מדריך ארץ ישראל – הבדלי גרסאות

מתוך ויקיפדיה, האנציקלופדיה החופשית
תוכן שנמחק תוכן שנוסף
Yonidebot (שיחה | תרומות)
מ בוט החלפות: אוכלוסייה; אוויר;
Adiel lo (שיחה | תרומות)
←‏עריכת ההקדמה: הקטנת התמונה
שורה 1: שורה 1:
[[תמונה:Madrich eretzh israel.jpg|שמאל|ממוזער|250px|מדריך ארץ ישראל]]
[[תמונה:Madrich eretzh israel.jpg|שמאל|ממוזער|180px|מדריך ארץ ישראל]]
'''מדריך ארץ ישראל''' של [[זאב וילנאי]] הוא מדריך לטיולים ב[[ארץ ישראל]] ובארצות שכנות לה. [[מהדורה|מהדורות]] של המדריך הודפסו בשנים: 1941, 1943, 1950. [[הוצאת אריאל]] הדפיסה מהדורה נוספת של אחדים מחלקי המדריך, כמו מדריך [[ירושלים]] ומדריך [[חיפה]] והצפון - כולל השלמות בסוף המדריך.
'''מדריך ארץ ישראל''' של [[זאב וילנאי]] הוא מדריך לטיולים ב[[ארץ ישראל]] ובארצות שכנות לה. [[מהדורה|מהדורות]] של המדריך הודפסו בשנים: 1941, 1943, 1950. [[הוצאת אריאל]] הדפיסה מהדורה נוספת של אחדים מחלקי המדריך, כמו מדריך [[ירושלים]] ומדריך [[חיפה]] והצפון - כולל השלמות בסוף המדריך.



גרסה מ־12:08, 5 באוגוסט 2008

מדריך ארץ ישראל

מדריך ארץ ישראל של זאב וילנאי הוא מדריך לטיולים בארץ ישראל ובארצות שכנות לה. מהדורות של המדריך הודפסו בשנים: 1941, 1943, 1950. הוצאת אריאל הדפיסה מהדורה נוספת של אחדים מחלקי המדריך, כמו מדריך ירושלים ומדריך חיפה והצפון - כולל השלמות בסוף המדריך.

חלקי המדריך

המדריך כולל שבעה חלקים:

  1. סקירה כללית.
  2. ירושלים, יהודה, ים המלח והשומרון
  3. תל אביב, השרון, השפלה והנגב.
  4. חיפה, העמקים, הגליל והחרמון
  5. עבר הירדן, הבשן, החורן, וסיני.
  6. ביבליוגרפיה עברית ולועזית.
  7. תחבורה ונסיעה.

מבנה

הכרכים המתארים את חבלי הארץ, בנויים פרקים-פרקים. כל פרק מתאר את אזור מתוך חבלי הארץ. לאחר תיאור כללי של האזור מובאים מסלולי הסיור באותו אזור. אם המסלול ממשיך מעבר לאזור, יש הפניה לעמוד המצוי בפרק של אזור היעד.

דוגמה:
הפרק: חיפה.
סקירה כללית
א. חיפה התיכונה: הנמל - העיר העתיקה -הדר-הכרמל.
ב. חיפה המזרחית: הרובע הערבי - תחנת החשמל.
ג. גשר רושמיה - תל-עמל - נוה שאנן = וסביבתה.
ד. חיפה המערבית: המושבה הגרמנית - בת גלים.
ה. מערת אליהו הנביא - תל שקמונה - מרחצאות הים.

הסקירה של האזור מתחילה בתאור כללי. בחיפה: היותה בירת הצפון, הנמל הגדול, מפעלי התעשייה (השלישית בארץ) ועל הגידול המהיר באוכלוסייה המאפיין אותה. נתונים גאוגרפיים על האקלים ועל המשקעים, היכן היא מוזכרת במקורות יהודיים ושרותי התחבורה, תוך הפנייה לכרך השביעי.

לאחר מכן סקירה מפורטת של תולדות העיר: אינה מוזכרת בתנ"ך, שמות קודמים חיפה או "חיפא", ותל שקמונה, בהערות מובאים שש שמות העיר בלועזית, עד לתאור התפתחות העיר אחרי הכיבוש הבריטי בשנת 1918.

אחרי סקירה מוצג לוח תאריכים בתולדות העיר. לראשונה חיפה מוזכרת בתלמוד - בקרוב בשנת 250. האירוע האחרון בלוח הוא: "התקפת האוויר הראשונה על ארץ ישראל בחיפה במלחמת העולם - 15 יולי 1940".

ולבסוף תרשים של חיפה כולה, על שכונותיה.

במדריך יש תרשימים של מפות, צילומים של עתיקות שנמצאו באתרים והערות הכוללות את המקורות לדברים המובאים בכתובים.