ההאופטמן מקפניק

פסל של ההאופטמן מקופניק

תמונתו המשטרתית של וילהלם פוגיט

ההאופטמן מקופניק הוא סיפור שוד מפורסם שקרה בעיר קופניק בגרמניה בשנת 1906. עובד גם למחזה ולשני סרטי קולנוע.

הסיפור

באקוטובר 1906, וילהלם פויגט, שהיה סנדלר כושל ופושע זוטר, השתחרר מהכלא. חבריו סיפרו לו כי בקופת העיירה קופניק, מופקדים 2 מיליון רייכסמארק והוא החליט לשדוד אותם. פויגט התלבש במדים של סרן בצבא הפרוסי (האופטמן) אותם רכש בשוק הפשפשים, ו"פקד" על עשרה חיילים שפגש ברחוב בברלין לבוא אחריו ברכבת לקפוניק. כשהגיעו לבניין העירייה הורה פויגט לחלק מהחיילים להקיף את הבניין ולשאר להיכנס איתו למשרד ראש העיר, גיוארג לאנגרהאנס. פויגט הודיע לראש העיר כי הוא נתון במעצר צבאי ועליו להגיש לו את כל הדוחות הכספיים והמזומנים שבקופת העירייה. בלשים ושוטרים של המשטרה המקומית שהגיעו למקום כדי לברר על מה המהומה, מיד הופנו על ידי פויגט לבצע מטלות שונות כגון להביא לחיילים קפה ולסייע בשמירה ההקפית. פויגט החרים מקופת העירייה 3,557 מארק והשאיר קבלה על הסכום אצל ראש העיר. הוא הורה לחיילים להשאר בעמדות השמירה והסתלק מן המקום.

פויגט, שהפך מיד למבוקש מספר 1 בגרמניה, הסגיר עצמו אחר כמה ימים והובא למשפט מתוקשר בו נידון ל-5 שנות מאסר. אחרי שנתיים, ניתנה לו חנינה על ידי וילהלם השני, קיסר גרמניה. לאחר שהשתחרר מהכלא בשנית, פויגט פתח בקריירה קצרה של מופעי קרקס, עבר לגור בלוקסמבורג ונפטר שם ב-1922.

השפעה

כשהתפרסם, סיפור השוד הפך את הגרמנים לבדיחה של אירופה, והביאה לאבסורד את חוש המשמעת הגרמני. מאמרי סאטירה ושירים מלגלגים פורסמו בעיתונים, בעיקר בצרפת שעדיין לא סלחה לפרוסיה על ההפסד שהנחילה לצרפת ב-1870.

ב-1931 קרל צוקרמייר כתב מחזה בשם "ההאופטמן מקופניק" שזכה להצלחה מרובה בתיאטרון.

בגרמניה הנאצית, בה הציות העיוור לפיהרר היה אחד מאבני היסוד של השלטון, לא ראו בעין יפה את השימוש המלגלג שעשה צוקרמייר בסיפור השתעבודתם של גרמנים לסמכות שבמדים, ומנעו את הפצת הספר.

בשנות ה-50 של המאה ה-20, הופק סרט עלילתי בנושא, בכיכובו של היינץ רוהמאן, ושתי גרסאות נוספות ב-1997 ו-2004.

קישורים חיצוניים

• סרטים על הסיפור ב-IMDb