האימפריה הדנית – הבדלי גרסאות
אין תקציר עריכה |
אין תקציר עריכה |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
[[תמונה:Denmark-Norway and possessions.png|שמאל|300px|ממוזער|האימפריה הדנית ב-1800]] |
[[תמונה:Denmark-Norway and possessions.png|שמאל|300px|ממוזער|האימפריה הדנית ב-1800]] |
||
ל[[דנמרק]] היו [[קולוניה|קולוניות]] כבר מתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה שליטה על [[אסטוניה]]. באיחוד עם [[נורבגיה]], ל[[דנמרק-נורבגיה]] הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של [[נורבגיה]] |
ל[[דנמרק]] היו [[קולוניה|קולוניות]] כבר מתחילת [[המאה ה-13]], כשקיבלה שליטה על [[אסטוניה]]. באיחוד עם [[נורבגיה]], ל[[דנמרק-נורבגיה]] הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של [[נורבגיה]] - [[גרינלנד]], [[איי פארו]], [[אורקני]], [[שטלנד]] ו[[איסלנד]]. ב[[המאה ה-17|מאה ה-17]], לאחר אבידות טריטוריאליות ב[[חצי האי הסקנדינבי]], דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר ב[[אפריקה]], ב[[הקריבים|קריבים]], וב[[הודו]]. [[כריסטיאן החמישי, מלך דנמרק|כריסטיאן החמישי]], היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל ה[[מרקנטיליזם]] שסחף את [[אירופה]] באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה [[טרנקובאר]] או סרנגמבדי, על חופה הדרומי של הודו ב-[[1620]]. השריד האחרון של האימפריה, שהוא גם הטריטוריה הגדולה בה היא [[גרינלנד]], שזכתה בשלטון עצמי ב-[[1953]], ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו [[אוטונומיה]] מדנמרק ב-[[1948]]. |
||
==הודו== |
==הודו== |
||
גרסה מ־18:16, 14 במאי 2008
לדנמרק היו קולוניות כבר מתחילת המאה ה-13, כשקיבלה שליטה על אסטוניה. באיחוד עם נורבגיה, לדנמרק-נורבגיה הייתה שליטה על כל הקולוניות הישנות של נורבגיה - גרינלנד, איי פארו, אורקני, שטלנד ואיסלנד. במאה ה-17, לאחר אבידות טריטוריאליות בחצי האי הסקנדינבי, דנמרק-נורבגיה החלה לפתח קולוניות, מבצרים, ועמדות מסחר באפריקה, בקריבים, ובהודו. כריסטיאן החמישי, היה הראשון שהכניס מדיניות לפיתוח המסחר הדני שמעבר לים, כחלק מגל המרקנטיליזם שסחף את אירופה באותה תקופה. הקולוניה הראשונה של דנמרק הייתה טרנקובאר או סרנגמבדי, על חופה הדרומי של הודו ב-1620. השריד האחרון של האימפריה, שהוא גם הטריטוריה הגדולה בה היא גרינלנד, שזכתה בשלטון עצמי ב-1953, ומאז היא אזור אוטונומי במדינה הדנית. איי פארו קיבלו אוטונומיה מדנמרק ב-1948.
הודו
דנמרק החזיקה במספר קולוניות קטנות ועמדות מסחר לאורך תת-היבשת ההודית מהמאה ה-17 עד למאה ה-19, שלבסוף נמכרו לבריטניה שהפכה לכוח העיקרי באזור. הקולוניה טרנקובאר (כיום טהאראנגמבאדי Tharangambadi) הוחזקה בידי הדנים משך 225 שנה עד שנמכרה לבריטניה ב-1845. ב-1755 דנמרק רכשה את העיירה סרמפור, ומאוחר יותר את אחנה ופירפור. ב-1829 הוקמה אוניברסיטה דנית בסרמפור, וזו קיימת עד היום. גם ערים אלה נמכרו גם הם לבריטניה ב-1845. עוד ניסיון דני לקולוניזציה היה באיי ניקובר.
האיים הקריבים
דנמרק השיגה את האי סנט תומאס, את האי סנט ג'ון, ורכשה את סנט קרואה מצרפת ב-1773. כלכלת האיים נתבססה בעיקרה על קני סוכר. האיים האלו נודעו כאיי הודו המערביים הדנים ולבסוף נמכרו לארצות הברית ב-1917 במחיר של 25 מיליון דולר. הדנים רצו להיפטר מהאיים בשל התדרדרות הכלכלה באיים. ארצות הברית קיוותה להשתמש באיים כבסיס צי. מ-1917 האיים נודעו כאיי הבתולה האמריקאים.
אפריקה
דנמרק החזיקה במספר נקודות מסחר ובארבעה מבצרים לאורך חוף הזהב במערב אפריקה, במיוחד באזור גאנה של היום. שלוש נקודות המסחר היו מבצר פרדניקסבורג, מבצר כריסטיאנבורג שנכבש משבדיה, ופרדריקסבורג שהיה לבסיס הכוחות הדנים באפריקה ושימש כמרכז לסחר בעבדים באיי הודו המערביים הדנים. המבצרים היו מבצר פרינסטנסן שנבנה בשנת 1784, מבצר אגוסטבורג מ-1787, מבצר פריאדנסבורג ומבצר קונגנסטן. דנמרק מכרה את המבצרים לבריטניה בשנת 1850 רק הריסות נותרו מהם, למעט מבצר כריסטיאנבורג המשמש כיום כמבנה מגורים.
קישורים חיצוניים
- רשימה של קולוניות דניות (באנגלית)
.svg){kind=small}
