יום ראשון של הדקלים

כניסתו של ישו לירושלים, פסיפס מ-1150 בכנסייה בפלרמו

יום ראשון של כפות התמרים (בלטינית: dominica palmarum), הוא חג נוצרי החל ביום ראשון שלפני הפסחא. החג מציין ארוע המופיע בכל ארבעת ספרי הבשורה: כניסתו של ישו לירושלים מספר ימים לפני הפסיון.

בכנסיות רבות מצוין החג על ידי חלוקה של כפות תמרים למתפללים. לעיתים, כפות התמרים נקשרות בצורת צלב. הקושי בהשגת עלי דקל במקומות מסוימים, בתקופה זו של השנה, הוביל לשימוש בעצים חליפיים כגון ערבה.

כניסתו של ישו לירושלים

על פי המסופר בברית החדשה, ישו שלח שני תלמידים לכפר סמוך להביא סייח שמעולם לא רכבו עליו והורה שיענו לשואלים כי הסייח דרוש לשם האל אך יוחזר בקרוב. הוא נכנס רכוב על גבי הסייח לירושלים ואנשי העיר כיסו את הדרך לפניו בענפים וברכו אותו בברכת: "ברוך הבא בשם השם". ייתכן ונכנס דרך שער הרחמים, מקום כניסת המשיח, על פי המסורת היהודית, אך סביר יותר כי נכנס בכניסה הדרומית לעיר, שהובילה ישירות לבית המקדש.

המנהג לכסות את הדרך לפני אדם חשוב היה נפוץ במזרח הקדום. ישנם חילופי גרסאות בין הבשורות מה בדיוק אנשי העיר הניחו לפני ישו. הבשורות הסינופטייות מדווחות כי הם פשטו בגדים לפניו ורק בבשורה על פי ג'ון מצויינים עלי דקל. ברומא העתיקה עלי דקל היוו סמל לנצחון, ואולי בהקשר זה מרמזים על השאיפות הפוליטיות של היהודים להתשחרר מעול הרומאים. היו שטענו שהכניסה לעיר התרחשה תוך כדי חג הסוכות בו הלולב משמש כאחד מארבעת המינים.