מבצע מוראל – הבדלי גרסאות
מ בוט החלפות: ארגון; שווייץ; שווייץ; וויכוח; ז'נבה; |
מאין תקציר עריכה |
||
| שורה 2: | שורה 2: | ||
'''מבצע מוראל ''' היה מבצע ל[[עלייה|העלאת]] [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]]. החל ב-[[16 במרץ]] והסתיים ב-[[24 ביולי]] [[1961]] ובמסגרתו עלו ל[[מדינת ישראל]] כ-500 ילדים יהודים. |
'''מבצע מוראל ''' היה מבצע ל[[עלייה|העלאת]] [[יהדות מרוקו|יהודי מרוקו]]. החל ב-[[16 במרץ]] והסתיים ב-[[24 ביולי]] [[1961]] ובמסגרתו עלו ל[[מדינת ישראל]] כ-500 ילדים יהודים. |
||
מבצע זה היה תוכנית של המוסד להברחת מאות ילדים יהודים ממרוקו לישראל .למעשה היה זה מבצע שהתבסס על איש אחד '''דיוויד ליטמן''', יהודי עשיר מז´נבה, שחיפש מה לעשות למען עמו. במשימה שניתנה לו , חילוצם של ילדים יהודים ממרוקו מתחת לאפם של השלטונות, במסווה של מסע נופש לשווייץ, סיכן את עצמו ואת משפחתו . כדי לשמור על חשאיות מפעיליו לא סיפרו לו שהוא עובד עבור |
מבצע זה היה תוכנית של [[המוסד]] להברחת מאות ילדים יהודים ממרוקו לישראל .למעשה היה זה מבצע שהתבסס על איש אחד '''דיוויד ליטמן''', יהודי עשיר מז´נבה, שחיפש מה לעשות למען עמו. במשימה שניתנה לו , חילוצם של ילדים יהודים ממרוקו מתחת לאפם של השלטונות, במסווה של מסע נופש לשווייץ, סיכן את עצמו ואת משפחתו . כדי לשמור על חשאיות מפעיליו לא סיפרו לו שהוא עובד עבור המוסד וחשב שהוא עובד למען [[הסוכנות היהודית]] רק בדיעבד נודע לו שהמפעילים שלו היו אנשי מוסד. |
||
| ⚫ | |||
| ⚫ | |||
[[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות ]] של [[צרפת]]. ב[[הסכם פז]] שנחתם בשנת [[1912]], הוחלט על הפיכתה של מרוקו ל[[מדינת חסות]] בכך קיבלה מרוקו את הגנתה הצבאית של המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני, ומנעה את כיבושה האפשרי בידי גרמניה. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר [[גרמניה]] פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת [[צרפת]]. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטן מרוקו [[מוחמד החמישי]] לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת [[1956]], לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית והשתחררה מ[[הסכם פז]] ויהודיה נעשו אזרחים בעלי זכויות שוות. מרוקו על מנת לשמור על תושביה היהודים, שהייתה זקוקה להם יותר מאי פעם, כדי למלא את החלל שנוצר אחרי עזיבת הצרפתים את מרוקו, השלטונות המרוקאים אסרו את יציאתם החופשית של היהודים את המדינה . |
[[מרוקו]] הייתה [[מדינת חסות ]] של [[צרפת]]. ב[[הסכם פז]] שנחתם בשנת [[1912]], הוחלט על הפיכתה של מרוקו ל[[מדינת חסות]] בכך קיבלה מרוקו את הגנתה הצבאית של המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני, ומנעה את כיבושה האפשרי בידי גרמניה. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר [[גרמניה]] פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת [[צרפת]]. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטן מרוקו [[מוחמד החמישי]] לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת [[1956]], לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית והשתחררה מ[[הסכם פז]] ויהודיה נעשו אזרחים בעלי זכויות שוות. מרוקו על מנת לשמור על תושביה היהודים, שהייתה זקוקה להם יותר מאי פעם, כדי למלא את החלל שנוצר אחרי עזיבת הצרפתים את מרוקו, השלטונות המרוקאים אסרו את יציאתם החופשית של היהודים את המדינה . |
||
| שורה 21: | שורה 21: | ||
== קישורים פנימיים== |
== קישורים פנימיים== |
||
[[מבצע יכין]] |
[[מבצע יכין]] |
||
* [http://www.youtube.com/watch?v=sC1DYJEhYrY]מבצע מוראל, קזבלנקה 61 הסרט |
* [http://www.youtube.com/watch?v=sC1DYJEhYrY]מבצע מוראל, קזבלנקה 61 הסרט |
||
* {{PDF}} דוד ליטמן, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repository/1100258.pdf מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 365-381], פורסם בשורשים במזרח, קובץ א, 1986, על המבצע להוצאת ילדים יהודיים ממרוקו באופן חוקי |
* {{PDF}} דוד ליטמן, [http://jic.tau.ac.il/moreshet/_repository/1100258.pdf מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 365-381], פורסם בשורשים במזרח, קובץ א, 1986, על המבצע להוצאת ילדים יהודיים ממרוקו באופן חוקי |
||
גרסה מ־20:03, 19 ביוני 2008
מבצע מוראל היה מבצע להעלאת יהודי מרוקו. החל ב-16 במרץ והסתיים ב-24 ביולי 1961 ובמסגרתו עלו למדינת ישראל כ-500 ילדים יהודים.
מבצע זה היה תוכנית של המוסד להברחת מאות ילדים יהודים ממרוקו לישראל .למעשה היה זה מבצע שהתבסס על איש אחד דיוויד ליטמן, יהודי עשיר מז´נבה, שחיפש מה לעשות למען עמו. במשימה שניתנה לו , חילוצם של ילדים יהודים ממרוקו מתחת לאפם של השלטונות, במסווה של מסע נופש לשווייץ, סיכן את עצמו ואת משפחתו . כדי לשמור על חשאיות מפעיליו לא סיפרו לו שהוא עובד עבור המוסד וחשב שהוא עובד למען הסוכנות היהודית רק בדיעבד נודע לו שהמפעילים שלו היו אנשי מוסד.
רקע
מרוקו הייתה מדינת חסות של צרפת. בהסכם פז שנחתם בשנת 1912, הוחלט על הפיכתה של מרוקו למדינת חסות בכך קיבלה מרוקו את הגנתה הצבאית של המעצמה הצרפתית כנגד האיום הגרמני, ומנעה את כיבושה האפשרי בידי גרמניה. הסכם זה, שהתאים לתחילת המאה העשרים, לא התאים לשאיפותיה הבדלניות של מרוקו לאחר תום מלחמת העולם השנייה, כאשר גרמניה פסקה מלהוות איום צבאי. אולם פירוק הסכם החסות לא היה מקובל על ממשלת צרפת. במסגרת התנגדותה לפירוק ההסכם, כפתה צרפת על סולטן מרוקו מוחמד החמישי לצאת מתחומי ארצו לגלות, מאחר שסברה כי הצהרותיו היוו איום מדיני על ההסכם. רק בשנת 1956, לאחר מאבק מר, קיבלה מרוקו את עצמאותה המדינית והשתחררה מהסכם פז ויהודיה נעשו אזרחים בעלי זכויות שוות. מרוקו על מנת לשמור על תושביה היהודים, שהייתה זקוקה להם יותר מאי פעם, כדי למלא את החלל שנוצר אחרי עזיבת הצרפתים את מרוקו, השלטונות המרוקאים אסרו את יציאתם החופשית של היהודים את המדינה .
המוסד הצליח לארגן יציאה חשאית עד שקרה אסון, ספינת המעפילים אגוז טבעה וכל 44 נוסעיה מחציתם ילדים נספו. נוצר צורך דחוף בנטיב חדש וכך נולד הרעיון :שליח ארגון יתחזה לנציג של ארגון שווייצרי הומניטרי שיוצב בקזבלנקה יפנה לשלטונות מרוקו ביוזמה להוציא מאות ילדים יהודים ומסלמית לחופשה בשווייץ . הילדים היהודיים ואחרי שהות קצרה בשווייץ ימשיכו לישראל.
דייוויד ליטמן ממשפחה יהודית בריטית עשירה היה בראשית 1961 בן 28 בוגר בבית ספר בריטי מעולה, נוצרי-אנגליקני, ומנהיג קבוצות ההוקי, הקריקט, הטניס והאגרוף. בית הספר הבריטי הכין אותו לכל משימה, הוא היה בעל ביטחון עצמי גבוה, לא חשב לרגע על סכנה.
אחרי שליטמן התדפק על דלתותיהם של הארגונים היהודיים בז'נבה וביקש שיטילו עליו משימות ולהם לא היה מה להציע לו היגיע לארגון (OSE)ראשי תיבות בצרפתית של עבודה וביטחון ליתומים שעסק בהצלת ילדים בתקופת השואה ואחריה . בשביל מנהל הארגון ליטמן היה מתנה משמים כי יומים קודם לכן פנו אליו מהסוכנות היהודית בשווייץ בבקשה לשייע במציאת מתנדב לשליחות חשאית במרוקו.ליטמן בחזותו ובבאוגרפיה שלו התאים כמו כפפה ליד לתפקיד וכך נולד מבצע מוראל(מילה צרפתית ומשמעה ציור קיר)שבמסגרתו עלו לישראל 530 ילדים.
אנשי המוסד עברו מבית אל בית בקזבלנקה ושכנעו את הורי הילדים לתת לילדיהם לעלות לישראל למבצע נרשמו 630 ילדים שזה דבר לא פשוט בכלל, וזה שכולם היו יהודים כמעט טירפדה את המבצע . מפקד המשטרה בקזבלנקה שהיה אמור לחתום על אישור היציאה כעס ואמר לליטמן שהוא שותף למזימה ציונית, כל השמות יהודים! ליטמן בייום סצינת הפתעה ויותר מאוחר ואחד מראשי שירות הביטחון המרוקאי שהיה בקשרים החברתיים עם עימו אישר את הרשימה.
את הילדים חילקו ל- 6 קבוצות היו צריכים לטוס לשווייץ ואחרי שבועיים לטוס לישראל כאשר נחתו ראשוני הילדים בישראל השמועות החלו לרחוש וחוגים חרדיים עוררו סערה פוליטית וציבורית ששוב ילדים דתיים מארצות האסלם מופנים לחינוך החילוני והדברים שודרו בקול ישראל בשעה שחלק מהילדים היו עוד במרוקו וגם ליטמן ומשפחתו למרבה המזל הוויכוח בישראל לא היגיע לידיעת שלטונות מרוקו אך החשש הוביל לקיצור המבצע כך שבסופו של דבר יצאו במסגרת המבצע חמש קבוצות בסך הכל 530 ילדים.
במלאות 25 שנה למבצע מוראל, בשנת 1986 התקיים באשקלון כנס של הילדים שעלו במסגרתו בני הזוג ליטמן הוזמנו ונפגשו עם הילדים שבגרו וליטמן זכה לתעודת הוקרה על פועלו.
קישורים פנימיים
- [1]מבצע מוראל, קזבלנקה 61 הסרט
דוד ליטמן, מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 365-381, פורסם בשורשים במזרח, קובץ א, 1986, על המבצע להוצאת ילדים יהודיים ממרוקו באופן חוקי- דוד ליטמן, מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 382-396
- דוד ליטמן, מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 397-405
- דוד ליטמן, מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, עמ' 406-425
- דוד ליטמן, מבצע "מוראל", משימה במרוקו - 16 במארס - 24 ביולי 1961, תמונות
