ציטוקינין – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: עץ; |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 6: | שורה 6: | ||
קיימים שני סוגים של ציטוקינינים, הנבדלים ביניהם במבנה ה[[כימיה|כימי]]. הורמוני הסוג הראשון מכילים כולם את ה[[פורין]] [[אדנין]], המצוי גם ב[[נוקלאוטיד]] [[ATP]] וב[[חומצת גרעין|חומצות הגרעין]] [[DNA]] ו-[[RNA]]. הורמוני הסוג השני מבוססים על [[שתנן]], [[תרכובת]] [[חנקן|חנקנית]] קטנה המצויה ב[[שתן]] של [[בעלי חיים]]. למרות השוני הכימי הגדול בין שני סוגי הציטוקינינים, תפקודם ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] דומה. ציטוקינינים מצויים גם ב[[אורגניזם|ייצורים]] מממלכות אחרות, כגון [[פטריות]], [[חיידקים]] ובעלי חיים. |
קיימים שני סוגים של ציטוקינינים, הנבדלים ביניהם במבנה ה[[כימיה|כימי]]. הורמוני הסוג הראשון מכילים כולם את ה[[פורין]] [[אדנין]], המצוי גם ב[[נוקלאוטיד]] [[ATP]] וב[[חומצת גרעין|חומצות הגרעין]] [[DNA]] ו-[[RNA]]. הורמוני הסוג השני מבוססים על [[שתנן]], [[תרכובת]] [[חנקן|חנקנית]] קטנה המצויה ב[[שתן]] של [[בעלי חיים]]. למרות השוני הכימי הגדול בין שני סוגי הציטוקינינים, תפקודם ה[[פיזיולוגיה|פיזיולוגי]] דומה. ציטוקינינים מצויים גם ב[[אורגניזם|ייצורים]] מממלכות אחרות, כגון [[פטריות]], [[חיידקים]] ובעלי חיים. |
||
הציטוקינין הראשון שנתגלה היה ה[[קינטין]], אך החשוב ביותר הוא '''זיאטין''' (Zeatin), אשר התגלה לראשונה בצמח ה[[תירס]] ואשר קרוי על שמו (השם ה[[טקסונומיה|טקסונומי]] של התירס הוא ''Zea mays''). המילה '''ציטוקינין''' עצמה מקורה במילה [[ציטוקינזה]] (חלוקת התא); ההורמון מעודד תהליך זה בצמח. |
|||
ציטוקינינים מעודדים את צמיחת ה[[גבעול]] והענפים המשניים ומדכאים את צמיחת ה[[שורש (בוטניקה)|שורש]]. צמיחת הגבעול והענפים מתרחשת באמצעות חלוקת תאים. הציטוקינינים מעודדים [[פוטוסינתזה]] ו[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של [[כלורופיל]], מעודדים היווצרות של עורקים ([[שיפה]] ו[[עצה]]) בצמח ומעכבים את [[הזדקנות]] הצמח. |
ציטוקינינים מעודדים את צמיחת ה[[גבעול]] והענפים המשניים ומדכאים את צמיחת ה[[שורש (בוטניקה)|שורש]]. צמיחת הגבעול והענפים מתרחשת באמצעות חלוקת תאים. הציטוקינינים מעודדים [[פוטוסינתזה]] ו[[סינתזה (כימיה)|סינתזה]] של [[כלורופיל]], מעודדים היווצרות של עורקים ([[שיפה]] ו[[עצה]]) בצמח ומעכבים את [[הזדקנות]] הצמח. |
||
גרסה מ־16:02, 22 באפריל 2008
ציטוקינין (באנגלית: Cytokinine) הוא שם כולל לקבוצה של תרכובות אורגניות המשמשות כהורמונים צמחיים.
קיימים שני סוגים של ציטוקינינים, הנבדלים ביניהם במבנה הכימי. הורמוני הסוג הראשון מכילים כולם את הפורין אדנין, המצוי גם בנוקלאוטיד ATP ובחומצות הגרעין DNA ו-RNA. הורמוני הסוג השני מבוססים על שתנן, תרכובת חנקנית קטנה המצויה בשתן של בעלי חיים. למרות השוני הכימי הגדול בין שני סוגי הציטוקינינים, תפקודם הפיזיולוגי דומה. ציטוקינינים מצויים גם בייצורים מממלכות אחרות, כגון פטריות, חיידקים ובעלי חיים.
הציטוקינין הראשון שנתגלה היה הקינטין, אך החשוב ביותר הוא זיאטין (Zeatin), אשר התגלה לראשונה בצמח התירס ואשר קרוי על שמו (השם הטקסונומי של התירס הוא Zea mays). המילה ציטוקינין עצמה מקורה במילה ציטוקינזה (חלוקת התא); ההורמון מעודד תהליך זה בצמח.
ציטוקינינים מעודדים את צמיחת הגבעול והענפים המשניים ומדכאים את צמיחת השורש. צמיחת הגבעול והענפים מתרחשת באמצעות חלוקת תאים. הציטוקינינים מעודדים פוטוסינתזה וסינתזה של כלורופיל, מעודדים היווצרות של עורקים (שיפה ועצה) בצמח ומעכבים את הזדקנות הצמח.
בניגוד לאוקסין, הורמון המעודד דומיננטיות קודקודית בצמח (צמיחה רבה של הגבעול הראשי ביחס לענפים המשניים), הרי שציטוקינין מדכא זאת. ניתן לראות זאת במחלת עצים המכונה מטאטא המכשפה. המחלה נגרמת על ידי פטריות המייצרות ציטוקינין ומפרישות אותו. הדבר גורם לצמיחת ענפים דמויי-שיח (או דמויי קן של ציפור) במקום ההידבקות, זאת עקב ההשפעה המדכאת של ההורמון על הדומיננטיות הקודקודית.