איחוד משפחות

איחוד משפחות הינה הגירה הנעשית על ידי בני משפחה על מנת להתאחד עם בני משפחה אחרים שכבר נמצאים בארץ היעד. מדינות רבות בעולם מתירות הגירה באמצעות איחוד משפחות בתנאים שונים, תוך ניסיון לשמור מצד אחד על הזכות הבסיסית של האדם הגר אצלן לגור עם משפחתו או בן זוגו, ומצד שני, על זכות המדינה להגביל הגירה אליה.

איחוד משפחות בישראל

בישראל מתנהלת התהליך של איחוד משפחות מול משרד הפנים. בקשות רבות מוגשות למשרד הפנים על ידי ערביי ישראל עבור בני משפחתם הפלסטינים המתגוררים בשטחים או בחו"ל. הבקשות הן לרוב עבור קרובי משפחה מאזור יהודה ושומרון או מרצועת עזה בבקשה להיתרי כניסה לישראל או בבקשה לתושבות ארעית הקרויה על ידי משרד הפנים א'5. תהליך זה אורך לרוב שנים רבות ולאחר סירוב מתמשך בוחרים המבקשים לפנות לבית המשפט המחוזי בירושלים בעתירה מנהלית.

משפחות הופרדו לרוב על ידי המלחמות השונות, ורוב הבקשות המוגשות לאיחוד משפחות בישראל בין פלסטינים וערבים אזרחי ישראל הינם תוצאה של נישואין.

עקב המצב הביטחוני, חוקי ההגירה הם קשים ביותר והאפשרות לאיחוד משפחות, בייחוד של אזרחים ישראלים המתחתנים עם פלסטינים (ולא רק מאזורי יהודה, שומרון וחבל עזה) הוגבלו ביותר.

בדברי ההסבר להצעת חוק האזרחות והכניסה לישראל נאמר:

"מאז פרוץ העימות המזוין בין ישראל לפלסטינים אשר הוביל בין השאר לביצועם של עשרות פיגועי התאבדות בשטח ישראל, מסתמנת מעורבות גוברת והולכת בעימות זה של פלסטינים שהם במקור תושבי האזור, אשר נושאים תעודות זהות ישראליות בעקבות הליכי איחוד משפחות עם בעלי אזרחות או תושבות ישראלית, תוך ניצול מעמדם בישראל המאפשר להם תנועה חופשית בין שטחי הרשות לישראל.

לפיכך, ובהתאם להחלטת הממשלה מס' 1813 מיום 12.5.2002 (להלן - החלטת הממשלה), מוצע להגביל את האפשרות להעניק לתושבי האזור אזרחות לפי חוק האזרחות, לרבות בדרך של איחוד משפחות, ואת האפשרות לתת לתושבים כאמור רישיונות לישיבה בישראל לפי חוק הכניסה לישראל או היתרי שהייה בישראל לפי תחיקת הביטחון באזור".

עם זאת לאחרונה, בפסק דין של כב' סגן נשיא בית המשפט המחוזי, השופט צבי סגל בעתירה מנהלית 643/05 קבע כי השתהות משרד הפנים במשך ארבע שנים במתן המענה לבקשה לאיחוד משפחות נופלת בגדר הימנעות לפעול במסגרת סמכויותיו תוך זמן סביר. השופט סגל שם מצטט את עמדתו של השופט בדימוס יצחק זמיר, סבפרו "הסמכות המנהלית" (כרך ב') בעמ' 675-674 כלהלן:

"החובה הראשונית של הרשות היא להפעיל את הסמכות כל שהשירות לאזרח, ובסך הכול לציבור כולו, יינתן במהירות הראויה, ללא טירחה יתרה, ברמה גבוהה ובהוצאות נמוכות, ככל שניתן. זוהי חובת היעילות. חובת היעילות אף היא, כמו חובת ההגינות, נובעת מן המעמד של הרשות המנהלית כנאמן הציבור. חובת ההגינות מורכבת על חובת היעילות כחובה משנית, כלומר, החובה המוטלת על הרשות לספק את השירות לציבור ביעילות כפופה לחובה לספק את השירות בהגינות"

קישורים חיצוניים

• איחוד משפחות בישראל, מצגת מאתר "רופאים לזכויות אדם".
• איחוד משפחות במזרח ירושלים, מאתר בצלם.
• יצחק פרנקנטל, איחוד משפחות, באתר "מכון אריק".
• אפרת פורשר, בג"ץ אישר את חוק האזרחות ברוב דחוק, אתר nrg.

ערך זה הוא קצרמר בנושא מדע המדינה. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולהרחיב אותו.