיימת לא קיימת
סינטיגרפיה
של הכבד
חיובית 231 32
שלילית 27 54

מחקר רפואי בדק את דיוקה של בדיקת סינטיגרפיה (רישום מקומם של נותבים רדיואקטיבים שהוחדרו לגוף) של הכבד[1]. עורכי המחקר השוו את תוצאות הסינטיגרפיה לתוצאות של בדיקות שמהימנותן ידועה, לבדיקות של ביופסיה של הכבד ולבדיקות שנעשו בניתוח בחי או בניתוח שלאחר המוות. תוצאות חיוביות של הסינטיגרפיה מצביעות על מחלת כבד ותוצאות שליליות שוללות מחלה. בטבלה מרוכזות תוצאות הבדיקה בהשוואה לקיומה או אי קיומה של מחלת כבד.

חמישים וארבעה נבדקים נמצאו בריאים גם בסינטיגרפיה וגם בבדיקות הפולשניות, קרי 54 תוצאות שליליות אמיתיות. שלושים ושניים נבדקים נמצאו חולים על ידי הסינטיגרפיה למרות שהם אינם חולים, קרי 32 תוצאות חיוביות שגויות.

סגוליות הבדיקה היא     

בקבוצת הבריאים, ההסתברות שסינטיגרפיה תמצא שנבדק הוא בריא היא 62.79%.

ראו גם

לקריאה נוספת

הערות שוליים

  1. ^ Drum DE, Christacopoulos JS. Hepatic scintigraphy in clinical decision making. Journal of nuclear medicine. 1972 Dec;13(12):908-15. PMID 4564095