וילהלם קייטל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט: החלפת קט'
מ רובוט מוסיף: el:Βίλχελμ Κάιτελ
שורה 39: שורה 39:
[[da:Wilhelm Keitel]]
[[da:Wilhelm Keitel]]
[[de:Wilhelm Keitel]]
[[de:Wilhelm Keitel]]
[[el:Βίλχελμ Κάιτελ]]
[[es:Wilhelm Keitel]]
[[es:Wilhelm Keitel]]
[[fi:Wilhelm Keitel]]
[[fi:Wilhelm Keitel]]

גרסה מ־16:06, 20 במרץ 2008

וילהלם קייטל חותם על מסמכי הכניעה של גרמניה

גנרל-פלדמרשל וילהלם בודווין יוהן גוסטב קייטל (22 בספטמבר 1882 - 16 באוקטובר 1946), איש צבא גרמני. נידון למוות במשפטי נירנברג על חלקו בפשעי המלחמה של הוורמאכט.

חיים וקריירה מוקדמת

קייטל נולד בעיירה ליד הנובר בגרמניה כבנו של בעל אחוזה גרמני מן המעמד הבינוני. לאחר חינוך בבית הספר לקצינים בגטינגן, הפך לקצין - צוער בשנת 1901, והצטרף לרגימנט ארטילריה. הוא נישא לליזה פונטיין בשנת 1909.

במהלך מלחמת העולם הראשונה שירת ברגימנט ארטילריה. בספטמבר 1914 נפצע באופן חמור בידו מרסיס של פגז. לאחר שחרורו הצטרף למטכ"ל הגרמני ב-1915. לאחר התבוסה במלחמה הוא נותר בצבא, שנקרא עכשיו "רייכסווהר". היה לו חלק בארגון ה"פרייקורפס" (מיליציות ימניות קיצוניות המורכבות מיוצאי צבא, אשר דיכאו באלימות מרידות של גורמי שמאל קיצוני בגרמניה, כגון מרד הספרטקיסטים) באזור הגבול עם פולין, ולאחר מכן שירת במדריך בבית הספר לפרשים בהנובר במשך שנתיים.

בשנת 1924 הועבר למשרד ההגנה, ושירת במסגרת "משרד הכוחות המזוינים" שהיה הסוואה למטכ"ל הגרמני שהסכם ורסאי אסר על פעילותו. במהרה קודם לראש מחלקת הארגון במשרד זה, עמדה בה שירת אף במהלך עליית הנאצים לשלטון בשנת 1933, ובשנת 1935 עם יצירת "משרד הכוחות המזוינים" שימש כראש המשרד.

בשנת 1937 קיבל את דרגת הגנרל. בשנה זו התגלתה שערורייה שהיו מעורבים בה הגנרלים ורנר פון בלומברג וורנר פון פריטש (פון בלומברג נשא לאישה פרוצה לשעבר ופון פריטש הואשם בקיום יחסים הומוסקסואליים עם זונה ממין זכר), מפחד לפגיעה ביוקרתו וכדי להימנע מלהסביר את הפרשה המביכה לעם הגרמני (למרות שיש סברה שהיטלר תיכנן את כל הפרשה כדי לשבור את כוחו של מעמד הקצינים הפרוסי), היטלר החליט לשנות את מבנה הפיקוד הצבאי תוך שהוא מקים את ה-OKW מפקדת הכוחות המזוינים, ומעמיד בראשה את קייטל. בראש מחלקת המבצעים של הגוף החדש הועמד הגנרל אלפרד יודל. בשנת 1940 קיבל קייטל דרגת גנרלפלדמרשל.

מלחמת העולם השנייה

במהלך מלחמת העולם השנייה נראה כי קייטל הינו מפקד זהיר וחלש אופי. הוא יעץ להיטלר כנגד הפלישה לצרפת וכנגד מבצע ברברוסה - הפלישה לרוסיה. בשני המקרים לא קיבל היטלר את דעתו, בשני המקרים התפטר, ובשני המקרים לא התקבלה התפטרותו. הפעם האחרונה שבה יצא כנגד היטלר הייתה בשנת 1942 עת הדיח היטלר את פלדמרשל וילהלם ליסט, מפקד הכוחות הגרמנים בקווקז. גם הפעם לא נתקבלה דעתו. היו אלו חילוקי הדעות היחידים שהיו לו עם היטלר, ופרט להם נטה לקבל את דעתו של היטלר בכל נושא. ראויה לציון תמיכתו של היטלר בוויכוח בנוגע להפקרת הארמיה השישית למצור הרוסי במהלך הקרב על סטאלינגרד. עת הובא, ועמו הרמטכ"ל גנרל קורט צייטצלר וראש מחלקת המבצעים גנרל יודל, ונשאל לדעתו על החלטת היטלר שלא לפרוץ המצור, קרא לעבר היטלר: "פיהרר שלי, עמוד על הוולגה!".

בצייתנותו זו ציית גם לפקודות נפשעות בנוגע ליחס ליהודים ולשבויי מלחמה. הוא נתן להיינריך הימלר יד חופשית להשמדת העם היהודי בשטחים שבהם שלט הוורמאכט במזרח, ועודד את "פקודת הקומיסר" הנפשעת, בה ניתנה הוראה לירות בכל פעיל קומוניסטי. תחת אחריותו הורעבו למוות מאות אלפי שבויים ששרדו את הניפוי ההתחלתי של "פקודת הקומיסר".

לאחר קשר העשרים ביולי בו קשרו אנשי צבא בדרג גבוה קשר לרציחתו של היטלר ולהפלת המשטר הנאצי, מילא קייטל חלק מביש בדיכוי המרידה, כאשר שימש חלק מ"בית הדין הצבאי של כבוד", אשר נדרש על מנת להקנות סמכות ל"בית הדין העממי" בראשו ישב ה"משפטן" רולנד פרייזלר, סמכות באשר לקצינים הבכירים שהשתתפו בקשר. "בית הדין העממי" לידיו העביר קייטל את הסמכות לדון בעניין הקצינים כלל הליכים בלתי הוגנים ומשפילים, וגזר הדין היה לרוב מוות משפיל בתליה מווי פסנתרים המחוברים לאנקול קצבים. ההוצאות להורג צולמו, והוקרנו למספר נבחרים הסמוכים לחוגו הפנימי של הפיהרר, וביניהם קייטל.

עם ההתקדמות הסובייטית לעבר ברלין, קייטל הפציר בהיטלר לעזוב את העיר לפני תחילת הקרב על ברלין, שהיטלר סירב, קייטל שקל לחטוף אותו אבל ויתר התוכנית שהתברר לו שלא יוכל לגבור על שומרי ראשו של היטלר.

קייטל עזב את ברלין והעמיד את עצמו לשירותו של מנהיג גרמניה החדש, קרל דניץ.

אחרי המלחמה

לאחר תבוסת גרמניה היה קייטל בין החותמים ב-9 במאי 1945 על מסמך הכניעה (השני, לפי דרישת הסובייטים) בברלין. ב־13 במאי נעצר והובא למשפט בפני הטריבונל הבינלאומי לשפיטת פושעי המלחמה בנירנברג. הוא הואשם בקשר לקשירת פשעים כנגד השלום, תכנון ייזום וביצוע מלחמה תוקפנית, פשעי מלחמה ופשעים כנגד האנושות. הגנתו הייתה כי הוא "מילא את פקודות הממונים עליו". הגנה זו לא נתקבלה, והוא נמצא אשם בכל סעיפי האישום, בקשתו להיות מוצא להורג על ידי כיתת יורים נדחתה והוא נידון למוות בתליה, ונתלה ב-16 באוקטובר 1946, בנירנברג, מילותיו האחרונות היו "אני קורא לאלוהים האדיר לרחם על העם הגרמני. יותר משני מיליון חיילים גרמנים הלכו למותם בשביל ארץ האבות לפני, אני הולך עכשיו בעקבות בניי - הכול למען גרמניה".

קישורים חיצוניים