השמיים שבתוכי – הבדלי גרסאות
ויקיזציה |
מ הרחבה, הגהה, תיקון קישור |
||
| שורה 1: | שורה 1: | ||
'''השמים שבתוכי''' הוא [[יומן]] של אשה צעירה וליברלית |
'''השמים שבתוכי''' הוא מהדורה חדשה ומורחבת של [[יומן|יומנה]] של [[אתי הילסום]] - אשה צעירה וליברלית, [[יהודי|יהודייה]] [[הולנד|הולנדית]] שחיה ב[[אמסטרדם]] בתקופת השואה. היומן נכתב בשנים [[1941]]-[[1943]], והתפרסם לראשונה ב[[הולנדית]] בשנת [[1982]], ומאוחר יותר גם בעברית, תחת השם "חיים כרותים" ([[הולנדית]]: Het Verstoorde Leven). |
||
היומן, שנכתב לא הרחק ממקום מחבואה של [[אנה פרנק]], נכתב על רקע שנות הכיבוש ה[[נאציזם|נאצי]] בהולנד. אולם להבדיל מיומנה של פרנק, מדובר ביומן של אשה בוגרת, עצמאית ושוחרת ידע בשנות העשרים לחייה, שכבר הספיקה לסיים [[תואר שני]] בלימודי [[משפטים]] והמשיכה ללמוד [[פסיכולוגיה]] ו[[שפות סלאביות|לשונות סלאביות]]. |
|||
ביומן |
ביומן מתארת אתי הילסום את משפחתה, את חייה, את חיי האהבה שלה ואת התפתחותה הרוחנית, ועושה זאת בגילוי לב וללא כחל ושרק. היומנים המתינו כארבעים שנה מוסתרים מעין רואה, וכאשר נחשפו פורסמו תחילה ב[[הולנדית]] (בידי בית ההוצאה האן), ולאחר מכן בלמעלה מעשר [[שפה|לשונות]] נוספות. |
||
הסופר [[ |
הסופר [[אהרן אפלפלד]] כותב בהקדמה לספר, כי יומן זה הוא אחת התעודות המפעימות שראו אור בשנים האחרונות: |
||
{{ציטוט|תוכן=הפנקסים האישיים המתפרסמים מאז תום מלחמת העולם השנייה חילצו את השואה מן המספרים המחרידים ומן ההכללה ההיסטורית, והעמידו אותה על נפש היחיד. [...] [חיי הנפש נפרשים] בפירוט חושף ומדוייק... [אתי הילסום מחליטה] ללמוד את החיים ולדעת אותם עד תום, כדי שבבוא היום תהיה סופרת. [...] התעודה שהשאירה לנו אתי הילסום היא יותר מווידוי. בסיסה הוא אמנם האני, אני שנתערטל מהרבה לבושים, אך ראשה שואף אל השמים. זוהי התפתחות אִטית וכמוסה, שראשיתה באהבת איש והמשכה אהבת אנשים ולמעלה ממנה - אהבת האל. [...] אין אלה כיסופים לדת מוסדית. זהו מעין פונדמנטאליזם דתי, שצמח ובקע מתוך מצוקת נפש והיה לסער של אמונה. [...] ומבחינה זו יש בה האש האצורה של המאמינים החילונים, כמו [[יאנוש קורצ'אק]], אשר, על סִפה של התהום, עלו ונתעלו למעלת קדושים.|מקור=אהרן אפלפלד, השמיים שבתוכי: הקדמה}} |
|||
יצא בהוצאת [[כתר |
הספר יצא בהוצאת [[כתר ספרים|כתר]] בשנת [[2002]]. |
||
==ציטוט |
==ציטוט מתוך הספר== |
||
{{ציטוט|תוכן="יום ששי, 7 וחצי בערב. אחר הצהריים עיינו גלסנר ואני בציורים יפניים. ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים. אני שונאת ריבוי מילים. הייתי רוצה לכתוב מלים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מלים שכל מטרתם להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המלים צריכות להדגיש את השתיקה, כמו בציור היפני, שמצויר בו ענף פורח בפינה התחתונה. כמה משיכות מכחול מעודנות - אבל דיוק בקטן שבפרטים - ומסביבן החלל הרחב, לא חלל ריק אלא חלל מלא השראה."|מקור=עמ' 77}} |
{{ציטוט|תוכן="יום ששי, 7 וחצי בערב. אחר הצהריים עיינו גלסנר ואני בציורים יפניים. ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים. אני שונאת ריבוי מילים. הייתי רוצה לכתוב מלים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מלים שכל מטרתם להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המלים צריכות להדגיש את השתיקה, כמו בציור היפני, שמצויר בו ענף פורח בפינה התחתונה. כמה משיכות מכחול מעודנות - אבל דיוק בקטן שבפרטים - ומסביבן החלל הרחב, לא חלל ריק אלא חלל מלא השראה."|מקור=עמ' 77}} |
||
==לקריאה נוספת== |
|||
===הספר:=== |
|||
אתי הילסום, '''השמיים שבתוכי: יומנה של אתי הילסום 1941-1943''', ירושלים: כתר, 2002. |
|||
===על הספר:=== |
|||
* [http://www.hamakom.org.il/HEBREW%20WEBSITE/HebrewArticles/other%20people%20articles%20hebrew/Eti_hilesum.doc איל בר כוכבא, '''אתי ואתי נוסעים לאושוויץ'''], באתר [http://www.hamakom.org.il/HEBREW%20WEBSITE/hebrew_main_page.htm המקום: ארגון לקידום התחדשות רוחנית ביהדות] |
|||
[[קטגוריה:ספרות השואה]] |
[[קטגוריה:ספרות השואה]] |
||
גרסה מ־22:56, 19 במאי 2008
השמים שבתוכי הוא מהדורה חדשה ומורחבת של יומנה של אתי הילסום - אשה צעירה וליברלית, יהודייה הולנדית שחיה באמסטרדם בתקופת השואה. היומן נכתב בשנים 1941-1943, והתפרסם לראשונה בהולנדית בשנת 1982, ומאוחר יותר גם בעברית, תחת השם "חיים כרותים" (הולנדית: Het Verstoorde Leven).
היומן, שנכתב לא הרחק ממקום מחבואה של אנה פרנק, נכתב על רקע שנות הכיבוש הנאצי בהולנד. אולם להבדיל מיומנה של פרנק, מדובר ביומן של אשה בוגרת, עצמאית ושוחרת ידע בשנות העשרים לחייה, שכבר הספיקה לסיים תואר שני בלימודי משפטים והמשיכה ללמוד פסיכולוגיה ולשונות סלאביות.
ביומן מתארת אתי הילסום את משפחתה, את חייה, את חיי האהבה שלה ואת התפתחותה הרוחנית, ועושה זאת בגילוי לב וללא כחל ושרק. היומנים המתינו כארבעים שנה מוסתרים מעין רואה, וכאשר נחשפו פורסמו תחילה בהולנדית (בידי בית ההוצאה האן), ולאחר מכן בלמעלה מעשר לשונות נוספות.
הסופר אהרן אפלפלד כותב בהקדמה לספר, כי יומן זה הוא אחת התעודות המפעימות שראו אור בשנים האחרונות:
הפנקסים האישיים המתפרסמים מאז תום מלחמת העולם השנייה חילצו את השואה מן המספרים המחרידים ומן ההכללה ההיסטורית, והעמידו אותה על נפש היחיד. [...] [חיי הנפש נפרשים] בפירוט חושף ומדוייק... [אתי הילסום מחליטה] ללמוד את החיים ולדעת אותם עד תום, כדי שבבוא היום תהיה סופרת. [...] התעודה שהשאירה לנו אתי הילסום היא יותר מווידוי. בסיסה הוא אמנם האני, אני שנתערטל מהרבה לבושים, אך ראשה שואף אל השמים. זוהי התפתחות אִטית וכמוסה, שראשיתה באהבת איש והמשכה אהבת אנשים ולמעלה ממנה - אהבת האל. [...] אין אלה כיסופים לדת מוסדית. זהו מעין פונדמנטאליזם דתי, שצמח ובקע מתוך מצוקת נפש והיה לסער של אמונה. [...] ומבחינה זו יש בה האש האצורה של המאמינים החילונים, כמו יאנוש קורצ'אק, אשר, על סִפה של התהום, עלו ונתעלו למעלת קדושים.
— אהרן אפלפלד, השמיים שבתוכי: הקדמה
הספר יצא בהוצאת כתר בשנת 2002.
ציטוט מתוך הספר
"יום ששי, 7 וחצי בערב. אחר הצהריים עיינו גלסנר ואני בציורים יפניים. ופתאום ידעתי: כך אני רוצה לכתוב. לתת מרחב למילים. אני שונאת ריבוי מילים. הייתי רוצה לכתוב מלים שהן חלק מאיזו שתיקה גדולה. ולא מלים שכל מטרתם להחריש את השתיקה ולנפץ אותה. המלים צריכות להדגיש את השתיקה, כמו בציור היפני, שמצויר בו ענף פורח בפינה התחתונה. כמה משיכות מכחול מעודנות - אבל דיוק בקטן שבפרטים - ומסביבן החלל הרחב, לא חלל ריק אלא חלל מלא השראה."
— עמ' 77
לקריאה נוספת
הספר:
אתי הילסום, השמיים שבתוכי: יומנה של אתי הילסום 1941-1943, ירושלים: כתר, 2002.