יוזף לודוויג פון ארמנספרג – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
PipepBot (שיחה | תרומות)
מ בוט מוסיף: fr:Josef Ludwig von Armansperg
Eranb (שיחה | תרומות)
מאין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Josef Ludwig von Armansperg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוזף לודוויג פון ארמנספרג כמיניסטר הראשי הבווארי של יוון]]
[[תמונה:Josef Ludwig von Armansperg.jpg|שמאל|ממוזער|250px|יוזף לודוויג פון ארמנספרג כמיניסטר הראשי הבווארי של יוון]]
הרוזן '''יוזף לודוויג פון ארמנספרג''' ([[גרמנית]]: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg; ‏ [[28 בפברואר]] [[1787]] – [[3 באפריל]] [[1853]]) שירת כשר הפנים והאוצר ([[1826]]-[[1828]]) וכשר החוץ והאוצר ([[1828]]-[[1831]]) בממשלת [[בוואריה]] בזמן מלכותו של [[לודוויג הראשון מלך בוואריה]]. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה [[מונרכיסט]] ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.
הרוזן '''יוזף לודוויג פון ארמנספרג''' ([[גרמנית]]: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg; ‏ [[28 בפברואר]] [[1787]] – [[3 באפריל]] [[1853]]) שירת כשר הפנים והאוצר ([[1826]]-[[1828]]) וכשר החוץ והאוצר ([[1828]]-[[1831]]) בממשלת [[בוואריה]] בזמן מלכותו של [[לודוויג הראשון מלך בוואריה]]. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה [[מונרכיה|מונרכיסט]] ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.


ב-[[1832]], כאשר הוצע כתר יוון ל[[אותון מלך יוון|אוטו]], בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת ה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו [[קרל פון אבל]] (Karl von Abel) ו[[גאורג לודוויג פון מאורר]] (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-[[1835]], מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי ב[[פוליטיקה]] היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו ל[[אמליה מאולדנבורג|אמליה מלכת יוון]]; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.
ב-[[1832]], כאשר הוצע כתר יוון ל[[אותון מלך יוון|אוטו]], בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת ה[[עוצר (שליט)|עוצרים]] ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו [[קרל פון אבל]] (Karl von Abel) ו[[גאורג לודוויג פון מאורר]] (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-[[1835]], מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי ב[[פוליטיקה]] היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו ל[[אמליה מאולדנבורג|אמליה מלכת יוון]]; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.

גרסה מ־15:28, 3 ביוני 2008

יוזף לודוויג פון ארמנספרג כמיניסטר הראשי הבווארי של יוון

הרוזן יוזף לודוויג פון ארמנספרג (גרמנית: Joseph Ludwig, Graf von Armansperg; ‏ 28 בפברואר 17873 באפריל 1853) שירת כשר הפנים והאוצר (1826-1828) וכשר החוץ והאוצר (1828-1831) בממשלת בוואריה בזמן מלכותו של לודוויג הראשון מלך בוואריה. יוזף לודוויג פון ארמנספרג היה מונרכיסט ליברלי ובעל תפיסות כלכליות שמרניות.

ב-1832, כאשר הוצע כתר יוון לאוטו, בנו בן ה-17 של המלך לודוויג, מינה המלך את ארמנספרג לראש מועצת העוצרים ולראש הממשלה של הממלכה החדשה. החברים הנוספים במועצת העוצרים היו קרל פון אבל (Karl von Abel) וגאורג לודוויג פון מאורר (Georg Ludwig von Maurer), עימם התעמת ארמנספרג לעתים תכופות. כשהגיע המלך לבגרות, ב-1835, מונה ארמנספרג למזכירו הראשי, אך כונה בפי העיתונות היוונית בשם ראש-הממשלה. עם חלוף הזמן נעשה פון ארמנספרג שחקן כמעט עצמאי בפוליטיקה היוונית, ויותר ויותר מצא עצמו מתעמת עם המלך אליו נשלח לייעץ ולסייע. המצב הגיע לשיאו כאשר אוטו שהה בבוואריה לרגל נישואיו לאמליה מלכת יוון; הוא גילה אז, כי רופאו שולח איגרות לאביו המלך, ככל הנראה לבקשת אמרנספרג, בהן הוא מתואר כמופרע.

ב-1837 הדיח אוטו את אמרנספרג ממשרתו והוא שב אל ביתו ב- Schloss Egg bei Deggendorf שבנידרבאיירן (Niederbayern). ארמנספרג מת ב-1853. תבנית:נ