יהדות בלארוס – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
←‏ראו גם: כלול ב
שורה 22: שורה 22:
*[[יהדות רוסיה]]
*[[יהדות רוסיה]]
*[[יהודים בלארוסים]]
*[[יהודים בלארוסים]]

*[[רבנים בלארוסים]]


{{יהדות אירופה}}
{{יהדות אירופה}}

גרסה מ־10:36, 25 ביולי 2008

בניין בית כנסת בסלונים
שלט זיכרון לקהילת הרודנה
לוח זיכרון בסמרגון
אתר ההנצחה ליהדות בלארוס במינסק

יהדות בלארוס היא קהילה יהודית במזרח אירופה, המונה 25,000 איש. כקהילה עצמאית היא קיימת מאז 1991, אולם ראשיתה של הקהילה במאה ה-12, ביהודים שהיגרו ממזרח פולין ליישובים הכלולים היום בשטחי מדינת בלארוס.

היסטוריה של הקהילה

תחילת ההתיישבות, שלטון פולין ושלטון רוסיה

היהודים הראשונים התיישבו בערים הרודנה וברסט, בשטח שהיה באותה תקופה חלק מממלכת פולין. הם היגרו מן הקהילות היהודיות הישנות יותר של פולין והתיישבו במערב בלארוס, והחל משנת 1506 גם בפינסק שבדרום המדינה, וממנה היגרו לשאר חלקי בלארוס. יהודי בלארוס סבלו בתקופות אלה מרדיפות, פרעות ואפליה מצד תושבי ושלטונות המדינה, בין אם הם פולנים או ליטאים, וכן מנחת זרועם של הקוזקים הפולנים. בסוף המאה ה-18 נכבש השטח על ידי רוסיה ונותר בידיה כמעט ברציפות עד להתפרקות ברית המועצות. (למעט שלוש תקופות - עצמאות בלארוסית קצרה בין 1917 - 1922, סיפוח מערב המדינה לפולין (1920-1939) וכיבושה על ידי הגרמנים במלחמת העולם השנייה). בלארוס הייתה ערש התרבות היהודית הליטאית ובתחמה פעלו ישיבות מפורסמות כמו וולוז'ין (שבה למד חיים נחמן ביאליק), מיר וסלובודקה. ניתן לציין גם את יהודי וילנה כחלק מהמרקם התרבותי והדמוגרפי של יהדות ליטא-פולין-בלארוס. היהודים החרדים שמרו עד עצם היום את ההגדרה של יהודים ליטאים, שמבחינה היסטורית חלה על כל יהודי בלארוס.

השואה ושלטון ברית המועצות

לפני השואה הייתה יהדות בלארוס קהילה משגשגת שמנתה כ-750,000 יהודים שרובם נספו בשואה, מרביתם בחלקה המערבי, שהיה עד 1939 בשלטון פולין. עם כיבושה של בלארוס על ידי גרמניה הנאצית ב־1941 הצליחו חלק מן היהודים להימלט מזרחה (בעיקר מהחלק המזרחי שהותקף מאוחר יותר), בעוד אלו שנשארו נכחדו ברובם. לאחר המלחמה חזרו חלק מן הניצולים לבלארוס. החיים היהודיים קמו לתחיה די מהר והתקיימו תקופה מסוימת ברמה די גבוהה ביחס לברית המועצות. במינסק התנהל תיאטרון יהודי בהנהלת שלמה מיכאלס, בקהילות רבות המשיכו להתקיים רבנים ובתי כנסת, אולם לאחר רצח מיכאלס ומשפט הרופאים ב־1953, רוב הפעילות חוסלה. נוסף על כך, השלטונות הסובייטים עודדו יהודים רבים לעזוב את בלארוס ואוקראינה ולהתיישב בעומק רוסיה ומרכז אסיה כדי לפתח את האזורים הללו מבחינה כלכלית.

מהתפרקות ברית המועצות עד היום

בזמן התפרקות ברית המועצות חיו בבלארוס כ-112,000 יהודים, ובין השנים 1990 - 2004 עלו לארץ כ־70,000 מהם. כיום חיים בבלארוס כ-25,000 יהודים בלבד. ביולי 2000 נחנך בשטח גטו מינסק לשעבר אתר הנצחה לזכר יהדות בלארוס שנספתה בשואה, אתר הנצחה שנבנה במימון ארגונים יהודיים מבלארוס ומהעולם. למרות זאת חשים יהודי המדינה נרדפים על ידי שלטונו הדיקטטורי של נשיא המדינה אלכסנדר לוקשנקו. במדינה נהרסו לאחרונה שני בתי קברות יהודיים עתיקים, בית כנסת ובית ספר יהודי, שעל שטחם אמור להיבנות קומפלקס בנייה חדש. כן נסגרו מוסדות יהודיים רבים הממומנים על ידי ארגונים יהודים והאיחוד האירופי בטענה שהם פועלים לביצוע הפיכה במדינה.

הקהילות היהודיות במדינה

יהודי בלארוס מהווים כיום כאחוז אחד מתושבי המדינה, והם חיים במספר קהילות. העיקריות שבהן נמצאות בערים: מינסק, ברסט, הרודנה, פינסק, ויטבסק, בוברויסק, הומל וסלוצק.

ראו גם