ואלס עם באשיר – הבדלי גרסאות
מ קישור חיצוני->הערת שוליים |
מ ←סגנון: חזרתי עכשיו = היה מצוין |
||
שורה 26: | שורה 26: | ||
==סגנון== |
==סגנון== |
||
הסרט יוצא דופן בהיותו סרט תיעודי בטכניקת ההנפשה. הסרט משלב [[מוזיקת רוק]], גרפיקה וסצינות [[סוריאליזם|סוריאליסטיות]] יחד עם איור הדומה ל[[קומיקס]]. כל הסרט עשוי בטכניקת ההנפשה, למעט קטע קצר בסיומו בו מתועדות תוצאות הטבח בסרט חדשות. |
הסרט יוצא דופן בהיותו סרט תיעודי בטכניקת ההנפשה. הסרט משלב [[מוזיקת רוק]] מ[[שנות ה-80]], גרפיקה וסצינות [[סוריאליזם|סוריאליסטיות]] יחד עם איור הדומה ל[[קומיקס]]. כל הסרט עשוי בטכניקת ההנפשה, למעט קטע קצר בסיומו בו מתועדות תוצאות הטבח בסרט חדשות. |
||
==ביקורות== |
==ביקורות== |
גרסה מ־00:58, 28 ביולי 2008
שגיאות פרמטריות בתבנית:סרט
פרמטרים [ קישור, במאי, מפיק, עורך, תסריטאי, שם הסרט ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
פרמטרים ריקים [ צלם, מפיץ ] לא מופיעים בהגדרת התבנית
קובץ:Waltz with Bashir.jpg | |
בימוי | ארי פולמן |
---|---|
הופק בידי | ארי פולמן |
תסריט | ארי פולמן |
עריכה | נילי פלר |
מדבבים |
ארי פולמן מיקי לאון אורי סיון רון בן ישי זהבה סולומון יחזקאל לזרוב |
מוזיקה | מקס ריכטר |
צילום | דיקלן קווין |
מדינה | ישראל, גרמניה, צרפת, הממלכה המאוחדת |
חברת הפקה | ברידג'יט פולמן כנופיית סרטים, Arte France Cinéma, Razor Film, Les Films d'ici, ITVS |
חברה מפיצה | Sony Pictures Classics |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה |
הקרנת בכורה |
13 במאי 2008 (פסטיבל קאן) 5 ביוני 2008 (ישראל) |
משך הקרנה | 90 דקות |
שפת הסרט |
עברית גרמנית |
סוגה | סרט תיעודי, סרט מלחמה |
הכנסות באתר מוג'ו | waltzwithbashir |
פרסים |
|
waltzwithbashir | |
דף הסרט ב־IMDb | |
ואלס עם באשיר הוא סרט מלחמה תיעודי מונפש משנת 2008 שנוצר על ידי במאי הקולנוע הישראלי ארי פולמן. המאייר דוד פולונסקי והאנימטור הראשי יוני גודמן שיתפו פעולה ליצירת האנימציה. העבודה על הסרט נמשכה ארבע שנים והופקה בשיתוף-פעולה ישראלי-גרמני-צרפתי. הסרט מתאר את חוויותיו של פולמן כחייל צה"ל בזמן מלחמת לבנון הראשונה ועלילתו נסובה סביב טבח סברה ושתילה. הסרט השתתף בפסטיבל קאן בשנת 2008, היה מועמד לפרס הסרט הטוב ביותר וזכה לשבחים. זכה בפרס לסרט הטוב ביותר בפסטיבל הסרטים בסרביה ביולי 2008 [1].
שם הסרט
מקור השם בסצינה מתוך הסרט בה חייל צה"ל "רוקד" עם מא"ג בעת קרב בתוך הבירה ביירות על רקע תמונת ענק של בשיר ג'ומייל, המנהיג הנוצרי שרציחתו הביאה לטבח בסברה ושתילה.
העלילה
פולמן היה בשנת 1982 חייל חיל רגלים בן 20. בשנת 2006 הוא נפגש עם חבר מתקופת הצבא המספר לו על סיוטים חוזרים הקשורים בחוויותיו מהמלחמה, בהם הוא נרדף על ידי כלבים. הוא מסביר כי בזמן מלחמת לבנון היה תפקידו לירות בכלבים בכפרים אליהם נכנסה מחלקתו, מחשש שאלו יעירו את התושבים בנביחותיהם. פולמן מופתע, שלעומת חברו, אינו זוכר דבר מאותה תקופה, אך מאוחר יותר באותו ערב מופיע בזכרונו חזיון מליל הטבח בסברה ושתילה שאינו מצליח לקבוע אם קרה באמת. בזכרונו הוא וחבריו לשירות הצבאי מתרחצים בלילה בחוף הים של ביירות לאור פצצות תאורה. פולמן ממהר להפגש עם חבר אחר משירותו הצבאי וזה ממליץ לו לשוחח עם אנשים אחרים שהיו אתו בביירות כדי להבין מה קרה שם. הסרט מלווה את פולמן בשיחותיו עם חברים, פסיכולוגית והעיתונאי רון בן ישי, ששהה בביירות באותה עת.
סגנון
הסרט יוצא דופן בהיותו סרט תיעודי בטכניקת ההנפשה. הסרט משלב מוזיקת רוק משנות ה-80, גרפיקה וסצינות סוריאליסטיות יחד עם איור הדומה לקומיקס. כל הסרט עשוי בטכניקת ההנפשה, למעט קטע קצר בסיומו בו מתועדות תוצאות הטבח בסרט חדשות.
ביקורות
בישראל התקבלה התייחסותו של הסרט לנושא סברה ושתילה בתגובות מעורבות, אך כמעט כל המבקרים שיבחו את חדשניותו של פורמט הסרט ואת עיצובו. שמוליק דובדבני שיבח את הסרט וטען שהוא מנסה לעסוק בצורה חזיתית בשאלת האשמה הישראלית, שסרטים ישראליים משנות השמונים, כמו "שתי אצבעות מצידון", לא העזו לגעת בה. [2] מאידך, מאיר שניצר כינה את הסרט "חמקמק" וטען שכמו סרטים רבים העוסקים בלחימה בלבנון, הוא מציג רק את דמות "הקורבן הצה"לי". [3]
הערות שוליים
- ^
שגיאות פרמטריות בתבנית:Ynet
פרמטרים ריקים [ 5 ] לא מופיעים בהגדרת התבנית מרב יודילוביץ', "ואלס עם באשיר" זכה בפרס "מגדל הזהב", באתר ynet - ^ יורים ומציירים, באתר ynet
- ^ ואלס עם באשיר: קולנוע חדשני, באתר nrg
ראו גם
קישורים חיצוניים
- אתר הסרט
- נירית אנדרמן, האנימציה מאחורי "ואלס עם באשיר", הארץ, 12.6.2008
דבורית שרגל, ואלס עם באשיר - החומרים מהם עשויים החיים, בבלוג "לחיות את חייה"
- רעיה מורג, הגיבור נתקע בגילוי, באתר הארץ, 27.6.2008
- רנה ליטוין, צופה יחיד הוא הרבה מאוד, באתר הארץ, 18.7.2008
- בר חיון, בין שחור ללבן, באתר הארץ, 18.7.2008