תנא קמא – הבדלי גרסאות
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מאין תקציר עריכה |
הגדרה צריכה להיות פוזיטיבית ולא נגטיבית; את הציטוט המדומה יש להחליף בציטוט. |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
ב[[גמרא]], '''תנא קמא''' (בארמית ובתרגום לעברית - ה[[תנא]] הראשון) הוא כינויו של בעל הדעה המוצגת ראשונה ב[[משנה]]. |
|||
בדרך כלל בתחילת משנה כתובה [[הלכה]] או מימרא ללא ציון שמו של התנא שאמר אותה, זו נקראת שיטת "תנא קמא", במידה ויש תנא נוסף אשר חולק על דברי התנא הראשון, מצויין שמו של התנא החולק, וכך לדוגמא נמצא בגמרא: [[רבי אליעזר]] חולק על דבריו של התנא קמא - התנא הראשון. |
|||
| ⚫ | |||
| ⚫ | בהרבה מן המשניות שסידר [[רבי יהודה הנשיא]] כתובות הלכות ומימרות ללא ציון שמו של התנא שאמר אותם, וללא אף תנא אחר שחולק. משניות אלו נקראות "סתם משנה", ובגמרא מפורטים כמה תנאים אשר ייתכן והם אלו שאמרו את דברי המשנה, בדרך כלל מדובר באחד מחמשת תלמידיו המיוחדים של [[רבי עקיבא]]: [[רבי מאיר]], [[רבי יהודה]], [[רבי יוסי]], [[רבי שמעון בר יוחאי]] ורבי [[אלעזר בן שמוע]]. |
||
[[קטגוריה:מושגים בתלמוד]] |
[[קטגוריה:מושגים בתלמוד]] |
||
גרסה מ־15:17, 9 במרץ 2008
בגמרא, תנא קמא (בארמית ובתרגום לעברית - התנא הראשון) הוא כינויו של בעל הדעה המוצגת ראשונה במשנה.
בהרבה מן המשניות שסידר רבי יהודה הנשיא כתובות הלכות ומימרות ללא ציון שמו של התנא שאמר אותם, וללא אף תנא אחר שחולק. משניות אלו נקראות "סתם משנה", ובגמרא מפורטים כמה תנאים אשר ייתכן והם אלו שאמרו את דברי המשנה, בדרך כלל מדובר באחד מחמשת תלמידיו המיוחדים של רבי עקיבא: רבי מאיר, רבי יהודה, רבי יוסי, רבי שמעון בר יוחאי ורבי אלעזר בן שמוע.