משפט צבאי – הבדלי גרסאות

תוכן שנמחק תוכן שנוסף

בשורה

גרסה מ־20:58, 31 במאי 2008

משפט צבאי הוא המשפט החל על פעולתו של הצבא ועל המשרתים בו. כמו כן חל המשפט הצבאי באופן חלקי על תושבים הנמצאים במצב של ממשל/משטר צבאי או במצב של כיבוש.

מערכת משפט צבאי נפרדת מהמשפט האזרחי הרגיל קיימת בכמעט כל מדינות העולם, כאשר חריג בולט היא גרמניה בה בוטל המשפט הצבאי בעקבות מלחמת העולם השנייה.

לרוב המשפט הצבאי מתחלק למשפט צבאי פלילי (בו מועמדים לדין החיילים על עבירות "רגילות") ולמשפט משמעתי בו נשפטים החיילים על עבירות משמעת שלרוב אינם מהוות עבירות במשפט האזרחי.

במדינת ישראל

במדינת ישראל חל על המשרתים בצה"ל "חוק השיפוט הצבאי" (תשט"ו, 1955), המעניק סמכות בעניין עבירות המבוצעות על ידם לבתי דין צבאיים. בתי דין צבאיים, ככל טריבונל המתמחה בנושא מסוים, דנים בהרכב בו יושבים קצינים שהוסמכו לכך אך הם חסרי השכלה משפטית, וכן קצין שהינו משפטן, כפי שבבית הדין לעבודה יושבים נציגי ציבור וכן שופט שהינו משפטן בהשכלתו.

להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות נמוכות יותר בפני קציני שיפוט. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפצ"ר, או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד דרגת סרן) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת רב-סרן ואילך).

קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק לבסיס או ימי מחבוש (מאסר).

ראו גם

@@ שורה 10: / שורה 10: @@
 להוציא את בתי הדין הצבאיים קיימות ערכאות נמוכות יותר בפני קציני שיפוט. כל קצין בדרגת סגן ומעלה נחשב קצין-שיפוט, בתנאי שקיבל הסמכת קצין-שיפוט מהפצ"ר, או מקצין אחר שהפצ"ר האציל לו את סמכות האישור. קציני שיפוט נחלקים לקש"ז (קצין שיפוט זוטר - עד [[דרגות צה"ל|דרגת]] [[סרן]]) ולקש"ב (קצין שיפוט בכיר - מדרגת [[רב-סרן]] ואילך).
-קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630".
+קצין בעל סמכות כמתואר לעיל יכול לשפוט חייל. המשפט מתנהל על גבי טופס שנקרא "טופס 630". החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים. במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק לבסיס או ימי מחבוש (מאסר).
-החייל חייב להיכנס כשהוא מלווה בחייל נוסף (המכניס אותו למשפט) אשר נשאר איתו כל עת המשפט
-כדי למנוע מצב בו יעשו דברים שאינם חוקיים.
-במידה והחייל העומד לדין נמצא אשם, חייב הקצין לגזור עליו עונש כלשהו: התראה, נזיפה, נזיפה חמורה, קנס, ריתוק לבסיס או ימי מחבוש (מאסר).
-חייל רשאי להודיע במהלך הדין המשמעתי כי אינו מעוניין להישפט בפני הקצין.
-במידה וסירב, יועבר החייל לשיפוט אצל קצין בדרגה גבוהה יותר מהקצין שרצה לשפוט אותו -
-לרוב מפקדו הישיר של אותו הקצין. כמו כן רשאי החייל לדרוש העברת המקרה לבית משפט צבאי
-(דבר הדורש אישורו של הפרקליט צבאי הראשי).
-קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חיילים עד לדרגת רס"ל.
-קצין שיפוט בכיר רשאי לשפוט חיילים וקצינים, אך חובה שיהיו לפחות בדרגה אחת פחותה ממנו.
-הקצין היחיד שאינו יכול להישפט בפני קצין הוא הרמטכ"ל - בעל הדרגה הגבוהה ביותר בצה"ל (רב-אלוף)
-במקרה של עבירה חמורה של הרמטכ"ל - שר הביטחון יכול לנזוף בו, לכתוב הערה בתיקו האישי
-או לפטר אותו מתפקידו.
-נהוג שקצינים בדרגה גבוהה (תת-אלוף ואלוף) אינם נשפטים בדין משמעתי אלא נשפטים בבית דין צבאי במקרה של עבירה חמורה.
-קצין שיפוט זוטר רשאי לשפוט חייל לעד שבעה ימי מחבוש. קצין שיפוט בכיר - עד 35 ימי מחבוש, בהתאם לדרגתו.
-לאחרונה התבצעו רפורמות שונות לפיהן הוגבלו סמכויות קציני השיפוט להטיל עונשי מחבוש גם לפי דרגתם (כאשר קיימת הבחנה בין מספר דרגות ולא רק בין קצין שיפוט זוטר לקצין שיפוט בכיר), וכמו כן, גם בהתאם למהות העבירה.
 == ראו גם ==
 {{מיזמים|ויקיטקסט=חוק השיפוט הצבאי|חוק השיפוט הצבאי}}
+* [[דין משמעתי בצה"ל]]
 * [[בית דין צבאי]]
 * [[פקודה בלתי חוקית בעליל]]

מיזמי קרן ויקימדיה
טקסט בוויקיטקסט: חוק השיפוט הצבאי
תמונות ומדיה בוויקישיתוף: משפט צבאי