כריזובריל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
מ ←‏אלכסנדריט: תיקון קישור
מ הגהה
שורה 21: שורה 21:
עין החתול
עין החתול
}}
}}
'''כריזובריל''' – [[מינרל]] ו[[אבן חן]] שהוא [[אלומינה]] של [[בריליום]]. נוסחת המבנה שלו היא BeAl<sub>2</sub>O<sub>4</sub>. מקור השם כריזובריל מ[[יוונית]], "כריסוס" – זהוב ו"ברילוס" - גביש של אבן חן. למרות הדמיון בשמות, כריזובריל ו[[בריל]] הן שתי אבני חן שונות לחלוטין. כריזובריל הוא אבן החן הטבעית השלישית ב[[קשיות|קשיותה]] והיא ממוקמת בין [[קורונדום]] ל[[טופז]] בסולם הקשיות. סוגי הכריזובריל הם: הכריזובריל הרגיל, השקוף וחסר הצבע או בעל גוון צהוב, סימופאן (כריזובריל של עין החתול) ואלכסנדריט.
'''כריזובריל''' – [[מינרל]] ו[[אבן חן]] שהוא [[אלומינה]] של [[בריליום]]. [[נוסחה כימית|נוסחת המבנה]] שלו היא BeAl<sub>2</sub>O<sub>4</sub>. מקור השם כריזובריל מ[[יוונית]], "כריסוס" – זהוב ו"ברילוס" - גביש של אבן חן. חרף הדמיון בשמות, כריזובריל ו[[בריל]] הן שתי אבני חן שונות. כריזובריל הוא אבן החן הטבעית השלישית ב[[קשיות|קשיותה]] והיא ממוקמת בין [[קורונדום]] ל[[טופז]] בסולם הקשיות. סוגי הכריזובריל הם:
* כריזובריל רגיל - שקוף וחסר צבע או בעל גוון צהוב,
* סימופאן - כריזובריל של עין החתול,
* אלכסנדריט.


תצורה מעניינת של גבישי הכריזובריל הטבעיים היא "גבישי תאומים מעגליים" המכונים באנגלית טרילינגים (''trillings''). לגבישי התאומים יש צורת [[משושה]], אבל לאמיתו של דבר הם איחוד של שלישיית תאומים כשכל אחד מהם נוטל עד 120° מהטרילינג המעגלי.
תצורה מעניינת של גבישי הכריזובריל הטבעיים היא "גבישי תאומים מעגליים" המכונים באנגלית טרילינגים (''trillings''). לגבישי התאומים יש צורת [[משושה]], אבל לאמיתו של דבר הם איחוד של שלישיית תאומים כשכל אחד מהם נוטל עד 120° מהטרילינג המעגלי.


הכריזובריל הרגיל הוא שקוף עד שקוף למחצה, חסר צבע או בעל גוון צהוב-ירקרק. ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] וב[[התקופה האדוארדית|תקופה האדוראדית]] היה נהוג לכנות את הכריזובריל הצהוב בשם כריזוליט, בשל צבע הזית של רבים מאבני החן שלו. כיום אין משתמשים בשם זה בטרמינולוגיה ה[[גמולוגיה|גמולוגית]]. במינרל זה נעשה שימוש כאבן חן כאשר הוא שקוף ויש לו גוון יפה ירוק חיוור עד צהוב.
הכריזובריל הרגיל הוא שקוף עד שקוף למחצה, חסר צבע או בעל גוון צהוב-ירקרק. ב[[התקופה הוויקטוריאנית|תקופה הוויקטוריאנית]] וב[[התקופה האדוארדית|תקופה האדוראדית]] היה נהוג לכנות את הכריזובריל הצהוב בשם כריזוליט, בשל צבע הזית של רבות מאבני החן שלו. כיום אין משתמשים בשם זה בטרמינולוגיה ה[[גמולוגיה|גמולוגית]]. במינרל זה נעשה שימוש כאבן חן כאשר הוא שקוף ויש לו גוון יפה, ירוק חיוור עד צהוב.

אלכסנדריט, אבן חן בעלת [[פליאוכרואיזם]] (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) עז, מציגה צבעי ירוק אזמרגד, אדום וצהוב-כתום, ונוטה לשנות את צבעה באור מלאכותי בהשוואה לאור יום. הצבע משתנה מאדום לירוק בשל בליעה חזקה של האור בתחום הצהוב והכחול של ה[[ספקטרום]]. בדרך כלל יש לאלכסנדריט גוון ירוק אזמרגד באור יום וגוון אדום [[פטל]] באור מלובן.


הסימופאן מוכר יותר בשמו העממי "עין החתול". סוג כריזובריל זה מפגין את [[תופעת עין החתול]] או [[אופאל|אופאלסנציה]] המזכירה עין של חתול. כשמלטשים את האבן בצורת [[קבושון]] (צורת טיפה שטוחה בתחתיתה) נוצרת מהמינרל דוגמה ירוקה בהירה שעל פניה נפרשת רצועת אור משיית.
הסימופאן מוכר יותר בשמו העממי "עין החתול". סוג כריזובריל זה מפגין את [[תופעת עין החתול]] או [[אופאל|אופאלסנציה]] המזכירה עין של חתול. כשמלטשים את האבן בצורת [[קבושון]] (צורת טיפה שטוחה בתחתיתה) נוצרת מהמינרל דוגמה ירוקה בהירה שעל פניה נפרשת רצועת אור משיית.

אלכסנדריט, אבן חן בעלת [[פליאוכרואיזם]] (מידת ההשתנוּת של צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) עז, מציגה צבעי ירוק אזמרגד, אדום וצהוב-כתום, ונוטה לשנות את צבעה באור מלאכותי בהשוואה לאור יום. הצבע משתנה מאדום לירוק בשל בליעה חזקה של האור בתחום הצהוב והכחול של ה[[ספקטרום]]. בדרך כלל יש לאלכסנדריט גוון ירוק-אזמרגד באור יום וגוון אדום-[[פטל]] באור מלובן.


==תפוצה==
==תפוצה==
הכריזובריל נוצר כתוצאה מתהליכים [[פגמטיט|פגמטיטיים]] שהתרחשו לפני למעלה מ-250 מיליון שנים. טמפרטורות ולחצים גבוהים דחפו את ה[[מגמה]] המותכת של [[מעטפת כדור הארץ]] כלפי פני השטח. כשהמגמה ברובה התקררה והתמצקה, ריכוז המים במגמה, שבמקור היו בריכוזים נמוכים בסלע המותך, הלך והתגבר כיוון שהמים אינם שותפים לתהליך ה[[גביש|התגבשות]] של המינרלים המקומיים. עקב כך, יתרת המגמה המותכת הייתה עשירה במים. המגמה הייתה גם עשירה ב[[יסוד]]ות נדירים וב[[סיליקה]] שטרם התמצקה. כשחלק זה של המגמה העשירה במים התקרר בשלבים האחרונים של התגבשות המגמה, הוא התמצק בסדקים ובחרכי הסלע ויצר [[פגמטיט]]ים.
הכריזובריל נוצר כתוצאה מתהליכים [[פגמטיט|פגמטיטיים]] שהתרחשו לפני למעלה מ-250 מיליון שנים. [[טמפרטורה|טמפרטורות]] ו[[לחץ|לחצים]] גבוהים דחפו את ה[[מגמה]] המותכת של [[מעטפת כדור הארץ]] כלפי פני השטח. כשהמגמה ברובה התקררה והתמצקה, ריכוז המים במגמה, שבמקור היה נמוך בסלע המותך, הלך והתגבר כיוון שהמים אינם שותפים לתהליך ה[[גביש|התגבשות]] של המינרלים המקומיים. עקב כך, יתרת המגמה המותכת הייתה עשירה במים. המגמה הייתה גם עשירה ב[[יסוד]]ות נדירים וב[[סיליקה]] שטרם התמצקה. כשחלק זה של המגמה העשירה במים התקרר בשלבים האחרונים של התגבשות המגמה, הוא התמצק בסדקים ובחרכי הסלע ויצר [[פגמטיט]]ים.


אם מגמה זו הייתה עשירה ב[[בריליום]], נוצרו גבישים של [[בריל]] וכריזובריל, אך כדי שייווצר אלכסנדריט נדרשה גם נוכחות של מעט [[כרום]]. מכיוון שבריליום וכרום הם יסודות נדירים מאוד בסלעים, רק תהליך זה יכול היה לגרום לריכוז יסודות נדירים אלו בסביבה שבה מתרחש תהליך התגבשות.
אם מגמה זו הייתה עשירה ב[[בריליום]], נוצרו גבישים של [[בריל]] וכריזובריל, אך כדי שייווצר אלכסנדריט נדרשה גם נוכחות של מעט [[כרום]]. כיוון שבריליום וכרום הם יסודות נדירים מאוד בסלעים, רק תהליך זה יכול היה לגרום לריכוז יסודות נדירים אלו בסביבה שבה מתרחש תהליך התגבשות.


ריכוזם הגבוה של המים בתכולת המגמה איפשר לגבישים לגדול במהירות, לכן הגבישים של פגמטיטים הם גדולים למדי ולעובדה זו יש כמובן חשיבות לדגימות של אבני חן. כריזובריל מצוי תמיד בלוויית [[קוורץ]]. הכריזובריל מצוי בפגמטיטים של [[גרניט]], ב[[שיסט]]ים של [[נציץ]] וב[[שיש]] שנוצר מ[[התמרה]] של [[סלע משקע|סלעי משקע]] [[דולומיט]]יים. כמו כן מצוי כריזובריל במקורות משניים כדוגמת חולות וחצץ בנהרות וב[[מניפת סחף|מניפות סחף]] יחד עם [[קורונדום]], [[ספינל]], [[גארנט]] ו[[טורמלין]]. נעשו מעט מאוד מחקרים על תהליך היווצרותו של הכריזובריל בשל העובדה כי את רוב הכריזובריל כורים כיום באתרים משניים (כדוגמת חולות וחצץ נהרות) ונדיר למצוא אותו במקור הראשוני הסלעי. עם זאת, ההנחה המקובלת היא כי תהליך יצירת הכריזובריל דרש סביבה של התמרת פגמטיטים עשירים בבריליום ואלומיניום.
ריכוזם הגבוה של המים בתכולת המגמה איפשר לגבישים לגדול במהירות, לכן הגבישים של פגמטיטים הם גדולים למדי ולעובדה זו יש כמובן חשיבות לדגימות של אבני חן. כריזובריל מצוי תמיד בלוויית [[קוורץ]]. הכריזובריל מצוי בפגמטיטים של [[גרניט]], ב[[שיסט]]ים של [[נציץ]] וב[[שיש]] שנוצר מ[[התמרה]] של [[סלע משקע|סלעי משקע]] [[דולומיט]]יים. כמו כן מצוי כריזובריל במקורות משניים כדוגמת חולות וחצץ בנהרות וב[[מניפת סחף|מניפות סחף]] יחד עם [[קורונדום]], [[ספינל]], [[גארנט]] ו[[טורמלין]]. נעשו מעט מאוד מחקרים על תהליך היווצרותו של הכריזובריל בשל העובדה כי את רוב הכריזובריל כורים כיום באתרים משניים (כדוגמת חולות וחצץ נהרות) ונדיר למצוא אותו במקור הראשוני הסלעי. עם זאת, ההנחה המקובלת היא כי תהליך יצירת הכריזובריל דרש סביבה של התמרת פגמטיטים עשירים בבריליום ואלומיניום.

גרסה מ־05:58, 23 במאי 2008


שגיאות פרמטריות בתבנית:מינרל

פרמטרים [ שם המינרל ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

פרמטרים ריקים [ 1 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית

כריזובריל
תכונות המינרל
הרכב כימי תחמוצת אלומיניום בריליום BeAl2O4
מערך קריסטלוגרפי אורתורומבי
צורת הגביש גבישים פריזמטיים לווחים. תופעת גבישים תאומים נפוצה ובעטיה נוצרים גבישים פסאודו משושים.
צבע צהוב, ירוק, חום, אדמדם ולעתים רחוקות כחול.
ברק זגוגי
שקיפות שקוף עד שקוף למחצה
פצילות טובה בכיוון אחד וגרועה בכיוון אחר
שבירה בלתי שווה עד דמוית קונכייה.
קשיות 8.5 בסולם מוס
משקל סגולי 3.84-3.5
שרטוט לבן
מינרלים נלווים כוללים גארנט, פצלת השדה, ונציץ
סוגים

אלכסנדריט

סימופאן

צבע משתנה בין ירוק לאדום

עין החתול

כריזוברילמינרל ואבן חן שהוא אלומינה של בריליום. נוסחת המבנה שלו היא BeAl2O4. מקור השם כריזובריל מיוונית, "כריסוס" – זהוב ו"ברילוס" - גביש של אבן חן. חרף הדמיון בשמות, כריזובריל ובריל הן שתי אבני חן שונות. כריזובריל הוא אבן החן הטבעית השלישית בקשיותה והיא ממוקמת בין קורונדום לטופז בסולם הקשיות. סוגי הכריזובריל הם:

  • כריזובריל רגיל - שקוף וחסר צבע או בעל גוון צהוב,
  • סימופאן - כריזובריל של עין החתול,
  • אלכסנדריט.

תצורה מעניינת של גבישי הכריזובריל הטבעיים היא "גבישי תאומים מעגליים" המכונים באנגלית טרילינגים (trillings). לגבישי התאומים יש צורת משושה, אבל לאמיתו של דבר הם איחוד של שלישיית תאומים כשכל אחד מהם נוטל עד 120° מהטרילינג המעגלי.

הכריזובריל הרגיל הוא שקוף עד שקוף למחצה, חסר צבע או בעל גוון צהוב-ירקרק. בתקופה הוויקטוריאנית ובתקופה האדוראדית היה נהוג לכנות את הכריזובריל הצהוב בשם כריזוליט, בשל צבע הזית של רבות מאבני החן שלו. כיום אין משתמשים בשם זה בטרמינולוגיה הגמולוגית. במינרל זה נעשה שימוש כאבן חן כאשר הוא שקוף ויש לו גוון יפה, ירוק חיוור עד צהוב.

הסימופאן מוכר יותר בשמו העממי "עין החתול". סוג כריזובריל זה מפגין את תופעת עין החתול או אופאלסנציה המזכירה עין של חתול. כשמלטשים את האבן בצורת קבושון (צורת טיפה שטוחה בתחתיתה) נוצרת מהמינרל דוגמה ירוקה בהירה שעל פניה נפרשת רצועת אור משיית.

אלכסנדריט, אבן חן בעלת פליאוכרואיזם (מידת ההשתנוּת של צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) עז, מציגה צבעי ירוק אזמרגד, אדום וצהוב-כתום, ונוטה לשנות את צבעה באור מלאכותי בהשוואה לאור יום. הצבע משתנה מאדום לירוק בשל בליעה חזקה של האור בתחום הצהוב והכחול של הספקטרום. בדרך כלל יש לאלכסנדריט גוון ירוק-אזמרגד באור יום וגוון אדום-פטל באור מלובן.

תפוצה

הכריזובריל נוצר כתוצאה מתהליכים פגמטיטיים שהתרחשו לפני למעלה מ-250 מיליון שנים. טמפרטורות ולחצים גבוהים דחפו את המגמה המותכת של מעטפת כדור הארץ כלפי פני השטח. כשהמגמה ברובה התקררה והתמצקה, ריכוז המים במגמה, שבמקור היה נמוך בסלע המותך, הלך והתגבר כיוון שהמים אינם שותפים לתהליך ההתגבשות של המינרלים המקומיים. עקב כך, יתרת המגמה המותכת הייתה עשירה במים. המגמה הייתה גם עשירה ביסודות נדירים ובסיליקה שטרם התמצקה. כשחלק זה של המגמה העשירה במים התקרר בשלבים האחרונים של התגבשות המגמה, הוא התמצק בסדקים ובחרכי הסלע ויצר פגמטיטים.

אם מגמה זו הייתה עשירה בבריליום, נוצרו גבישים של בריל וכריזובריל, אך כדי שייווצר אלכסנדריט נדרשה גם נוכחות של מעט כרום. כיוון שבריליום וכרום הם יסודות נדירים מאוד בסלעים, רק תהליך זה יכול היה לגרום לריכוז יסודות נדירים אלו בסביבה שבה מתרחש תהליך התגבשות.

ריכוזם הגבוה של המים בתכולת המגמה איפשר לגבישים לגדול במהירות, לכן הגבישים של פגמטיטים הם גדולים למדי ולעובדה זו יש כמובן חשיבות לדגימות של אבני חן. כריזובריל מצוי תמיד בלוויית קוורץ. הכריזובריל מצוי בפגמטיטים של גרניט, בשיסטים של נציץ ובשיש שנוצר מהתמרה של סלעי משקע דולומיטיים. כמו כן מצוי כריזובריל במקורות משניים כדוגמת חולות וחצץ בנהרות ובמניפות סחף יחד עם קורונדום, ספינל, גארנט וטורמלין. נעשו מעט מאוד מחקרים על תהליך היווצרותו של הכריזובריל בשל העובדה כי את רוב הכריזובריל כורים כיום באתרים משניים (כדוגמת חולות וחצץ נהרות) ונדיר למצוא אותו במקור הראשוני הסלעי. עם זאת, ההנחה המקובלת היא כי תהליך יצירת הכריזובריל דרש סביבה של התמרת פגמטיטים עשירים בבריליום ואלומיניום.

המשקל הסגולי של הכריזובריל גבוה מספיק על מנת לגרום לריכוז של המינרל ב"חולות שחורים", במרבצים הנוצרים בנחלים קיימים או באפיקים יבשים של נחלים קדומים, יחד עם מינרלים כבדים יחסית אחרים כדוגמת הקסיטריט, היהלום, הקורונדום, הטופז והגארנט. לכריזובריל שמוצאים ב"פלאסר" (שכבת מחצבים הנוצרת מהשקעה באפיקי נחלים) יש קצוות מעוגלים בניגוד לפינות החדות בצורת טריז של הגבישים המקוריים. את רוב הכריזובריל שמקורו בברזיל ובסרי לנקה כורים מפלאסרים, שכן הסלעים המקוריים שהכילו אותו עברו בליה אינטנסיבית והם נשחקו.

את מרבצי הכריזובריל ניתן לחלק לשלושה סוגים (אם מתעלמים ממרבצים נדירים בסלעים דולומיטיים). כריזובריל בפגמטיטים שנוצרו בסלעים אולטראמאפיים, כריזובריל בפגמטיטים שנוצרו בסלעים בעלי ריכוז גבוה של אלומיניום, וכריזובריל המצוי כמינרל העיקרי בפגמטיטים של יסודות נדירים.

תיאור כללי

אבן חן מכריזובריל צהוב חתוכה בצורה אליפטית

הכריזובריל נתגלה ב-1789. ב-1790 תיאר אותו אברהם גוטלוב ורנר ונתן לו את שמו. ורנר, שעבד בבית הספר למקצועות הכרייה של פרייברג מ-1790 עד 1793, היה מוכר בתקופתו כאחד מגדולי הגאולוגים. כיום הוא ידוע בעיקר כמי שהפסיד בקרב בין הנפטוניסטים (תומכי התאוריה של תאלס ממילטוס שמקור כל הסלעים בים) והפלוטוניסטים (תומכי התאוריה של זנון שמקור כל הסלעים באש) שהתנהל בשנות ה-80 של המאה ה-18.

צבעו של הכריזובריל הוא בדרך כלל צהוב, צהוב-ירוק או חום, כשמקור הצבע בנוכחות של ברזל. אנליזה ספקטרוסקופית מגלה בדרך כלל רצועה רחבה שבה הסגול משתלט על הכחול. ככל שצבע המינרל מתכהה מירוק-צהבהב מבריק לזהוב ולחום, רצועה זו הולכת ומתחזקת. כשלאבן יש צבע עז נוספות שתי רצועות בתחום הירוק-כחול. מקור צבעו הירוק מנטה-כחלחל של סוג כריזובריל נדיר מאוד מטנזניה הוא כמויות זעירות של ונדיום.

למרות הדמיון בשמות, ולמרות שהן הכריזובריל והן הבריל מכילים בריליום, אלו הן שתי אבני חן שונות לחלוטין. בריל הוא סיליקט וכריזובריל הוא תחמוצת. בקבוצת הבריל כלולים האזמרגד, האקוומרין והמרגניט, בעוד שקבוצת הכריזובריל כוללת את הכריזובריל, הסימופאן (עין החתול) והאלכסנדריט. בשל הבלבול הקיים בין כריזובריל ובריל, הכריזובריל מוכר פחות בזכות עצמו והסוג אלכסנדריט מוכר הרבה יותר.

אלכסנדריט

אלכסנדריט חתוך בצורת כרית (26.75 קרט). אלכסנדריט בגדלים כאלה נדירים מאוד

הסוג אלכסנדריט מציג שינוי צבע (המכונה תוצא האלכסנדריט) התלוי בסוג האור, יחד עם פליאוכרואיזם (עד כמה משתנה צבע המינרל בהתאם לזווית בה מסתכלים בו) עז. אלכסנדריט נוצר כאשר כמות קטנה של אלומיניום מוחלפת בתחמוצת הכרום, הגורם האחראי לחילופי הצבע מירוק לאדום האופייניים לאלכסנדריט. צבעו של אלכסנדריט שמקורו בהרי אורל שברוסיה הוא ירוק באור יום ואדום באור מלובן. סוגים אחרים של אלכסנדריט יכולים להיות צהבהבים או ורודים באור יום ואדום פטל באור מלובן. חילופי הצבע האופטימליים או האידאליים הם מירוק אזמרגד לאדום ארגמן עז, אבל אלכסנדריט הניחן בחילופי צבע כאלו נדיר מאוד. בשל נדירותן ויכולת שינוי הצבע בה ניחנו, אבני חן "אידאליות" מהסוג אלכסנדריט הן בין אבני החן היקרות ביותר בעולם.

את האלכסנדריט גילה, על פי סיפור מקובל אבל שנוי במחלוקת, המינרלוג הפיני נילס גוסטף נורדנשלד (Nils Gustaf Nordenskiöld) (1792-1866) ב-17 באפריל 1834, יום הולדתו ה-16 של יורש העצר הרוסי אלכסנדר. בשל סיבה זו קרא נורדנשלד למינרל על שמו של הצאר לעתיד אלכסנדר השני. לעתים טועים בין נילס גוסטף נורדנשלד לבנו אדולף אריק נורדנשלד (1832-1901), שגם הוא היה גאולוג, מינרלוג וחוקר קוטב פיני מפורסם שליווה את אביו במסע המחקר להרי אורל על מנת לחקור את מכרות הברזל והנחושת בטאגליסק ב-1853. עם זאת, אדולף אריק נורדנשלד היה בן שנתיים בלבד כשנתגלה האלכסנדריט ורק בן 10 כאשר האבן תוארה לראשונה בשם אלכסנדריט.

אף שאכן נורדנשלד הוא שגילה את האלכסנדריט, לא ייתכן שהוא גילה את האבן ונתן לה את שמה ביום הולדתו של אלכסנדר. התגלית המקורית של נורדנשלד התרחשה כתוצאה מבחינה של דגימת מינרל חדשה שקיבל מהדוכס פרוֹבסקי, שבתחילה הוא זיהה בטעות כאזמרגד. הקשיות הגבוהה של האבן הפתיעה אותו והוא החליט להמשיך את מחקריו בה. מאוחר יותר באותו ערב, כשהביט בדגימה לאור הנר, הוא הופתע לראות כי צבע האבן השתנה מירוק לאדום פטל. מאוחר יותר הוא אישר את גילויו של סוג חדש של כריזובריל והציע לכנותו "דיאפניט" (מיוונית "די" – שניים ו"אפאנס" בלתי נראה או "פאן" להיראות). שמו של האדם שמצא את האבן לראשונה אבד בערפילי הזמן. עם זאת, האדם הראשון שהביא את קיומה של האבן לידיעת הציבור ושדאג בכך שהאבן תהיה קשורה תמיד בזכר המשפחה הקיסרית היה הדוכס לב אלכסייביץ' פרובסקי.

אבני האלכסנדריט המשובחות ביותר מצויות בהרי אורל, הגדולות ביותר מבין האבנים החתוכות הן בתחום ה-30 קרט (כ-6 גרם), אם כי אבנים יפות נתגלו גם בסרי לנקה (עד 65 קרט), בהודו, (מדינת אנדרה פראדש), בברזיל, בבורמה ובייחוד בזימבבואה (אבנים קטנות בדרך כלל פחות מקרט (200 מיליגרם) אבל עם שינויי צבע עזים). בדרך כלל, אבנים מכל אחד ממקומות אלו שגודלן מעל ל-5 קרט הן נדירות מאוד, בייחוד אבנים עם שינוי צבע אידאלי. אלכסנדריט היא אבן קשה מאוד ולכן מתאימה מאוד לשמש בתכשיטים.

בארצות הברית, באוסטרליה ובתאילנד, האלכסנדריט הוא אבן ההולדת התחליפית של חודש יוני.

מאבן החן נולד שם התואר "אלכסנדריטי" שפירושו כל אבן חן או חומר שקופים המראים שינוי מוחשי בצבעם במעבר מאור טבעי לאור מלובן. דוגמאות לאבני חן אחרות שהן אלכסנדריטיות כוללות את הספיר, הגארנט והספינל.

כמה אבני חן המתוארות כאלכסנדריט סינתטי, כלומר שיוצרו במעבדה, הן למעשה קורונדום שנוספו לו יסודות קורט (למשל ונדיום) או ספינל מחליף צבע, ואינם כריזובריל. הכינוי המדויק לאבנים אלו הוא חיקויי אלכסנדריט ולא אלכסנדריט סינתטי. לעומתם קיים בשוק אלכסנדריט סינתטי אמיתי שנוצר בשיטה שפותחה בברית המועצות בשנות ה-70 של המאה ה-20 ונעשה בו שימוש בלייזר גביש. שולי הגביש של האלכסנדריט הסינתטי מעוגלים ויש בו כתמי צבע חומים.

סימופאן

כריזובריל צהבהב שקוף למחצה המציג את תופעת עין החתולצרפתית שטויאן) מכונה סימופאן או עין החתול. מקור השם גם הוא מיוונית, הלחם של המילים גל והופעה, רמז לתופעת עין החתול שהמופיעה לעתים באבן. בסוג כריזובריל זה נוצרים במקביל לציר ה-z חללים מיקרוסקופיים צינוריים המכילים רוטיל שיוצרים את אפקט עין החתול כשקרן אור בודדת חולפת על פני הגביש. הצורה הטובה ביותר בה אפשר לראות אפקט זה היא באבני חן חתוכות כקבושון (צורת טיפה שתחתיתה שטוחה) בניצב לציר ה-z. הצבע בכריזובריל צהוב בשל זיהומים ב-+Fe3.

אף על פי שתופעה דומה לתופעת עין החתול בסימופאן קיימת גם במינרלים אחרים כדוגמת טורמלין, סקפוליט, קורונדום, ספינל וקוורץ, תעשיית התכשיטים מכנה אבנים אלו בשמות כדוגמת "קוורץ עין החתול" או "אודם עין החתול" ורק הכריזובריל מכונה "עין החתול" בלבד.

את הכריזובריל שלא נכללו בו חוטי המשי של הרוטיל נוהגים ללטש לאבן בעלת פאות. אלכסנדריט עין החתול הוא סוג של עין החתול מכריזובריל המשנה את צבעה. המונח המתאר את צבען של אבני עין החתול הטובות ביותר הוא "חלב ודבש". המונח מתייחס לתופעה שבה קרן אור חדה חלבית חוצה את הקבושון כקו מרכזי לאורכו, על גבי אבן הרקע בצבע הדבש. גמולוגים רבים מחשיבים את צבע הדבש כצבע הטוב ביותר של הסימופאן אבל גם צבעי הצהוב לימון הם מבוקשים. כריזובריל עין החתול מצוי באחוזים ספורים מסך כל הכריזובריל, בכל מקום בו מצוי כריזובריל.

לקריאה נוספת