מטוס מטען – הבדלי גרסאות
Oren neu dag (שיחה | תרומות) תבנית:Commons |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Ar 232-10.JPG|px250|ממוזער|שמאל|מטוס Arado Ar 232, נחשב בעיני רבים למטוס התובלה המודרני הראשון]] |
|||
[[תמונה:Cargolux B747-400F.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מטוס תובלה מדגם [[בואינג 747]]-400F עם דלת מטען קדמית פתוחה]] |
[[תמונה:Cargolux B747-400F.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מטוס תובלה מדגם [[בואינג 747]]-400F עם דלת מטען קדמית פתוחה]] |
||
[[תמונה:Malaysia AL Kargo B747-200BF TF-ARM.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מטוס [[בואינג 747]]-200BF השייך ל[[מלזיה איירליינס]]. זהו מטוס נוסעים אשר עבר הסבה לשמש כמטוס מטען.]] |
[[תמונה:Malaysia AL Kargo B747-200BF TF-ARM.jpg|200px|ממוזער|שמאל|מטוס [[בואינג 747]]-200BF השייך ל[[מלזיה איירליינס]]. זהו מטוס נוסעים אשר עבר הסבה לשמש כמטוס מטען.]] |
||
| שורה 19: | שורה 18: | ||
מטוסי מטען מופעלים על ידי חברות תעופה אזרחיות העוסקות אף בהטסת נוסעים וכן על ידי חברות תובלה אוירית העוסקות בהטסת מטענים בלבד. מטוסי תובלה מופעלים אף בחילות האוויר של צבאות רבים בעולם. |
מטוסי מטען מופעלים על ידי חברות תעופה אזרחיות העוסקות אף בהטסת נוסעים וכן על ידי חברות תובלה אוירית העוסקות בהטסת מטענים בלבד. מטוסי תובלה מופעלים אף בחילות האוויר של צבאות רבים בעולם. |
||
| ⚫ | |||
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cargo aircraft|שם ויקישיתוף=מטוסי תובלה}} |
{{מיזמים|ויקישיתוף=Category:Cargo aircraft|שם ויקישיתוף=מטוסי תובלה}} |
||
| ⚫ | |||
* [http://www.iai.co.il/Bedek.aspx?FolderID=32998&lang=EN&res=0&pos=0 הסבת מטוסי נוסעים למטען בתעשייה האוירית לישראל] |
* [http://www.iai.co.il/Bedek.aspx?FolderID=32998&lang=EN&res=0&pos=0 הסבת מטוסי נוסעים למטען בתעשייה האוירית לישראל] |
||
גרסה מ־13:51, 22 בפברואר 2008
מטוס תובלה הוא כלי טיס שעוצב ותוכנן במיוחד לצורך הובלת מטענים, להבדיל מהובלת נוסעים. התאמת המטוס לתפקידו מצריכה מספר מאפיינים העוזרים בזיהוי מטוס תובלה: גופו של המטוס נראה "עבה" יותר ממטוסי נוסעים, כנפיים עליונות מאפשרות לקרקעית המטוס להיות קרובה יותר לקרקע, מספר גדול של גלגלים המאפשרים גם נחיתה במסלולים מאולתרים, זנב גבוה המאפשר פתיחת דלת מטען אחורית. חלק ממאפיינים אלה אינו קיים במטוסים מטען אשר נבנו במקור להטסת נוסעים ועברו הסבה לשימוש כמטוסי מטען.
כבר בשנת 1911 החל השימוש במטוסי מטען, בתחילה היו אלה מטוסי דואר אויר. מטוסים אלה לא תוכננו כמטוסי מטען. בתחילת שנות ה-20 החלו לראשונה יצרני מטוסים לבנות מטוסי מטען ייעודיים.
רבים רואים במטוס Arado Ar 232, אשר נבנה לשימוש חיל האוויר הגרמני במלחמת העולם השנייה, כמטוס המטען "האמיתי" הראשון, זאת כיוון שמטוס זה נושא רבים מן המאפיינים המודרניים של מטוס מטען. רוב מטוסי המטען במלחמת העולם השנייה, בחיל האוויר הגרמני ובחילות אוויר אחרים, היו מטוסי נוסעים שהוסבו לתצורת מטען. בחילות האוויר של בנות הברית בלט בתפקיד זה מטוס הDC-3 דקוטה.
עם תום מלחמת העולם השניה החלו יצרני מטוסים שונים לייצר מטוסי מטען, חלקם בעלי מאפיינים "ניסיוניים". פיתוח מנוע הטורבו-פרופ איפשר תכנון מטוסי מטען כבדים ויעילים יותר, הבולט ביניהם הוא מטוס הC-130 הרקולס המשמש עד היום כאמת מידה למטוסי מטען.
מטוסי תובלה מוסבים
מטוסי תובלה מוסבים הם מטוסים שנבנו כדי לשמש מטוסי נוסעים ועברו הסבה למטוסי מטען. בתהליך ההסבה הוסרו מן המטוסים כל מאפייני הנוחיות והאביזרים הדרושים למטוס נוסעים ונבנתה בהם דלת מטען, או דלתות מטען, רחבה וגדולה לצורך טעינה ופריקה.
רוב הסבות מטוסי נוסעים למטען מתבצעות על מטוסים מיושנים יחסית שאינם מתאימים עוד להטסת נוסעים, אם בגלל שיקולי בטיחות ועלות ואם בגלל היותם רועשים. יחד עם זאת קיימת אף דרישה בשוק למטוסי מטען מוסבים חדשים. כך, ניתן להזמין מן היצרן מטוס מדגם בואינג 747 בתצורת מטען, שבו דלת גדולה הנפתחת מעלה באף המטוס וחלל המטען מותאם לגודל התקני של מכולה, כך שניתן להעמיס עליו שתי מכולות לגובה ושתיים לרוחב.
התעשייה האוירית לישראל היא בין החברות הבולטות בעולם בתחום הסבת מטוסי נוסעים למטוסי מטען. התעשייה האוירית מתמחה בהסבת מטוסים מן הדגמים בואינג 747, בואינג 737 ובואינג 767. לאחר ההסבה נוספות לשם דגם המטוס האותיות BDSF שמשמעותן "(מטוס) מטען מיוחד (תוצרת) בדק" (Bedek Special Freighter).
מטוסי מטען מופעלים על ידי חברות תעופה אזרחיות העוסקות אף בהטסת נוסעים וכן על ידי חברות תובלה אוירית העוסקות בהטסת מטענים בלבד. מטוסי תובלה מופעלים אף בחילות האוויר של צבאות רבים בעולם.
