קרב פרידלנד

פרק זה טעון עריכה. אנא תרמו לוויקיפדיה ועזרו לערוך אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה. הסיבה היא: פסקאות ארוכות, בלבול זמנים, קשורים לערכים אחרים, שמות מלאים של מפקדים, גודל יחידות (בריגדה / קורפוס), קישורים חיצוניים, פיסוק, איות, חלוקה לפיסקאות, רווח בין מילים.

שגיאות פרמטריות בתבנית:להשלים
פרמטרי חובה [ נושא ] חסרים

פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

קרב פרידלנד - קרב שהתחולל ב-14 ביוני 1807 בין צבא צרפת בפיקודו של נפוליאון לבין צבא רוסיה בפיקודו של הגנרל בניגסן בעיירה פרידלנד (כיום פרבדינסק), אשר בצפון מזרח רוסיה. הקרב הסתיים בתבוסה קשה של הצבא הרוסי.

מהלך הקרב

בתחילת הקרב נאמד הגרנד ארמה בכ-80 אלף לוחמים, כאשר צבא רוסיה נאמד ב-60 אלף לוחמים. הקרב נפתח בשעה 3 לפנות בוקר כאשר בחלק הצרפתי של שדה הקרב נמצא קורפוס אחד בלבד של המרשל ז'אן לאן (jean lannes).

תחילה הסתפק בניגסן בהרעשה ארטילריות על הכוח הצרפתי ונמנע מהתקפה רגלית עד השעה 7 בבוקר, למרות העובדה שהחזית הצרפתית מנתה 26 אלף לוחמים בלבד. כאשר אלה מנסים לשמור על העמדות שלהם עד להגעתו של נפוליאון. האחרון התייצב בשדה הקרב מעט אחרי השעה 12 בצהריים יחד עם מפקדתו, ולקח על עצמו ישירות את הפיקוד מידי לאן. לקראת השעה 4 אחר הצהריים, היו כבר הגאוורדיה הקיסרית וחלק מהבריגדה הקידמית בחזית הקרב. נפוליאון החליט כי בידיו מספיק לוחמים (כ-80 אלף) להכרעת הקרב הגורלי לטובתו. מנגד, נפרסו הרוסים לאורך קו של כ-7 קילומטרים בשתי גדותיו של נהר האלה (alle), כאשר בגדה השמאלית כוחם היה הרבה יותר מצומצם, שם בדיוק החליט נפוליאון לתקוף.

ב-5:30 בבוקר נמוג לפתע השקט שעטף את זירת הקרב,עם רעש סוללות הארטילריה הצרפתית, אשר כללו כ-20 תותחים. זהו היה סימנו של נפוליאון למרשל ניי לפתוח במתקפה כוללת. בחזית ההתקפה הצרפתית נעה דיוויזיה של הגנרל מרשאן, משמאלו נעו חי"ר של הגנרל ביסון. סגר את הכוח חיל הפרשים הקיסרי בפיקודו של הקולונל לה טור מובור (la tour moubourg de fay). בראותם את כוחות נפוליאון, החלו הרוסים לסגת לאחור. מרשאן החליט לנצל זאת, והטה מעט את כוחותיו ימינה כדי להדוף את הרוסים הנסים אל תוך הנהר. מהלך זה הצטייר בעיני בניגסן כתזמון מצוין ליציאה למתקפת נגד. למתקפה זו נשלחו כוחות רבים של קוזאקים ומספר חטיבות של חיל פרשים סדיר, תחת פיקודו של הגנרל קולוגריבוב. מטרתם העיקרית הייתה להרחיב את הפירצות והחלל הנוצר בין שתי הדיוויזיות הצרפתיות. מהלך זה לא הניב שום תוצאה משמעותית, בעיקר הודות לפרשי הדיוויזיה של לה טור מובור שהגיחו במהרה, כדי לתת מענה למתקפה הרוסית. תחת אש מאסיבית, משלושה כיוונים, נאלצו הרוסים המבולבלים לסגת לאחור.

הצרפתים המשיכו בהתקפה, אך בהמשך נתקלו באש חזקה לא פחות, שהלמה בהם מן האגפים. את האש ייצרו חיילי תותחנים של דיוויזיית המילואים ה-14 של הרוסים, אשר התמקמו בחלק המזרחי של הנהר. הצרפתים נכנסו להלם ובילבול רב, במיוחד אחרי שבניגסן תיגבר את מתקפת הארטילריה עם מספר גדודי פרשים, כשאלה נעים לאגף השמאלי של ביסון.

ברגע קריטי, כשנדמה היה כי המתקפה הצרפתית מגיעה למבוי סתום, שלח נפוליאון קורפוס חדש לחיזוק הדיוויזיות של ניי, תחת פיקודו של המרשל וויקטור, כשעל החלק החשוב והעיקרי של הקורפוס מופקד הגנרל דיופון (dupont de l'etang). יחד עם פרשיו של מובור, תנועה זו של דיפון השיגה תוצאות חשובות, כאשר חיילי סוללות התותחים הרוסיות נאלצים להימלט לכיוון חיל הרגלים שלהם. הפאניקה, ששררה בקרב החיילים הרוסים, הפכה אותם למטרה נייחת אל מול כוחות חי"ר צרפתיים שהיו מצוידים היטב בחרבות וכידונים, וקצצו ללא רחם בכוחות החי"ר האומללים של הרוסים. אט אט הצטמצם המרחק בין סוללות התותחים לבין כוחות החי"ר מ-1500 מטרים ל-140 מטרים ולבסוף ל-60 רגל בלבד.

שרידיו של חיל הפרשים הרוסי עוד ניסו לסייע לחיל הרגלים שלהם, אך במקום זאת הם הפכו בעצמם ל"בשר תותחים" של כוחות החי"ר הצרפתיים, כאשר סוסים ובני אדם נקצצים ועפים לכל עבר. הצלחה לא נחל גם נסיונו של בניגסן להטעות ולבלבל את התקפותיהם של כוחות לאן, מורטייה וגרושי (emmanuel grouchy). תחת אכזבה הולכת וגוברת יצא בניגסן למתקפה על האגף הימני של דיוויזיית ניי, אך התוצאה היחידה שהניב מהלך זה, היה מותם של אלפי חיילים רוסיים תחת מי הנהר אלה. זה היה רגעו של הגנרל דיופון. יחד עם הדיוויזיה שלו, הוא הנחיל מכה קשה בלב הכוחות הרוסיים (שהיו מותשים גם כך מהקרב הארוך). זמן קצר לאחר מכן, תקף דיופון חטיבות של הגאוורדיה הרוסית (הגאוורדיה הרוסית הקיסרית), שרק התייצבו בחזית הקרב. במהרה, כיסו גופותיהם של חיילי הגווארדיה את מרבית שטחו של שדה הקרב.

תוצאות הקרב

הקרב בפרידלנד הסתיים בתבוסה קשה של הצבא הרוסי, שאיבד בין 18 ל-20 אלף מלוחמיו, שהיוו כ-30 אחוזים מצבאו של בניגסן. מן העבר השני נאמדו אבידות הצרפתים בכ-8 אלפים חיילים, כשהצרפתים לוקחים שלל 80 גם תותחי ארטילריה רוסים. נפוליאון, הצליח סוף סוף להשיג ניצחון צבאי משמעותי, ניצחון אותו לא השיג יותר מ-6 חודשים. אך הניצחון העיקרי שלו היה דווקא על הנייר, עם חתימת חוזה טילזיט, שנחתם על שפת הנהר נמן (neman).