סידוניוס אפולינאריס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Thijs!bot (שיחה | תרומות)
מ רובוט מוסיף: no:Sidonius Apollinaris
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
'''סידוניוס אפולינאריס''' Sidonius Apollinaris (בערך [[430]] - אחרי [[489]]) היה [[משורר]] ו[[בישוף]] גאלו-רומי.
'''סידוניוס אפולינאריס''' Sidonius Apollinaris (בערך [[430]] - אחרי [[489]]) היה [[משורר]] ו[[בישוף]] גאלו-רומי.


הוא נולד בעיר [[לוגדונום]] (כיום [[ליון]] שב[[צרפת]]) למשפחת אצולה גאלו-רומית. אביו, כמו סבו לפניו, היה [[מושל]] [[גאליה]] מטעם [[רומא]]. קיבל את חינוכו מטובי המורים, הצטיין ב[[ספרות]] ובשירה והתפרסם כנואם וכמשורר. ב-[[452]] נשא לאישה את פאפיאנילה, בתו של הקונסול [[אוויטוס]] שהפך לקיסר רומא ב-[[455]]. באמצעות נישואים אלה קיבל חווילה מפוארת בחבל [[אוברן]] ליד העיר [[קלרמון]] (כיום קלרמון-פראן בצרפת). כאשר אוויטוס נסע לרומא ל[[הכתרה|טקס הכתרתו]] לקיסר, סידוניוס התלווה אליו ונשא את נאום ההכתרה בפני הסנאט. אך [[ריקימר]] הגותי היה למעשה שליט רומא. ב- 457 הוא הביס את אוויטוס ומינה את [[מאיוריאנוס]] לקיסר. סידוניוס נפל בידיו של הקיסר החדש, שהתייחס אליו בכבוד כיאה למשורר ולנואם. הוא נשא שיר הלל למאיוריאנוס, שכתמורה הציב את [[פסל|פסלו]] של סידוניוס בפורום ברומא.
הוא נולד בעיר [[לוגדונום]] (כיום [[ליון]] שב[[צרפת]]) למשפחת אצולה גאלו-רומית. אביו, כמו סבו לפניו, היה [[מושל]] [[גאליה]] מטעם [[רומא]]. קיבל את חינוכו מטובי המורים, הצטיין ב[[ספרות]] ובשירה והתפרסם כנואם וכמשורר. ב-[[452]] נשא לאישה את פאפיאנילה, בתו של הקונסול [[אוויטוס]] שהפך לקיסר רומא ב-[[455]]. באמצעות נישואים אלה קיבל חווילה מפוארת בחבל [[אוברן]] ליד העיר [[קלרמון]] (כיום [[קלרמון-פראן]] בצרפת). כאשר אוויטוס נסע לרומא ל[[הכתרה|טקס הכתרתו]] לקיסר, סידוניוס התלווה אליו ונשא את נאום ההכתרה בפני הסנאט. אך [[ריקימר]] הגותי היה למעשה שליט רומא. ב- 457 הוא הביס את אוויטוס ומינה את [[מאיוריאנוס]] לקיסר. סידוניוס נפל בידיו של הקיסר החדש, שהתייחס אליו בכבוד כיאה למשורר ולנואם. הוא נשא שיר הלל למאיוריאנוס, שכתמורה הציב את [[פסל|פסלו]] של סידוניוס בפורום ברומא.


ב-[[467]] כתב שיר תהילה לכבוד הקיסר [[אנתמיוס]], שבתמורה מינה אותו למושל רומא לשנת 468. ב-[[472]] נתמנה לבישוף קלרמון. ה[[ויזיגותים]] הטילו מצור על העיר, וסידוניוס ביקש את עזרת רומא. הקיסר [[יוליוס נפוס]] ידע כי [[אאוריק]] מלך הויזיגותים מתכונן לחצות את ה[[נהר רון]], אך משום שלא היו בידיו האמצעים לעצור בעדו, הסתפק במשא ומתן. רומא הפקירה את גאליה כדי להציל את עצמה. ב- 474 הויזיגותים כבשו את קלרמון וסידוניוס, שארגן את ההגנה על העיר, הושם במעצר. הוא שוחרר והמשיך בתפקידו כבישוף אחרי, שעל מנת להשיב לעצמו את אחוזתו, כתב שיר הלל לכבודו של אוריק מלך הויזיגותים. ב- 476 [[אודואקר]], שהתחלק בשלטון עם אאוריק, הדיח את [[רומולוס אוגוסטולוס]], הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית. בסוף ימיו סידוניוס שם את מבטחו בכנסייה הקתולית, וביקש "להשתחרר מן החיים באמצעות מוות קדוש."
ב-[[467]] כתב שיר תהילה לכבוד הקיסר [[אנתמיוס]], שבתמורה מינה אותו למושל רומא לשנת 468. ב-[[472]] נתמנה לבישוף קלרמון. ה[[ויזיגותים]] הטילו מצור על העיר, וסידוניוס ביקש את עזרת רומא. הקיסר [[יוליוס נפוס]] ידע כי [[אאוריק]] מלך הויזיגותים מתכונן לחצות את ה[[נהר רון]], אך משום שלא היו בידיו האמצעים לעצור בעדו, הסתפק במשא ומתן. רומא הפקירה את גאליה כדי להציל את עצמה. ב- 474 הויזיגותים כבשו את קלרמון וסידוניוס, שארגן את ההגנה על העיר, הושם במעצר. הוא שוחרר והמשיך בתפקידו כבישוף אחרי, שעל מנת להשיב לעצמו את אחוזתו, כתב שיר הלל לכבודו של אוריק מלך הויזיגותים. ב- 476 [[אודואקר]], שהתחלק בשלטון עם אאוריק, הדיח את [[רומולוס אוגוסטולוס]], הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית. בסוף ימיו סידוניוס שם את מבטחו בכנסייה הקתולית, וביקש "להשתחרר מן החיים באמצעות מוות קדוש."

גרסה מ־13:28, 16 באפריל 2008

סידוניוס אפולינאריס Sidonius Apollinaris (בערך 430 - אחרי 489) היה משורר ובישוף גאלו-רומי.

הוא נולד בעיר לוגדונום (כיום ליון שבצרפת) למשפחת אצולה גאלו-רומית. אביו, כמו סבו לפניו, היה מושל גאליה מטעם רומא. קיבל את חינוכו מטובי המורים, הצטיין בספרות ובשירה והתפרסם כנואם וכמשורר. ב-452 נשא לאישה את פאפיאנילה, בתו של הקונסול אוויטוס שהפך לקיסר רומא ב-455. באמצעות נישואים אלה קיבל חווילה מפוארת בחבל אוברן ליד העיר קלרמון (כיום קלרמון-פראן בצרפת). כאשר אוויטוס נסע לרומא לטקס הכתרתו לקיסר, סידוניוס התלווה אליו ונשא את נאום ההכתרה בפני הסנאט. אך ריקימר הגותי היה למעשה שליט רומא. ב- 457 הוא הביס את אוויטוס ומינה את מאיוריאנוס לקיסר. סידוניוס נפל בידיו של הקיסר החדש, שהתייחס אליו בכבוד כיאה למשורר ולנואם. הוא נשא שיר הלל למאיוריאנוס, שכתמורה הציב את פסלו של סידוניוס בפורום ברומא.

ב-467 כתב שיר תהילה לכבוד הקיסר אנתמיוס, שבתמורה מינה אותו למושל רומא לשנת 468. ב-472 נתמנה לבישוף קלרמון. הויזיגותים הטילו מצור על העיר, וסידוניוס ביקש את עזרת רומא. הקיסר יוליוס נפוס ידע כי אאוריק מלך הויזיגותים מתכונן לחצות את הנהר רון, אך משום שלא היו בידיו האמצעים לעצור בעדו, הסתפק במשא ומתן. רומא הפקירה את גאליה כדי להציל את עצמה. ב- 474 הויזיגותים כבשו את קלרמון וסידוניוס, שארגן את ההגנה על העיר, הושם במעצר. הוא שוחרר והמשיך בתפקידו כבישוף אחרי, שעל מנת להשיב לעצמו את אחוזתו, כתב שיר הלל לכבודו של אוריק מלך הויזיגותים. ב- 476 אודואקר, שהתחלק בשלטון עם אאוריק, הדיח את רומולוס אוגוסטולוס, הקיסר האחרון של האימפריה הרומית המערבית. בסוף ימיו סידוניוס שם את מבטחו בכנסייה הקתולית, וביקש "להשתחרר מן החיים באמצעות מוות קדוש."

שיריו ומכתביו של סידוניוס אפולינאריס מתעדים את ההיסטוריה של גאליה במאה החמישית לספירה. הם מהווים עדות חיה על מצבה ומעמדה של האריסטוקרטיה הגאלו-רומית תחת שלטון הויזיגותים.