עמלה – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
אין תקציר עריכה
מה לעשות מצאתי כי הערך טעון כתיבה מחדש
שורה 1: שורה 1:
{{בעבודה}]
'''עמלה''' היא תשלום על שירות פיננסי כגון גביית [[כסף (אמצעי תשלום)|כספים]] או ביצוע תשלומים, או על רישום פעולות פיננסיות שמבצע נותן השירות, שהוא במקרים רבים [[בנק]]. עמלות עשויות להיות קבועות או [[אחוז]] מסוים מהעסקה.
'''עמלה'''או "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן שירות או למוכר מוצר במטרה לתת לו תמורה על ביצוע העיסקה. התשלום אינו חלק מהעיסקה אלה מצטרף אליה בנפרד. בדרך כלל, נהוג לחשב את התגמול ב[[אחוז|אחוזים]] משווי העיסקה אך יש גם הקובעים אותו בסכום קבוע.


מבחינים בין העמלות המקובלים בענפי המשק:
לעתים ניתן להתמקח על גובה העמלות ולקבל הנחה, פטור חלקי או פטור מלא מכולן או מחלקן, בהתאם לנפח הפעילות של הלקוח.
* ב[[בנק|בנקים]] - בעת מתן שירות בנקאי. לפי החוק, חובה להציג את לוח עמלות בפומבי ולעיתים להודיע ללקוח מראש מה תהיה העמלה שעליו יהיה לשלם תמורת הפעולה שהוא מבקש לעשות.
* ב[[מסחר]] - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל, העמלה שהמוכר מתוגמל בה, הלקוח אינו רואה אותה בחשבון המוגש לו. אבל המוכר מודע היטב לגמול שהוא זוכה לו בגין העיסקה ומהווה לעיתים חלק ניכר משכרו.
עמלה או כפי שהיא מכונה קומיסיון מקובלת במכירת [[רכב]], [[דירה]], [[ביטוח]] ועוד.


מקובל לעמוד על גובה העמלות ולקבל הנחה, פטור חלקי או פטור מלא מכולן או מחלקן, בהתאם לנפח הפעילות של הלקוח או קבוצת הלקוחות: עובדים בחברות גדולות נהגו להנות מתעריף עמלות מוזל בבנקים ובעסקי ביטוח - ביטוח רכב וביטוח דירה ואנשי [[צבא קבע]] זכו להנחות בקניית רכב או דירה
===דוגמאות לעמלה בנקאית===

*"דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]]
==עמלות הבנקים==
*"רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת ב[[חשבון עו"ש]]
עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הם מרכיב נפרד בעלות של הלקוח בעת ביצוע עיסקה פיננסית. על [[הלוואה]] הלקוח משלם [[ריבית]] - בגובה המושפע ממצבו של [[שוק הכספים]] וכן עמלה על העבודה שהושקעה בביצוע ההלוואה. ככל שמתן ההלוואה מורכב יותר כך מספר העמלות וסכומם ניתן לשינוי. לדוגמא, במתן הלוואה לרכישת דירה או למימון פעילות של עסק יש קיימת עמלה לכיסוי הוצאות [[שמאות]] הנכס.
*"הקצאת אשראי" - תשלום על שינוי מסגרת [[אשראי]] ללקוח

*המרת [[מטבע חוץ]]
הבסיס לחישוב העמלה הבנקאיים הוא העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. חישובי העלות נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל [[תמחיר]] מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. ההוצאות הכלליות הן בגין אוסף רחב של פעולות ואת החלק היחסי שלהם בגין הפעילות המיוחדת אפשר רק לאמוד. כמובן, קיים גם החישוב [[כלכלה|כלכלי]] באיזה עיסקה יש [[תחרות]] רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות".
*ביצוע פעולות ב[[ניירות ערך]].

==לוח העמלות==
[[בנק ישראל]] שהוא המפקח על הבנקים הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורם מראש של חלק מהעמלות וחובת פירסומם בציבור. האישור מראש כרוך בחישוב העלויות והוא אינו חד-משמעי. כמו כן, לא ניתן להתעלם משיקולים תחרותיים בעת קביעת העמלות. לפי-כך הפירסום בפומבי של לוח העמלות נשאר המכשיר החשוב העומד לרשותו של הצרכן.

צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.

==סוגי העמלות==
העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [סחר בינלאומי]] כמו [[אשראי דקומנטרי]]. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה הוא רב ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות [[ייצוא]] שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.

העמלות על עיסקות במטבע חוץ החלו כאשר הבנקים ביקשו להבחין בין העלויות של רכישת מטבעות ומכירתם הנקבעות בהתאם לתנאי השוק לבין ההוצאות שלהן בגין ביצוע העיסקות. בעוד שהעלויות הראשונות היו ברורות וניתן היה לראות אותן בפומבי בכל עת, בעבר במכשירי [[רויטר]] ובהווה ב[[אינטרנט]] הרי העלויות מהסוג השני היו נתונות לשיקולים מסחריים כמו שאר העמלות.

העמלות בעיסקות ניירות הערך הן מסוגים אחדים: על ביצוע עיסקות קנייה ומכירה, על ניהול הפקדון למשמרת של ניירות הערך ועמלות מיוחדות הקשורות בפעולות בניירות ערך. בתחום זה קיימת תחרות רבה שכן הפעילות של הגופים מחוץ לבנקים ב[[שוק ההון]] היא רבה. לקוחות אשר להם תיקי השקעות גדולים עשויים לשלם עמלות נמוכות יותר בגין ניהול חשבונם. יחד עם זאת, הם עשויים לשלם תשלום גבוהה על ניהול תיק ההשקעות ובכך המוסדות הפיננסיים מפצים עצמם על העלויות.

עמלות על פעולות בחשבון ה[[לקוח פרטי]] בבנקאות הונהדו רק אחרי [[משבר מניות הבנקים]] בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור ה[[סוכר]] שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "רציונליציה" והוחל בגביית עמלות מלקוחות פרטיים: תחילה בשיעורים נמוכים ובהמשך, עדיין בשיעורים נמוכים, אבל על היקף רחב יותר של שירותים.

במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי [[חודש]], "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת [[אשראי]] ללקוח .



[[en:commission]]
[[de:Provision]]
[[fr:Commission (rémunération)]]
[[nl:Commissie]]
[[ja:手数料]]
[[pl:Prowizja]]
[[sv:Kommission]]


{{קצרמר|כלכלה}}


[[קטגוריה:בנקאות]]
[[קטגוריה:בנקאות]]

גרסה מ־06:00, 30 ביולי 2008

{{בעבודה}] עמלהאו "קומיסיון", הוא תשלום כספי לנותן שירות או למוכר מוצר במטרה לתת לו תמורה על ביצוע העיסקה. התשלום אינו חלק מהעיסקה אלה מצטרף אליה בנפרד. בדרך כלל, נהוג לחשב את התגמול באחוזים משווי העיסקה אך יש גם הקובעים אותו בסכום קבוע.

מבחינים בין העמלות המקובלים בענפי המשק:

  • בבנקים - בעת מתן שירות בנקאי. לפי החוק, חובה להציג את לוח עמלות בפומבי ולעיתים להודיע ללקוח מראש מה תהיה העמלה שעליו יהיה לשלם תמורת הפעולה שהוא מבקש לעשות.
  • במסחר - בעת מכירה של מוצר ושרות. בדרך כלל, העמלה שהמוכר מתוגמל בה, הלקוח אינו רואה אותה בחשבון המוגש לו. אבל המוכר מודע היטב לגמול שהוא זוכה לו בגין העיסקה ומהווה לעיתים חלק ניכר משכרו.

עמלה או כפי שהיא מכונה קומיסיון מקובלת במכירת רכב, דירה, ביטוח ועוד.

מקובל לעמוד על גובה העמלות ולקבל הנחה, פטור חלקי או פטור מלא מכולן או מחלקן, בהתאם לנפח הפעילות של הלקוח או קבוצת הלקוחות: עובדים בחברות גדולות נהגו להנות מתעריף עמלות מוזל בבנקים ובעסקי ביטוח - ביטוח רכב וביטוח דירה ואנשי צבא קבע זכו להנחות בקניית רכב או דירה

עמלות הבנקים

עמלות אלו נגבות בידי הבנקים בתמורה למתן שירותים. הם מרכיב נפרד בעלות של הלקוח בעת ביצוע עיסקה פיננסית. על הלוואה הלקוח משלם ריבית - בגובה המושפע ממצבו של שוק הכספים וכן עמלה על העבודה שהושקעה בביצוע ההלוואה. ככל שמתן ההלוואה מורכב יותר כך מספר העמלות וסכומם ניתן לשינוי. לדוגמא, במתן הלוואה לרכישת דירה או למימון פעילות של עסק יש קיימת עמלה לכיסוי הוצאות שמאות הנכס.

הבסיס לחישוב העמלה הבנקאיים הוא העלות הכרוכה בביצוע הפעולה. חישובי העלות נדרשו על הרשויות המפקחות על הבנקים. אך קיים קושי אובייקטיבי בעריכת החישוב. בכל תמחיר מבחינים בין "הוצאות ישירות" לבין "הוצאות כלליות". את הראשונות קל לזקוף לחובת הפעילות המבוצעת. ההוצאות הכלליות הן בגין אוסף רחב של פעולות ואת החלק היחסי שלהם בגין הפעילות המיוחדת אפשר רק לאמוד. כמובן, קיים גם החישוב כלכלי באיזה עיסקה יש תחרות רבה יותר ורצוי לזקוף לחובתה פחות "הוצאות כלליות".

לוח העמלות

בנק ישראל שהוא המפקח על הבנקים הגיע למסקנה כי הדרך היעילה לפיקוח על העמלות הוא אישורם מראש של חלק מהעמלות וחובת פירסומם בציבור. האישור מראש כרוך בחישוב העלויות והוא אינו חד-משמעי. כמו כן, לא ניתן להתעלם משיקולים תחרותיים בעת קביעת העמלות. לפי-כך הפירסום בפומבי של לוח העמלות נשאר המכשיר החשוב העומד לרשותו של הצרכן.

צעד חשוב שהונהג בבנקאות, בהתאם להוראות החוק, הוא החובה ליידע את הלקוח - לפי ביצוע העיסקה - בכמה עמלה כרוכה ביצוע העיסקה. ניתן לראות במסכי המכשירים האוטומטיים בבנקים הודעה האומרת מה התשלום הנדרש עבור מסירת מידע בנקאי באמצעות המכשיר האוטומטי.

סוגי העמלות

העמלות הראשונות היו על פעולות הקשורות בביצוע עיסקות [סחר בינלאומי]] כמו אשראי דקומנטרי. תפקיד הבנק בעיסקות אלה הוא הכרחי שכן לא נעשית עיסקה בתחום זה ללא הבנק. יחד עם זאת, המומחיות הדרושה לביצוע העיסקה הוא רב ולכן ניתן היה לדרוש תשלום מיוחד מהעוסק בסחר הבילאומי. בעיסקאות ייצוא שהמדינה בקשה לעודד היה נהוג לתת פיצוי ממשלתי עקיף, אשר נועד בין השאר לכסות על העמלות הבנקאיות ושאר העמלות, כמו של עמילי המכס וחברות הביטוח בתחום זה.

העמלות על עיסקות במטבע חוץ החלו כאשר הבנקים ביקשו להבחין בין העלויות של רכישת מטבעות ומכירתם הנקבעות בהתאם לתנאי השוק לבין ההוצאות שלהן בגין ביצוע העיסקות. בעוד שהעלויות הראשונות היו ברורות וניתן היה לראות אותן בפומבי בכל עת, בעבר במכשירי רויטר ובהווה באינטרנט הרי העלויות מהסוג השני היו נתונות לשיקולים מסחריים כמו שאר העמלות.

העמלות בעיסקות ניירות הערך הן מסוגים אחדים: על ביצוע עיסקות קנייה ומכירה, על ניהול הפקדון למשמרת של ניירות הערך ועמלות מיוחדות הקשורות בפעולות בניירות ערך. בתחום זה קיימת תחרות רבה שכן הפעילות של הגופים מחוץ לבנקים בשוק ההון היא רבה. לקוחות אשר להם תיקי השקעות גדולים עשויים לשלם עמלות נמוכות יותר בגין ניהול חשבונם. יחד עם זאת, הם עשויים לשלם תשלום גבוהה על ניהול תיק ההשקעות ובכך המוסדות הפיננסיים מפצים עצמם על העלויות.

עמלות על פעולות בחשבון הלקוח פרטי בבנקאות הונהדו רק אחרי משבר מניות הבנקים בשנות ה-80 למאה הקודמת. עד אז השירותים ניתנו בחינם, בפועל "סובסדו" על ידי גביית העמלות בתחומים אחרים. לשם המחשה, הלקוח הפרטי לא היה מודע כי במחיר עבור הסוכר שהוא קונה בחנות כלולה עמלת ייבוא, אשר מכסה לבנק את השרות ללקוח הפרטי. לאחר משבר המניות הונהגה בבנקים מדיניות של "רציונליציה" והוחל בגביית עמלות מלקוחות פרטיים: תחילה בשיעורים נמוכים ובהמשך, עדיין בשיעורים נמוכים, אבל על היקף רחב יותר של שירותים.

במהלך השנים הונהגו עמלות שלא היו מקובלות בעבר: "דמי ניהול חשבון" - תשלום קבוע שנגבה מדי חודש, "רישום שורה" - סכום שנגבה על כל פעולה המבוצעת בחשבון ודמי "הקצאת אשראי" - תשלום על הנכונות להעמיד מסגרת אשראי ללקוח .