פקטורי גדילה דמויי אינסולין – הבדלי גרסאות
מאין תקציר עריכה |
מאין תקציר עריכה |
||
שורה 1: | שורה 1: | ||
'''פקטורים מעוררי צמיחה''' הידועים גם כ'''IGF''' (ראשי תבות של Insulin like Growth Factor) או '''סומטומדינים''', הם מלקולות [[פוליפפטיד]] שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מה[[כבד]] ל[[מחזור הדם]]. '''תפקידם''' העיקרי לעודד צמיחת [[סחוס|סחוסים]]. כמו כן, הם פעילים בגדילת [[שריר|שרירי]] ה[[שלד]] וה[[לב]], התפתחות ה[[ראות]], גדילה והתחדשות של [[מערכת העיכול]], גדילת הכבד וה[[כליות]], גדילת ה[[מוח]], התחדשות [[בלוטות הלימפה]], תחזוקת והתחדשות [[כלי דם|כלי הדם]], התעבות ה[[עור]] ו[[רקמות חיבור|רקמות החיבור]]. יש להם תפקיד בהתמיינות [[כדוריות דם|כדוריות הדם]]. |
'''פקטורים מעוררי צמיחה''' הידועים גם כ'''IGF''' (ראשי תבות של Insulin like Growth Factor) או '''סומטומדינים''', הם מלקולות [[פוליפפטיד]] שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מה[[כבד]] ל[[מחזור הדם]]. '''תפקידם''' העיקרי לעודד צמיחת [[סחוס|סחוסים]]. כמו כן, הם פעילים בגדילת [[שריר|שרירי]] ה[[שלד]] וה[[לב]], התפתחות ה[[ראות]], גדילה והתחדשות של [[מערכת העיכול]], גדילת הכבד וה[[כליות]], גדילת ה[[מוח]], התחדשות [[בלוטות הלימפה]], תחזוקת והתחדשות [[כלי דם|כלי הדם]], התעבות ה[[עור]] ו[[רקמות חיבור|רקמות החיבור]]. יש להם תפקיד בהתמיינות [[כדוריות דם|כדוריות הדם]]. |
||
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מ[[פרו אינסולין]] (פרקרסור בלתי פעיל של [[אינסולין]] שמפריש ה[[לבלב]] ).ישנם שני |
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מ[[פרו אינסולין]] (פרקרסור בלתי פעיל של [[אינסולין]] שמפריש ה[[לבלב]] ).ישנם שני סוגי סומטומדינים: |
||
* IGF1 |
* IGF1 |
||
* IGF2 |
* IGF2 |
גרסה מ־17:18, 22 ביולי 2005
פקטורים מעוררי צמיחה הידועים גם כIGF (ראשי תבות של Insulin like Growth Factor) או סומטומדינים, הם מלקולות פוליפפטיד שמיוחסת להם עיקר ההשפעה על הגדילה. הסומטומדינים מיוצרים ומופרשים בעיקר מהכבד למחזור הדם. תפקידם העיקרי לעודד צמיחת סחוסים. כמו כן, הם פעילים בגדילת שרירי השלד והלב, התפתחות הראות, גדילה והתחדשות של מערכת העיכול, גדילת הכבד והכליות, גדילת המוח, התחדשות בלוטות הלימפה, תחזוקת והתחדשות כלי הדם, התעבות העור ורקמות החיבור. יש להם תפקיד בהתמיינות כדוריות הדם.
בחינת מבנם הראה שהתפתחו מפרו אינסולין (פרקרסור בלתי פעיל של אינסולין שמפריש הלבלב ).ישנם שני סוגי סומטומדינים:
- IGF1
- IGF2
רמת הIGF בדם עולה בתלילות ומגיעה לשיא בשנות העשרה המאוחרות, ואח"כ יורדת בהתמדה עד לעשור החמישי.
הIGF נישאים בדם על גבי חלבונים קושרים ספציפיים שמכונים IGF binding protein ,והם מווסתים את קשירת הפקטורים לרצפטורים.
הרצפטור ל IGF נמצא ברוב רקמות הגוף. זהו פוליפפטיד בן 1337 חומצות אמינו, הדומה מאוד לרצפטורים של האינסולין .החלבונים הקושרים מווסתים את ביטוי הIGF. ברמה נמוכה, IGF קשור לחלבון במקום לרצפטור. ברמה גבוהה מספיק חלק מהIGF נקשר לרצפטור.
רמת הIGF בדם גבוהה מאשר האינסולין אך רובה לא פעילה בגלל הקשירה לנשא .קשירה זו מאריכה את חיי הIGF.